שוק קרנות הנאמנות גדל; לאן המשקיעים הזרימו כסף ברבעון הראשון?
על רקע העליות בשוקי המניות בארץ ובעולם ברבעון הראשון של השנה, תעשיית קרנות הנאמנות רשמה התרחבות נאה וצמחה ברבעון הראשון מהיקף נכסים מנוהלים של כ-456 מיליארד שקל בתחילת השנה ל-496.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון, עלייה של כ-8.8%.
מסקירה של בית ההשקעות מיטב עולה כי הצמיחה נבעה בחלקים שווים מהתשואה החיובית שתרמה עליית ערך של כ-20.3 מיליארד שקל וכניסת הכספים שהסתכמה בכ-20 מיליארד שקל.
לאחר שבשנת 2023 נרשמו תשואות גבוהות במיוחד במדדי המניות העיקריים בעולם, מגמה זו נמשכה לתוך תחילת 2024 עם עליות חדות בשווקים כאשר מדד S&P 500 עלה מתחילת השנה ב-10.2%, מדד הנאסד"ק הוסיף לערכו 9.1%, הדאקס הגרמני עלה ב-10.4% ומדד הניקיי זינק בשיעור חד של 20.6%. יחד איתם גם מדדי המניות המובילים בישראל עלו מתחילת השנה ועד לסוף מרץ, כשמדד ת"א 35 עלה ב-7.8%, מדד ת"א 125 טיפס ב-8.3% ומדד ת"א 90 עלה בשיעור של 10.9%. מדדי האג"ח בארץ נסחרו במגמה מעורבת מתחילת השנה, כשמדד אגרות החוב הקונצרניות עלה ב-1.5% ואילו מדד ממשלתי כללי ירד בכ-0.5%.
הקרנות האקטיביות המסורתיות חזרו לגייס ברוב הקטגוריות במהלך הרבעון כאשר הקטגוריה המגייסת בתעשייה, קטגוריית אג''ח כללי, סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם גיוס נאה של כ-2.1 מיליארד שקל לאחר שבשנה שעברה סיימה כקטגוריה הפודה ביותר על רקע עליית הריבית.
- דירוג קרנות כספיות - ולמה עדיפה קרן כספית על פיקדון
- בעקבות המכסים: המשקיעים בארה״ב מגדילים חשיפה למזומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחריה קטגוריית אג''ח בחו''ל אשר גייסה סכום של כ-860 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בארץ-חברות והמרה עם גיוס דומה של כ-750 מיליון שקל, הקטגוריה של מניות בישראל הוסיפה גיוס של כ-380 מיליון שקל וקטגוריית מניות בחו''ל גייסה 90 מיליון שקל, הקטגוריה האחרונה במגייסות היא אגד קרנות אשר גייסה סכום של כ-40 מיליון שקל. לעומת זאת, קטגוריית אג"ח בארץ מדינה רשמה פדיונות של כ-450 מיליון שקל, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם פדיון של כ-60 מיליון שקל, וקטגוריית גמישות רשמה פדיונות של כ-20 מיליון שקל.
גיוסים גדולים גם בקרנות הפסיביות
לאחר שבשנה שעברה עקפו לראשונה הקרנות הפסיביות את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל, ברבעון הראשון של השנה הן גם המגייסות הגדולות בתעשיית הקרנות עם גיוס כולל של כ-8.4 מיליארד שקל, אשר נחלקו בצורה די מאוזנת, כך שבסיכום רבעוני תעשיית קרנות הסל גייסה כ-4.3 מיליארד שקל והקרנות המחקות גייסו כ-4.1 מיליארד שקל. חשוב לציין כי רק בחודש האחרון הושג האיזון הזה בעקבות פדיונות מצד גופים מוסדיים בקרנות הסל בעיקר בקטגוריית המתמחות במניות בישראל בעקבות שינויים שחלו בהחזרי דמי ניהול שהם קיבלו. עד לפדיונות אלו, קרנות הסל הובילו את הגיוסים באופן ניכר הרבה יותר.
הקטגוריה המגייסת ביותר בתעשייה הפסיבית, קטגוריית מניות בחו''ל, סיכמה רבעון עם גיוס של כ-6.4 מיליארד שקל. כשעיקר הגיוס הגיע מקרנות הסל אשר גייסו כ-4.6 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו גיוס של כ-1.8 מיליארד שקל. הקטגוריה הבאה בהיקף הגיוס היא קטגוריית חברות והמרה שסיימה את הרבעון עם גיוס כולל של כ-1.85 מיליארד שקל אשר נחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל וקרנות הסל אשר גייסו סכום של כ-740 מיליון שקל.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
קטגוריית מניות בארץ מסכמת את הרבעון הראשון של שנת 2024 כפודה ביותר עם פדיון של כ-280 מיליון שקל בעיקר בעקבות הפדיונות הגבוהים מצד קרנות הסל בחודש האחרון אשר רשמו פדיונות של כ-1.1 מיליארד שקל ומסיימות את הרבעון עם פדיון כולל של כ-790 מיליון שקל ולעומת זאת הקרנות המחקות מקזזות חלק מהפדיון עם גיוס נאה של כ-510 מיליון שקל.
הכספים ממשיכים לזרום לקרנות הכספיות
הקרנות הכספיות ממשיכות בגיוסים גבוהים אם כי בקצב פוחת לעומת 2023. הן מסכמות את הרבעון הראשון של השנה עם גיוס של כ-7.7 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות השקליות רשמו ברבעון הראשון של השנה גיוסים נאים של כ-6.6 מיליארד שקל , והקרנות הכספיות הדולריות זכו להזרמה של 1.1 מיליארד שקל.
- 1.יצחק 03/04/2024 02:02הגב לתגובה זותשואות יחסית גבוהות לאומת רמת ממדים של שוק ההון מסיתים כספים על משהו בטוח ,האם זה בגלל ההשלכות המלחמה בעתיד לבוא . מה יעשה בנק ישראל בעדכון הקרוב עם הרבית ,באם תקצץ ב-0.25% ?

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.