רדיט
צילום: pixbay

הנתח של סוחרי היום ישנה את השוק? גם בג'יי.פי מורגן חשבו - וטעו

מתחרה של רובינהוד אמרה שאם משקיעי הריטייל יחזרו לנתח של 25% מהמסחר ההשלכה תהיה משמעותית, והזהירה את המוסדיים. הצעירים שבהם מושפעים יותר מהאינפלציה שפגעה בהכנסה הפנויה, האפליקציות נהנות מהבערות שלהם - והספאקים הוכיחו שפער הידע מול המוסדיים נשמר
איתי פת-יה | (1)

משקיעי הריטייל מביעים באחרונה עניין מחודש בנערות הפוסטר של גל מניות המם והשורט סקוויז של תחילת 2021, הלוא הן GAMESTOP CORP (GME) ו- AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC (AMC). אצל הראשונה הדוחות האחרונים לא הביאו בשורה מרגשת, השנייה משחררת אנחת רווחה ככל שהקורונה, או לפחות הוריאנטים החמורים שלה, דועכת, ושוברי קופות דוגמת ספיידרמן ובאטמן מגיעות לאקרנים ומביאות את הקהל לאולמות. קרנות הגידור לא ממש חושבות אחרת על היסודות העסקיים של שתי החברות הללו משחשבו לפני שנה.  ROBINHOOD MARKETS (HOOD), שפיתחה את האפליקציה הפופולרית בקרב משקיעי הריטייל בארצות הברית, מחזרת אחריהם עם פיתוחים נוספים, ואחת המתחרות שלה, Zingeroo אופטימית לגבי האפשרות שנפחי המסחר מצדם יחזרו להיות כמו בשיא. עד כדי כך ששם אומרים שעל המוסדיים להזהר, לא פחות.

רגע לפני הקורונה הנתח של משקיעי הריטייל/סוחרי היום היה 10% מהמחזור בוול סטריט. בשיא הטרללת אשתקד חלקם כבר עלה ל-25%. מייסדת ומנכ"לית זינגרו, זואי בארי, רמזה שנתח כזה יכול להטות את השוק אם ינקוט בגישה שונה מזו של המשקיעים המוסדיים, לדבריה, בני דור ה-Z הצעירים שבקרב משקיעי הריטייל לומדים בעצמם בימים אלה איפה לשים את הכסף בעתות של ירידות בשוק המניות.

לא בטוח שצריך להאמין לה. השורט סקוויזים הצליחו רק כהימור נגד קרנות הגידור, כזה שהסתמך על כח ההמון והאנטי שלו נגד הגופים הגדולים שיצאו ללא פגע או הרוויחו ממשבר 2008. אנליזה למניות שבהן השקיעו לא ממש הייתה שם. מגדל הקלפים לא החזיק מעמד, והכסף הפנוי שהיה למשקיעי הריטייל להשקיע במניות השורט סקוויז נגמר מתישהו. חלק ממשפיעני הרשת נטשו בזמן עם תאוותם בידם, אחרים ראו את השקעתם מתאדה. בכל זאת בארי הזהירה את המוסדיים מלפתוח פוזיציות שורט.

מכך אנחנו למדים שאולי בארי נותנת יותר מדי קרדיט – וגם לא מזכירה שעבור נתח ממשקיעי הריטייל בארצות הברית שוק המניות היווה תחליף לאדרנלין והריגוש שבעולם הספורט שהושבת בשל הקורונה. או תחליף להימורי הספורט – מה שיכול להצדיק לפעמים את התדמית שדבקה בשוק המניות כ"קזינו".

חברות מסוגן של רובינהוד, זינגרו ואי-טורו לא ממש מתאמצות ללמד את המשקיעים איך לסחור, עד כמה שמבחינתן עצם ההתנסות היא למידה. זה נכון רק במידה מסוימת ואפשר לטעון אף שמהבערות הן מרוויחות. המודל שלהן לא מתבסס על הכנסות מעמלות מסחר. נפח המסחר הגדול דרכן נוצר הודות לכך שהן אינן גובות עמלות, והן דווקא מעודדות את המשקיעים לבצע כמה שיותר שינויים בתיק. את הפקודות של הסוחרים האפליקציות מוכרות לעושי שוק, שמצדם עושים כסף מהארביטראז' בין מחיר סגירת העסקה הסופי למחיר שלפי ביקשו המשתמשים לרכוש ני"ע. מודל זה מכונה תשלום עבור זרם הזמנות (Order Flow) ולא בכדי ברשות לניירות ערך האמריקאית, היו"ר גארי גנסלר בוחן איך להילחם בו. עם שינויים תכופים וללא סבלנות יותר קשה לייצר תשואות, ומסר מלמד מהמודל הזה אין.

ואצל בארי החמאה שמרוחה על הראש גדולה עוד יותר. זינגרו היא גם חלק מהטרנד, ועמלות היא גובה רק על מסחר באופציות – לא במניות, וגם חלק אחר באפליקציה שלה כולל צ'אטים ופורומים. כן, אפשר לנסות לקדם שם שיח מפרה וייתכן מאד שכזה קיים שם, אבל זו גם קרקע פורייה ליצירת מקבילים לפורום wallstreetbets של קהילת רדיט, על כמויות הממים והאימוג'יז הדבוקים לטיקרים שתמצאו בו.

זינגרו אולי מייחסת למשתמשי הצעירים הליך למידה, אבל אם לשפוט לפי סאגת הספאקים בוול סטריט, לא נראה שפערי המידע הצטמצמו. גופים מוסדיים נכנסו בתנאים עדיפים בשלב גיוסי ה-PIPE, ובמקרים בהם משקיעי הריטייל בשלדי הספאק בחרו לפדות את כספם אחרי שנמצאה חברה מיועדת למיזוג, מי שהחליפו אותם והגדילו את אחזקותיהם היו המוסדיים. מחד אפשר לומר שזו רק תעודת עניות למוסדיים, שכן ראינו את הנפילה הגדולה בשוק הספאקים, אך ייתכן גם שיגיע השלב בו ההשקעה שלהם תצדיק עצמה – ואז מי שמכר יתחרט.

קיראו עוד ב"גלובל"

פער הדורות בא לידי ביטוי גם בפרופילים של המשתמשים: אצל זינגרו 80% מהם הם מילניאלז ובני דור ה-Z – לא בדיוק הגיל הממוצע של המשקיעים בחדרי המסחר של  JP MORGAN (JPM). וזה לא רק הגיל ששונה – אלא גם התרגיל. בארי סיפרה כי המשקיעים המבוגרים יבחרו להנזיל עצמם מאשר להמשיך ולצפות בירידות, לעומתם מילניאלז "יקנו את התחתית" ואילו דור ה-Z משקיעים היום בקרן הסל בעלת החשיפה ההפוכה PROSHARES ULTRAPRO SHORT QQQ (SQQQ), שעוקבת אחר הנאסד"ק-100 במינוף של פי 3.

ברובינהוד השיקו באחרונה כרטיס דביט ש"ישריין" את העודף בסנטים מכל עסקה לחשבון נפרד שכולו יוקדש להשקעה בניירות ערך – במקום שהמשתמשים ימשכו אותו לצרכים אחרים שלהם. ואולם, מה שעשוי לפחות בתקופה הקרובה להוות מכשול שיפריע לחזור לנפחי המסחר ההם מצד משקיעי הריטייל הצעירים, הוא האינפלציה. עם ותק נמוך יותר בשוק העבודה, ופחות תארים שהספיקו לצבור, הכנסתם נמוכה יותר מאשר סוחרי היום הוותיקים יותר. חלקם מבני דור ה-Z אולי עוד גר אצל ההורים או לומד בקולג' בארצות הברית, אבל אחרים מפרנסים את עצמם והאינפלציה שחקה את הכנסתם הפנויה כך שאולי השקעות אינן בראש מעיניהם כעת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 04/04/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
    מרויחים על פראיירים בסוף מישהוא יהיה ללא כלום
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social