השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
בשנתיים הראשונות מאז הושק הארנק הדיגיטלי בישראל, זינק השימוש בו ליותר מפי 13, כך על פי נתונים שמפרסם היום בנק ישראל. אלא שנתוני בנק ישראל, כמו גופים ממשלתיים נוספים, מתייחסים לשנה שעברה. מאז, המגמה רק הלכה והתעצמה, ונדה שיותר ויותר אנשים בוחרים להשאיר את הארנק בבית, ולשלם באמצעות המכשירים החכמים (שעון, פלאפון וכו').
על פי נתוני הבנק, מאז נכנסו לשימוש בישראל הארנקים הדיגיטליים, בחודש יולי 2021, צמח היקף התשלומים בהם ביותר מפי 13 ל-3.586 מיליארד שקל, המהווים 8.71% מההוצאות בכרטיסי חיוב. ההוצאה היומית הממוצעת בארנקים דיגיטליים בחודש יולי 2023 הגיעה לסכום של 115.7 מיליון שקל, גבוה פי שישה מממוצע התשלום היומי בארנקים דיגיטליים בחודש דצמבר 2021 שעמד על 19.2 מיליון שקל. לבסוף, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים היוו בחודש זה יותר מ-21%, מהעסקאות באמצעות כרטיסי חיוב בנוכחות פיזית בבית העסק.
מאז, ובמהלך שנת 2024 מגמה זו רק הלכה והתעצמה. על פי נתוני שבא, מנהלת את תשתית התשלומים בכרטיסי אשראי בישראל, במהלך חודש יוני האחרון, היקף השימוש בארנקים דיגיטליים עמד על 5.6 מיליארד שקל, זינוק של כ-60% לעומת החודש המקביל אשתקד. בסך הכל, הארנקים הדיגיטליים היוו כ-31% מסך העסקאות בכרטיסי אשראי במהלך החודש.
השימוש בארנקים דיגיטליים בישראל, החל עם השקת הארנק של ענקית הטכנולוגיה אפל במהלך שנת 2021. כמה חודשים לאחר מכן הצטרפה אליה המתחרה הגודלה גוגל, שהשיקה בישראל את שירות גוגל פיי. חברות אלו שנהנו מהעובדה שמרבית הישראלים מחזיקים במכשירים חכמים המיוצרים על ידיהם או נתמכים על ידי מערכת ההפעלה שלהם, הצליחו איפה שחברות אחרות נכשלו וגרו לישראלים לאמץ את שיטת התשלום החדשה. על פי ההערכות, שתי החברות שולטות כיום במעל 95% מהשוק שרק הולך וצומח.
יתרונות וחסרונות
ארנק דיגיטלי הוא למעשה תחליף לארנק ולכרטיסי האשראי המסורתיים. מדובר באפליקציה, שאר נמצאת על גבי מכשירים חכמים (שעון, פלאפון וכו'), המאחסנת פרטי תשלום ומאפשרת לבצע באמצעותם עסקאות. מה שלמעשה הופך את המכשיר לאמצעי תשלום לכל דבר ועניין, כמו מזומן וכרטיסי אשראי.- ריבוי אפליקציות תשלומים - מה היתרונות והחסרונות של כל אחת?
- אפל נכנסת לנו עמוק יותר לכיס - מרחיבה את השירותים הפיננסיים שהיא מציעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היתרון המרכזי של ארנקים דיגיטליים, הוא נוחות והייעילות שהם מציעים למשתמשים. הארנקים הדיגיטליים מבטלים את הצורך לשאת ארנק, ומייתרים את הצורך בנשיאת מספר כרטיסי אשראי או מזומן. כמו כן, הארנקים הופכים את תהליך התשלום לקל ומהיר עוד יותר מכרטיסי האשראי, כאשר עסקאות מבוצעות באמצעות הקשה בודדת על המכשיר הנייד. האפליקציות השונות עושות שימוש באמצעי הצפנה ואימות מתקדמים (זיהוי פנים/ביומטרי), כדי לשמור על הכספים של המשתמשים בטוחים.
יתרון נוסף, נוגע למעקב שהם מאפשרים אחרי העסקאות באפליקציה. בניגוד לחלק מחברות כרטיסי האשראי, הארנקים הדיגיטליים מאפשרים בדיקה מהירה וזמינה של כלל העסקאות שבוצעו באמצעותם. בנוסף, הארנקים מאפשרים לאחסן ולהחיל תגמולים והנחות בחנויות שונות באופן אוטומטי. לבסוף, הארנקים תומכים בעסקאות עמית לעמית (P2P), מה שמאפשר שליחה פשוטה של כסף לחברים או משפחה.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
