שתי ידיעות שהתפרסמו אמש בהפרש של כמה שעות, הן תזכורת לכך שסקטור ההיטק המקומי הצליח למצב את עצמו בשנים האחורנות כשחקן מוביל בתחום החם ביותר כיום, בינה מלאכותית. מנגד, הן גם חושפות את אחד הסיכנוים הגדולים ביותר על מעמדו של התחום - הכתף הקרה לה הם זוכים מצד קובעי המדיניות. מה שמעלה את השאלה האם המצב הנוכחי יוכל המשך בשנים הקרובות או שמא אנחנו חוזים בפלא שנמצא לקראת פיצוץ?

איליה סוצקבר, מי שהקים יחד עם סם אלטמן את OpenAI ושיש עד לאחרונה כמדען הראשי לשעבר, הודיע אתמול בציוץ ברשת X (טוויטר לשעבר) על הקמת חברת בינה מלאכותית חדשה שתענה לשם SSI. לצד ההכרזה הודיע סוצקובר, שגדל בישראל, כי לחברה החדשה יהו משרדים לא רק בעמק הסילקון אלא גם בתל אביב. ההחלטה של סוצקבר להקים פעילות בארץ מקפלת בתוכה את ההצלחה של הסקטור המקומי מחד ואת כשלון המדיניות מאידך. מי שמוזכר פעמים רבות כדוגמא לבריחת המוחות מישראל, בחר להקים את החברה שלו שזכתה לעניין רב דווקא במקום אותו עזב.

מספר שעות לאחר פרסום ציוצו של סוצקבר, פררסמה קרן ההשקעות אקסל (Accel), דו"ח יחד עם ספקית הנתונים Dealroom, שהציב את ישראל במקום השני מחוץ לארצות הברית בכל הקשור לכמות חברות הסטארטאפ בתחום הבינה המלאכותית היוצרת (generative AI).  הדו"ח שסקר 221 סטארט-אפים בתחום, העלה כי 27% מהחברות נולדו בלונדון. את המקום השני, תפסה כאמור תל אביב (13% מהחברות) ואחריה ברלין (12%), פריז (10%) ואמסטרדם 5%. עם זאת, בכל הקשור לגיוסים ניצבה ישראל במקום השלישי, עם סכום של 1.04 מיליארד דולר, הודות ל-Run:ai שנמכרה לאנבידיה תמורת 700 מיליון דולר.

שתי הידיעות הללו, מפנות זרקור על עוצמתה ומיצובה של ישראל כשחקנית בולטת בכל הקשור לחדשנות בתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, בניגוד למדינות האחרות שהוזכרו ברשימה, הסקטור הישראלי כמעט ולא זוכה לתמיכה ממשלתית. על פי נתונים של חברת Tortoise, ישראל מדורגת במקום ה-47 באסטרטגיה ממשלתית, מדד המייצג את רמת המחויבות של הממשלה לבינה מלאכותית. זאת על אף שבדירוג הכללי של החברה, שבוחן את כל הנתונים ביחס למעמדם של המדינות בתחום, ישראל מדורגת במקום השביעי.

• הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית
• בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא מעט יזמים טכנולוגים שדיברנו איתתם לאחרונה, סוברים שהעובד שישראל הפכה לשחקן דומיננטי גם בשוקה הבינה המלאוכתית, חרף היעדר התמיכה הממשלתית תריכה להימשך. לדבריהם, כל שעל הממשלה לעשות הוא לא להתערב, כשהם מתערבים דברים רעים קורים". מי שלא חולק את הדעה הזו הוא נתי אמסטרדם, דירקטור אזורי באנבידיה ישראל, שלקח חלק  בישיבית ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת שהתכנסה לפני יומיים. לדבריו, "ישראל היא מובילת היי-טק עולמית, עם חוקרים ומדענים פורצי דרך, וכדי שהיא תמשיך להוביל גם בעידן הבינה המלאכותית, צריך להקים ולהעניק לתעשייה הישראלית גישה לתשתיות מחשוב על לבינה מלאכותית – שיפתחו את ההון האנושי המקומי בכל התחומים והתעשיות, ויאפשרו לאזרחי ישראל ליהנות גם הם מהפירות של מהפכת הבינה המלאכותית".

קול חריף עוד יותר הגיע מצדו של היזם ואיש ההיטק הוותיק, מייקל אייזנברג, העומד בראש קרן ההון-הסיכון אלף, שלקח גם הוא חלק בועידה. לדבריו, "הטיפול הממשלתי בכל נושא הבינה המלאכותית הוא חובבני מאוד. יש הרבה מאוד דיונים על גבי דיונים, תוכניות מפוזרות בכל מקום – אבל אין כלל ביצוע. אי אפשר להמשיך עם החובבנות הזאת". לדבריו, ההחלטה של משרד האוצר להקציב 700 מיליון שקל להשקעה בבינה מלאכותית, היא בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי. הסכום צריך להיות שבעה מיליארד דולר. כדי להחזיר לפה מוחות...בינה מלאכותית דורשת רצינות, השקעה רצינית, תוכניות ביצוע רצינית להביא מוחות, לבנות גישה לכוח מחשוב ולמוליכים למחצה. לצערי, לעת עתה אנחנו לא יכולים לסמוך עליכם כי אתם חובבנים".

הדברים של אמסטרדם ואייזנברג, שניים מבכירי התעשייה, הם עדות נוספת לחידלון הממשלתי בכל הקשור להשקעה בטכנולוגיה. סקטור ההייטק המקומי אמנם ידע בעשורים האחרונים, להסתדר עם התנאים והעדר המדיניות הממשלתית ולהפוך לקטר של המשק. ההצלחות הכבירות של יזמים ישראלים, הצליחו לטשטש את העובדה שרבים ביקשו להתעלם ממנה - הכל תלוי בנכונות שלהם לפעול מהארץ. יזמים כמו זוכי פרס ישראל, אייל וולדמן וגיל שוויד, בחרו להשקיע את מרצם ואת הונם בישראל, מתוך אידיאולוגיה.

• דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
• קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה