צעד וחצי לביזנס: קרן ההון סיכון החדשה של עמרי כספי
כספי ראה את הפעילות של חבריו ל-NBA קווין דוראנט וסטף קרי, והחליט לקפוץ גם הוא לבריכת קרנות ההון סיכון עם קרן חדשה שהקים יחד עם דיוויד ציטרון, משקיע ותיק בתחום. הקרן תשקיע כ-50 מיליון דולר, בכ-20 חברות פוטנציאליות
מתחת לרדאר התקשורתי, הקים כוכב הכדורסל עומרי כספי את Sheva - קרן הון סיכון חדשה להשקעות בסטארט-אפים. הקרן הוקמה יחד עם דיוויד ציטרון, משקיע ותיק בתחום ההון סיכון, שבתפקידיו הקודמים שימש כשותף בקרן Global Founders Capital האירופאית ולפני כן כפרינסיפל בקרן Flint Capital האמריקאית.
במקביל לקרן שהקים, כספי, ששיחק במשך עשור בליגת ה-NBA והיה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל, משקיע גם בסטארט-אפים. הוא לא הראשון מענף הכדורסל שעושה זאת. קדמו למשל קווין דוראנט וסטף קרי ששיחקו עם כספי בגולדן סטייט, ביצעו השקעות רבות במיזמים במקביל לקריירת הכדורסל. כך כספי החל להיחשף לפעילות ולאורך הקריירה השקיע במספר חברות סטארט-אפ, שהבולטות שבהן הן DocuSign שהונפקה בנאסד"ק ו-DayTwo המאפשרת לאזן את רמות הסוכר בדם. לאחר השהות הארוכה בארה"ב והחזרה לישראל, הגביר כספי את פעילותו כמשקיע אנג'ל במיזמים בשלב מוקדם, בהם Boards המפתח פלטפורמה לאנשי שיווק ועוד. כיום הוא מחזיק בפורטפוליו של עשרה מיזמים.
החיבור עם ציטרון נוצר לפני שנה וחצי עם חזרתו של כספי לארץ, כשהצטרף למכבי תל אביב. "עמרי פנה אלי דרך הלינקדאין", מסר ציטרון, "לא הייתה לנו הכרות מוקדמת וחשבתי בהתחלה שזה ניסיון פישינג. למרות שאני אוהד הפועל ירושלים שרוף, כבר בשיחה ראשונית הבנו שיש פוטנציאל לשיתופי פעולה. מאחר ואני פועל מעל עשור בתעשיית ההון סיכון במיקוד על ארלי סטייג', תחום שכספי בחר להתמקד בו".
ציטרון הוביל בעבר השקעות בחברות Frontegg, Sorbet, Cyolo, ו-Faros.ai. לדבריו, "כשדיברנו עם חברות שהיינו משקיעים בהן יחד, היזמים היו מציעים לנו להגיע יחד לפגישות כי יש בינינו דינמיקה מעולה. לשמוע את זה פעם אחת זה נחמד, אבל זה פידבק שגבר ולאחר שלוש וארבע פעמים התחלנו להרגיש שיש לנו פרודקט-מרקט-פיט לשילוב שלנו".
Sheva היא קרן בהיקף של 50 מיליון דולר המיועדת להשקעות בשלב מוקדם, בעיקר בשלבי ה-Pre-Seed, Seed ובמקרים מסוימים גם בסבבי A. הקרן צפויה להשקיע בכ-20 חברות סכום שנע בין מיליון לשני מיליון דולר לכל מיזם. הקרן הוקמה בתחילת 2022 והחלה לפעול בחודש מרץ, לאחר שביצעה סגירה ראשונית של 30 מיליון דולר ושלוש השקעות במיזמים שטרם נחשפו.
מיקוד הפעילות של הקרן ביזמים שהוקמו על ידי ישראלים בארץ או בחו"ל, אך היא פתוחה להשקיע גם ביזמים זרים בוורטיקליים מגוונים. בין המשקיעים בקרן ניתן למנות את מור גמל ופנסיה, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל - מייסדי ארמיס, פמלי אופיסס גדולים מארה"ב וקרנות אמריקאיות גדולות שיש להן פעילות אינטנסיבית בישראל, שיכולות להמשיך להשקיע בחברות הפורטפוליו של Sheva בשלבים מאוחרים יותר.
לדברי כספי, "נכנסתי לתעשיית הסטארט-אפים כי אני אוהב לעבוד עם יזמים על הצמיחה בארה"ב, לעבוד על הצד של פיתוח עסקי ולפתוח דלתות בביזנס. כדי להרחיב את התמיכה במיזמים והענקת ערך הקמנו קהילה שנגישה לחברות שלנו. המונה מייסדים ושותפים מקרנות הון סיכון אמריקאיות גדולות, מנכ"לים שהקימו יוניקורנים ואנג'לים צעירים ורעבים לייצר הצלחות, שאוהבים לעבוד עם חברות ארלי סטייג'. אני ודיוויד בחרנו לעגן את הפעילות בקרן Sheva ששמה מסמל את תהליך היצירה - שבעת ימי הבריאה, יצירה של משהו מדהים מתוך תוהו ובוהו. בנוסף שבע זה מספר שאני מחובר אליו שהיה מספר החולצה שלי במכבי תל אביב".
- 3.שי 04/05/2022 13:04הגב לתגובה זופשוט בדיחה
- 2.רון 03/05/2022 14:32הגב לתגובה זוהיום יש פחות תחרות והרעיון הוא לחפש הזדמנויות וחברות שיש היתכנות גבוהה לביזנס שלהן
- 1.פיני 02/05/2022 20:38הגב לתגובה זואיש פטריוט וציוני.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
