אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: יוסי גמזו לטובה

"יש לבנק ישראל לגיטימציה להעלות ריבית"

"השכר של העובד הישראלי לא נשחק עדיין מול האינפלציה" וזה מאפשר לבנק ישראל מרחב תמרון, כך אומר עפר קליין מהראל שצופה: המדד בחודש מאי יעלה ב-0.5%
איציק יצחקי | (7)

בשונה מהעובד האמריקאי האירופאי או הבריטי, השכר של העובד הישראלי לא נשחק עדיין מול האינפלציה הגבוהה. למרות נתוני צריכה מעט פחות טובים באפריל - נתון זה ממשיך לתת רוח גבית לצריכה הפרטית ולאינפלציה ונותן לגיטימציה לבנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית - כך אומר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בחברת הביטוח הראל.

"הנתונים הראשוניים לרבעון השני מצביעים על האטה מסוימת בצריכה הפרטית, כך על פי מדד סך המכירות בכרטיסי אשראי שנותר כמעט ללא שינוי באפריל (על פי נתונים מנוכים עונתיות) והמדד לפדיון רשתות השיווק שירד ב-1%. גם הנתונים הראשוניים לרכישות בכרטיסי אשראי במאי מראים על המשך התמתנות. יחד עם זאת, חשוב לציין שהירידה היא מרמות שיא שנרשמו במרץ כתוצאה מעלייה עונתית בקניות לפני פסח והזמנות לנופש".

"להערכתנו, בחודשים הקרובים נראה האטה בקצב הצמיחה כאשר הריבית הגבוהה תמשיך לחלחל באיטיות לצריכה הפרטית. עם זאת, אנו לא רואים סימנים לעצירה מהירה לאור חוזקו של שוק העבודה כאשר השכר הממוצע בחודש אפריל גבוה ב-5.1 אחוזים ביחס לנתון באפריל שעבר – כלומר, השכר של העובד הישראלי לא נשחק עדיין מול האינפלציה הגבוהה (בשונה מהעובד האמריקאי האירופאי או הבריטי). נתון זה ממשיך לתת רוח גבית לצריכה הפרטית ולאינפלציה ונותן לגיטימציה לבנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית".

כל העיניים על השקל ועל המדד הקרוב

קליין מציין כי מסיכום הדיונים מהחלטת הריבית (עלייה של 0.25%) לפני כשבועיים עולה שההחלטה התקבלה פה אחד. "עוד עולה שחברי הוועדה המוניטרית מניחים שהריבית נמצאת ברמה מרסנת שתוביל לירידה באינפלציה. אך צוין שאם יהיו הפתעות כלפי מעלה באינפלציה או שתעלה פרמיית הסיכון של ישראל שתוביל לפיחות בשקל הוועדה תידרש להגביר את ההידוק המוניטרי (כלומר, להמשיך להעלות את הריבית). מאז אותה החלטה נמשך הפיחות בשקל, למרות המשך העלייה במדד הנאסד"ק, שעל פי העבר היה צריך לתרום לייסוף. נשאר לנו לחכות למדד מאי (שלהערכתנו צפוי לעלות ב-0.5%)".

"יצוא השירותים נותר גבוה. התיירות הנכנסת חזרה לרמות שמלפני הקורונה. נתוני יצוא השירותים היו חיוביים ברבעון הראשון כאשר במרץ נרשמה עלייה של 4 אחוזים (על פי נתונים מנוכים עונתיות), לאחר עדכון כלפי מעלה של נתוני החודשים הקודמים. יצוא השירותים צמח בהובלת התיירות הנכנסת שקרובה לרמתה מלפני הקורונה, לצד עלייה קלה ביצוא שירותי היי-טק (בדולרים) שנהנה מההשקעות העצומות שנעשו בשנתיים הקודמות ושמתחילות לבוא לידי ביטוי".

ומה בעולם?

בארה"ב – שוק העבודה מסרב להתקרר, מחירי הבתים חזרו לעלות - ייתכן שלא יהיה מנוס מלהמשיך ולהעלות את הריבית.

לאחר ש"סאגת" העלאת תקרת החוב הסתיימה (ואנחנו מבטיחים שהיא תחזור בעוד שנתיים). הפוקוס של המשקיעים עבר לדוח התעסוקה למאי שהיה טוב מההערכות המוקדמות עם גידול של כ-390 אלף משרות חדשות (280 אלף בסקטור הפרטי) ונתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה בכמעט מאה אלף. מנגד, שיעור האבטלה עלה ל-3.7 אחוזים וקצב גידול השכר השעתי הממוצע נותר יציב על 4.4 אחוזים (עדיין גבוה). מספר ימים קודם פורסמו נתוני סך המשרות הפנויות לאפריל שהפתיעו כלפי מעלה עם עלייה של כ-4 אחוזים, זאת לאחר 3 חודשים רצופים של ירידה חדה. כלומר על כל מובטל יש בארה"ב כרגע כ-1.8 משרות פנויות, נתון שממשיך לתדלק את לחצי השכר במשק האמריקאי.

גם מחירי הבתים בארה"ב חזרו לעלות ב-1.5 אחוזים במרץ, כך על פי מדד Case-shiller למחירים ב-20 הערים המרכזיות, לאור היציבות בריבית למשכנתאות, חוזקו של שוק העבודה והגידול המתון בהיצע. חשוב לציין שהמחירים הממוצעים עדיין נמוכים בכ-1 אחוז בהשוואה לרמה המקבילה בשנה שעברה, לאחר יותר מחצי שנה של ירידת מחירים רצופה.                                           

קיראו עוד ב"בארץ"

לאור זאת, "ההסתברות להעלאת ריבית נוספת של הבנק המרכזי עלתה", כותב קליין "השאלה האם הבנק יבחר לעשות זאת כבר בהחלטת הריבית הקרובה (יום רביעי שבוע הבא) או שימתין חודש וקצת עד להודעת הריבית הבאה – עדיין פתוחה לנוכח דברים שאמרו השבוע מספר בכירים בבנק שיש להמתין כדי לראות כיצד תנאי האשראי מגיבים לפשיטות הרגל שהיו במערכת הבנקאות בחודשים האחרונים, בנוסף לנתוני מדד מנהלי הרכש של סקטור השירותים שפורסם אתמול והיה פחות טוב מהצפוי".

האינפלציה בגוש האירו ממשיכה לרדת (על פי האומדן הראשוני) ועמדה על 6.1 אחוזים במאי (7% באפריל). הירידה בלטה ברוב הכלכלות הגדולות בגוש; גרמניה (6.1%), ספרד (3.2%) וצרפת (5.1%), רק באיטליה (8.1%) מגמת הירידה איטית יותר. למעשה, חלק גדול מהירידה באינפלציה השנתית נובע מיציאת "זעזוע" מחירי האנרגיה מהחישוב. אנו צופים ירידה איטית יותר באינפלציה קדימה, במיוחד בשל חוזקה של אינפלציית מחירי השירותים שירדה לאט יותר ל-5.3 אחוזים (5.6% באפריל) ומוזנת על ידי המשך עליות השכר בגוש האירו כשברקע שוק העבודה החזק והמאוגד בגוש (שיעור האבטלה בגוש האירו ירד קלות ל-6.5 אחוזים באפריל - שפל חדש).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אבי 06/06/2023 16:29
    הגב לתגובה זו
    על איזו מדינה הוא מדבר?
  • 6.
    מה שהורס את המדינה אלו הם מחירי הדירות ההזויים בעולם שגרם נתניהו.לבדוק שחיתות הון שילטון ומחירי הדירות. (ל"ת)
    השחיתות בנדל"ן 06/06/2023 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צדיק 06/06/2023 14:59
    הגב לתגובה זו
    בינתיים בנק ישראל נותן לדולר להמריא ואילו יחד את האינפלציה . ואחר כך טוען יש אינפלציה וצריך להעלות ריבית . חכם בלילה.
  • 4.
    הנגיד הפך פוליטי, אין לו לגיטימציה לכלום (ל"ת)
    מבין2 06/06/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיא 06/06/2023 13:19
    הגב לתגובה זו
    הם מנותקים מהעם. מהמדינה. מה שמעניין אותם זה רק ההפגנות במוצ"ש של הצפונבונים (צפע) מת"א. העם כבר בקריסה כלכלית ועכשיו התוצאות ייראו בקרוב: העלאת הריבית ריסקה את יכולת ההחזר של הלוואות.
  • 2.
    אשק 06/06/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
    אלו קובעי המדיניות, לכן שר אוצר מנותק, מרשה לעצמו להיעדר מוועדה להפחתת יוקר המחיה, כי הוא לא מרגיש אותה אצלו בבית.
  • 1.
    הם חיים בסרט? ברור שהשכר נשחק, ביותר מ5% כבר. (ל"ת)
    חמור מאוד 06/06/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.