צעד וחצי לביזנס: קרן ההון סיכון החדשה של עמרי כספי
כספי ראה את הפעילות של חבריו ל-NBA קווין דוראנט וסטף קרי, והחליט לקפוץ גם הוא לבריכת קרנות ההון סיכון עם קרן חדשה שהקים יחד עם דיוויד ציטרון, משקיע ותיק בתחום. הקרן תשקיע כ-50 מיליון דולר, בכ-20 חברות פוטנציאליות
מתחת לרדאר התקשורתי, הקים כוכב הכדורסל עומרי כספי את Sheva - קרן הון סיכון חדשה להשקעות בסטארט-אפים. הקרן הוקמה יחד עם דיוויד ציטרון, משקיע ותיק בתחום ההון סיכון, שבתפקידיו הקודמים שימש כשותף בקרן Global Founders Capital האירופאית ולפני כן כפרינסיפל בקרן Flint Capital האמריקאית.
במקביל לקרן שהקים, כספי, ששיחק במשך עשור בליגת ה-NBA והיה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל, משקיע גם בסטארט-אפים. הוא לא הראשון מענף הכדורסל שעושה זאת. קדמו למשל קווין דוראנט וסטף קרי ששיחקו עם כספי בגולדן סטייט, ביצעו השקעות רבות במיזמים במקביל לקריירת הכדורסל. כך כספי החל להיחשף לפעילות ולאורך הקריירה השקיע במספר חברות סטארט-אפ, שהבולטות שבהן הן DocuSign שהונפקה בנאסד"ק ו-DayTwo המאפשרת לאזן את רמות הסוכר בדם. לאחר השהות הארוכה בארה"ב והחזרה לישראל, הגביר כספי את פעילותו כמשקיע אנג'ל במיזמים בשלב מוקדם, בהם Boards המפתח פלטפורמה לאנשי שיווק ועוד. כיום הוא מחזיק בפורטפוליו של עשרה מיזמים.
החיבור עם ציטרון נוצר לפני שנה וחצי עם חזרתו של כספי לארץ, כשהצטרף למכבי תל אביב. "עמרי פנה אלי דרך הלינקדאין", מסר ציטרון, "לא הייתה לנו הכרות מוקדמת וחשבתי בהתחלה שזה ניסיון פישינג. למרות שאני אוהד הפועל ירושלים שרוף, כבר בשיחה ראשונית הבנו שיש פוטנציאל לשיתופי פעולה. מאחר ואני פועל מעל עשור בתעשיית ההון סיכון במיקוד על ארלי סטייג', תחום שכספי בחר להתמקד בו".
ציטרון הוביל בעבר השקעות בחברות Frontegg, Sorbet, Cyolo, ו-Faros.ai. לדבריו, "כשדיברנו עם חברות שהיינו משקיעים בהן יחד, היזמים היו מציעים לנו להגיע יחד לפגישות כי יש בינינו דינמיקה מעולה. לשמוע את זה פעם אחת זה נחמד, אבל זה פידבק שגבר ולאחר שלוש וארבע פעמים התחלנו להרגיש שיש לנו פרודקט-מרקט-פיט לשילוב שלנו".
Sheva היא קרן בהיקף של 50 מיליון דולר המיועדת להשקעות בשלב מוקדם, בעיקר בשלבי ה-Pre-Seed, Seed ובמקרים מסוימים גם בסבבי A. הקרן צפויה להשקיע בכ-20 חברות סכום שנע בין מיליון לשני מיליון דולר לכל מיזם. הקרן הוקמה בתחילת 2022 והחלה לפעול בחודש מרץ, לאחר שביצעה סגירה ראשונית של 30 מיליון דולר ושלוש השקעות במיזמים שטרם נחשפו.
מיקוד הפעילות של הקרן ביזמים שהוקמו על ידי ישראלים בארץ או בחו"ל, אך היא פתוחה להשקיע גם ביזמים זרים בוורטיקליים מגוונים. בין המשקיעים בקרן ניתן למנות את מור גמל ופנסיה, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל - מייסדי ארמיס, פמלי אופיסס גדולים מארה"ב וקרנות אמריקאיות גדולות שיש להן פעילות אינטנסיבית בישראל, שיכולות להמשיך להשקיע בחברות הפורטפוליו של Sheva בשלבים מאוחרים יותר.
לדברי כספי, "נכנסתי לתעשיית הסטארט-אפים כי אני אוהב לעבוד עם יזמים על הצמיחה בארה"ב, לעבוד על הצד של פיתוח עסקי ולפתוח דלתות בביזנס. כדי להרחיב את התמיכה במיזמים והענקת ערך הקמנו קהילה שנגישה לחברות שלנו. המונה מייסדים ושותפים מקרנות הון סיכון אמריקאיות גדולות, מנכ"לים שהקימו יוניקורנים ואנג'לים צעירים ורעבים לייצר הצלחות, שאוהבים לעבוד עם חברות ארלי סטייג'. אני ודיוויד בחרנו לעגן את הפעילות בקרן Sheva ששמה מסמל את תהליך היצירה - שבעת ימי הבריאה, יצירה של משהו מדהים מתוך תוהו ובוהו. בנוסף שבע זה מספר שאני מחובר אליו שהיה מספר החולצה שלי במכבי תל אביב".
- 3.שי 04/05/2022 13:04הגב לתגובה זופשוט בדיחה
- 2.רון 03/05/2022 14:32הגב לתגובה זוהיום יש פחות תחרות והרעיון הוא לחפש הזדמנויות וחברות שיש היתכנות גבוהה לביזנס שלהן
- 1.פיני 02/05/2022 20:38הגב לתגובה זואיש פטריוט וציוני.
עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)סטארטאפ ישראלי רוצה להתחרות באנבידיה; איפה הצניעות?
מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר
הסטארט-אפ מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר, בסבב סיד ובסבב A, בהובלת קרנות ההון סיכון Lux Capital ו-Bow Wave Capital ובהשתתפות קרנות נוספות ובהן Grove Ventures, Hetz Ventures, QP Ventures, TAL Ventures ו-SBI היפנית. החברה, המנוהלת על ידי עופר שחם, מכוונת למטרה שאפתנית - לערער על הדומיננטיות של אנבידיה בתחום שבבי הבינה המלאכותית לדאטה סנטרס. נראה שהיעד הזה הוא רחוק מביצוע. עם כל הכובד - הדרך שלם מאוד ארוכה.
ליבת הפיתוח של מג'סטיק היא שבב לרבות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית שכוללים את מעבד ה-GPAIU ( General Purpose AI Unit). המערכת נועדה להחליף שרתי GPU מסורתיים כמו אלו שמספקות אנבידיה או גוגל, תוך מענה לבעיה כרונית בתחום, צוואר הבקבוק בזיכרון. מג'סטיק מבטיחה להציע קיבולת זיכרון גבוהה פי 1,000 ביחס לשרתים הקיימים, תוך שיפור בביצועי המחשוב וביעילות האנרגטית.
במרכז האתגר הטכנולוגי שמנסה מג'סטיק לפתור עומד "קיר הזיכרון" – מונח מוכר בעולם המחשוב המתאר את הפער ההולך וגדל בין מהירות העיבוד של מעבדים לבין קצב גישתם לזיכרון. ככל שהמודלים גדלים, כך הופך הגישה המהירה לזיכרון לצוואר בקבוק חמור יותר, שמוביל להאטה ואף לצריכת חשמל גבוהה במרכזי המידע. לשם השוואה, כרטיסי GPU של אנבידיה מסדרה H100 מגיעים כיום לנפח זיכרון של עד 192 ג'יגה-בייט, מה שמחייב התקנת מערכים עצומים כדי לתמוך במודלים עתירי נתונים.
שחם, מנכ"ל מג'סטיק, מביא עמו ניסיון רב-שנים בתחום פיתוח שבבים. בעברו הוביל את קבוצת השבבים של גוגל שעסקה בטלפונים חכמים ודאטה סנטרים, ובהמשך עמד בראש קבוצת הפיתוח של מטא לפיתוח שבבים עבור מוצרי מציאות רבודה. עמו הקימו את מג'סטיק גם מאסומי ריינדרס ושה ראבי, שותפיו לשעבר בגוגל ובמטא. לדברי שחם, הצוות מגיע עם "הבנה עמוקה של החולשות במבנה השרתים הקיים ובצרכים העתידיים של תשתיות AI".
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון של מג'סטיק כולל פיתוח חומרה חדשה והתאמה לתוכנות קיימות. אחד ממוקדי הכוח של אנבידיה הוא סביבת התוכנה Cuda, שמאפשרת הרצה יעילה של מודלים על גבי החומרה שלה. עם זאת, בשנים האחרונות צמחו פלטפורמות קוד פתוח מתחרות, כמו PyTorch, OpenXLA ו-TVML, שמפחיתות את התלות באנבידיה ומאפשרות לחברות כמו מג'סטיק להציע אלטרנטיבות פתוחות, גמישות וזולות יותר.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
