
641 דירות במקום 42: אושרה תוכנית התחדשות עירונית בב"ש
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה דרום אישרה להפקדה תוכנית להתחדשות עירונית בשכונה ד' בבאר שבע. מדובר בתוכנית התחדשות עירונית משמעותית במסגרתה מכפיל הדירות עומד על לא פחות מ-15, כלומר מספר הדירות החדשות יהיה גדול פי 15 ממספר הדירות הקיימות במתחם. הפרויקט מתוכנן במרכז אורן בכניסה לעיר, מהווה מוקד עירוני היסטורי, בעל חשיבות במורשת העיר באר שבע ומשמש כשער הכניסה לעיר. מדובר על שטח בן 32 דונם בין הרחובות שדרות רגר ממזרח, רחוב יוספטל גיורא ממערב, רחוב אברהם אבינו מדרום וגן יונתן מצפון. כיום על השטח קיימים שלושה בנייני מגורים בני ארבע קומות עם 42 יחידות דיור. התוכנית החדשה שיזמה העירייה ונערכה על ידי משרד גושן אדריכלים, תכלול הקמת 18 רבי קומות בין 10 ל-30 קומות, שיכללו 641 יחידות דיור. מתוך כלל יחידות הדיור, יוקצו 96 יחידות עבור דירות קטנות. ברוב מבני המגורים, קומת הקרקע תוקצה לטובת מסחר ובמבנים הפונים כלפי שדרות רגר הקומה השנייה תוקצה עבור תעסוקה. בשניים ממבני המגורים במתחם ישולבו שטחי ציבור. התוכנית כוללת שבילי הולכי רגל המחברים את השכונה לסביבתה, פתיחת רחוב חדש המחבר את רחוב יוספטל לשדרות רגר, ותוספת שטחים פתוחים. התכנון שומר על מרבית העצים הבוגרים הקיימים לצד מערך נטיעות נרחב. כאמור, מכפיל יחידות הדיור עומד על 15. מדובר על מספר יוצא דופן ביחס לזה הניתן במרכז הארץ, שעומד על מכפיל 3 לערך, ובמקרים יוצאי דופן על 4, כלומר פי שלושה או ארבעה יותר דירות בפרויקט החדש ביחס לדירות הישנות הקיימות. הפער בין המכפיל בפרויקט בשכונה ד' לשכונות אחרות במרכז הארץ, קשור לשווי הקרקע, ולשווי הנכס החדש אותו יוכל היזם לדרוש. ככל ששווי הדירה החדשה נמוך יותר, באזורי פריפריה למשל, המכפיל צריך להיות גבוה יותר – כדי שהפרויקט יהיה כדאי מספיק. תומר בוחבוט, זכיין אנגלו סכסון באר שבע, מעריך בשיחה עם ביזפורטל, כי חלק לא מבוטל מהדירות בפרויקט החדש, יירכש על ידי משקיעים, שישכירו אותן לסטודנטים. "המתחם הזה ממוקם דקות ספורות של הליכה מהאוניברסיטה, וכבר עכשיו בשיכון ד' מתגוררים הרבה סטודנטים", מסביר בוחבוט. לדבריו, המתחם הנוכחי מאופיין בדירות שיכון ישנות בנות 2-3 חדרים, שעולות כ-550-700 אלף שקל, ואילו דירות חדשות דומות באזור, יעלו את ערך הדירות במקום למעל מיליון שקלים". מתכנן מחוז דרום במינהל התכנון, תומר גוטהלף, מסר כי "התוכנית משפרת משמעותית תוכנית מאושרת ישנה החלה במתחם, ומציעה בנוסף לבינוי מעורב שימושים בשכונה ד' גם גינות ציבוריות בין מתחמי המגורים. התוכנית תורמת גם ליצירת קישוריות על ידי רחוב עירוני חדש המקשר את פנים שכונה ד' לשדרות רגר ומשמרת את הרחבה המרכזית של מרכז אורן, תוך חידושה".
- 2.ללא 07/09/2022 19:24הגב לתגובה זוזה מה שעושים מהמקום האחרון בארץ שבו עוד יש קצת בתי קרקע, עוד מגדלי מפלצת בטון שיהרסו את הנוף ויחסמו את האוויר
- 1.יהושוע 07/09/2022 12:15הגב לתגובה זואני מציע לך מר דנילוביץ היקר תבור תתמודד בהרצליה. ותרים פרוייקטים גדולים במסחר. מצב עגום ביותר רחוב וחצי במרכז העיר וזהו, בתיירות וכבישים.. החינוך מעולה. מטופחת וזהו. בוא להרצליה

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.