חשמל
צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

משרד האנרגיה: "משק האנרגיה מוכן לכל תרחיש"

אחרי נאום נסראללה בו איים לבצע תקיפה רחבה בצפון, מנכ"ל נגה שאול גולדשטיין הזהיר מתרחיש עלטה, והתגובות לא איחרו לבוא: "אמירה מנותקת מהמציאות וחסרת אחריות, שיתמקד בניהול נגה", אמר ?מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר
רוי שיינמן | (6)

אנחנו לא במצב טוב, אנחנו לא מוכנים למלחמה". כך אמר מנכ"ל נגה החברה הממשלתית לניהול מערכות החשמל, שאול גולדשטיין, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בשדרות. הדברים נאמרו יממה אחרי הנאום המאיים של נסראללה שאיים לצאת לתקיפה רחבה בצפון ואייןם אפילו על קפריסין בטענה שהצבא הישראלי משתמש בשדה התעופה במדינה לאימונים.

על רקע האיומים מתקיפה בצפון אמר גולדשטיין בכנס ש"אנחנו לא מוכנים למלחמה". בנוגע לתרחיש עלטה אפשרי אמר גולדשטיין כי "אחרי 72 שעות בלי חשמל - אי אפשר יהיה לגור בישראל".

שאול גולדשטיין, מנכ

שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה; קרדיט: ליאת לרנר

התגובות לדבריו של גולדשטיין לא איחרו לבוא, כאשר משרד האנרגיה הוציא הבהרה בנושא: "משק האנרגיה בישראל חסון ומוכן להתמודד עם כל התרחישים האפשריים. מאז תחילת המלחמה, המשרד פועל ללא לאות להבטחת אספקת האנרגיה לכלל אזרחי המדינה, תוך היערכות מדוקדקת לתרחישים קיצוניים ושיבושים אפשריים באספקה. מאמצים אלו מבוצעים בשיתוף פעולה הדוק עם גורמי הביטחון, במטרה לנהל את ביקושי החשמל, היתירות האנרגטית ומלאי הדלקים", נכתב בהודעה.

"משק האנרגיה נערך על פי תרחיש הייחוס הלאומי שנקבע על ידי רח"ל. קיימים מספר תרחישים", הוסיף משרד האנרגיה בהודעה. "תרחיש 'עלטה' בו מעל 60% ממשקי הבית עלולים להיוותר ללא חשמל למשך עד 72 שעות הוא תרחיש קיצוני והסבירות לכך נמוכה. עם זאת, המשרד פועל ללא הרף לצמצם את הסבירות להתממשות התרחיש ולהערך ליציאה מהירה ככל שניתן ממצב עלטה, ככל ואכן יתממש. כל הגופים הרלוונטיים, כולל חברת נגה וחברת החשמל, פועלים בהתאם לתרחיש החירום של רח"ל ולהנחיות המקצועיות של המשרד. משרד האנרגיה קורא לאזרחי ישראל להיערך בהתאם להנחיות פיקוד העורף, כולל הצטיידות בסוללות, מים ומטענים ניידים, על מנת להבטיח מוכנות מרבית במצבי חירום".

גם מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, הגיב לדבריו של גולדשטיין. "אמירתו של שאול גולדשטיין בדבר חוסר חוסנה של רשת החשמל, חסרת אחריות, מנותקת מהמציאות ויוצרת פאניקה בקרב הציבור. יפה יעשה אם יתמקד בניהול חברת 'נגה', שמאז כניסתו לתפקיד היא נסוגה לאחור – לשון מרוסנת", מסר שפיגלר.

מנכ

קיראו עוד ב"בארץ"

מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר; קרדיט: ליאת לרנר

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוני 21/06/2024 09:14
    הגב לתגובה זו
    רק יאיר לפיד מתאים לנהל את המדינה!!! כל האחרים הורסים את המדינה והמולדת!!!
  • 5.
    צריך לקדם אגירת אנרגיה ביתית, זה יתן חוסן לחשמל (ל"ת)
    שי 20/06/2024 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סווינגר 20/06/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
    משמע, אנו רחוקים מהיות מוכנים. בטוח אתחרט על זה שאני לא לוקח כרטיס לכיוון אחד לשנתיים הקרובות. טוב, "תמות נפשי עם פלישתים".
  • 3.
    ביבי זה אסון 20/06/2024 17:22
    הגב לתגובה זו
    האם הממשלה הייתה מוכנה ב 7.10.23 ???? לא ,ממש לא ,אז למה שנאמין לה??? ועוד לארגון פשע???
  • 2.
    אנונימי 20/06/2024 16:02
    הגב לתגובה זו
    שני האנשים הפופוליסטים בארץ שפיגלר ואלי כהן ? עכשיו אני עוד יותר לא רגוע
  • 1.
    Bill Hwang 20/06/2024 16:02
    הגב לתגובה זו
    ולתוכן הדברים - איום ביצירת מציאות מקבילה בטהרן, יועיל מאד.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.