סימפליפיי הישראלית תימכר לגוגל תמורת חצי מיליארד דולר
חברת הסייבר הישראלית סימפליפיי (Siemplify) המפתחת פלטפורמת ניהול אבטחה שמאפשרת לאנליסטים בצוותי הסייבר לייעל את עבודתן מדווחת כי תירכש על ידי ענקית הטכנולוגיה GOOGLE (סימול: GOOGL) תמורת סכום של חצי מיליארד דולר, רכישה המווה עבורה את הראשונה בארץ בתחום הסייבר.
סימפליפיי הוקמה בשנת 2015 על ידי עמוס שטרן (מנכ"ל), אלון כהן (סמנכ"ל פיתוח) וגרי פטחוב (סמנכ"ל תפעול), ששירתו בעברם בחיל המודיעין ועבדו בין השאר ב- אלביט מערכות 1.55% , שם נפגשו. הפלטפורמה אותה מפתחת סימפליפיי מאפשרת לצוותי הסייבר לעבוד בצורה יעילה יותר. בצורה הסטנדטרית, צוותים אלו מתמודדים עם כמות התראות הנמצאת בגדילה מתמדת, ואלו נאלצים לשלב בין מספר רב של כלים על מנת לתת מענה לניסיות הפריצה.
המוצר אותו מפתחת סימפליפיי עושה זאת בצורה אוטומטית המשלבת בין כלי אבטחה שונים וכל זאת באמצעות פלטפורמה אחת הנקראת "ThreatNexus". המערכת מאפשרת לנהל את סיכוני הסייבר בזמן אמת, ולנהל את מערך אבטחת המידע בארגון, ובכך לקצר את זמני הטיפול.
סימפליפיי, המעסיקה סדר גודל של כ-200 עובדים בארץ ובחו"ל דיווחה כי עובדיה יצטרפו כעת לגוגל. עוד דווח כי בעקבות הרכישה תקים גוגל מרכז סייבר כאן בארץ, היווה חלק מפעילות הענן של החברה. תחום אבטחת הענן הפך להיות מרכזי עבור פעילותה של גוגל קלאוד, כך דווח.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכישה הגדולה ביותר של גוגל עד כה במדינת ישראל הייתה רכישתה של חברת וויז, אותה רכשה ב-2016 תמורת סכום הכפול מזה של סימפליפיי - 1.1 מיליארד דולר. לאחרונה התחייב מנכ"ל החברה, סנדר פיצ'אי לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי החברה תשקיע סכום של כ-10 מיליארד דולר בתחום הסייבר. התוכנית של גוגל עתידה לכלול שיפור אבטחת קוד פתוח וכן הרחבת תוכניות ה-"Zero Trust".
עד כה גייסה סימפליפיי כ-58 מיליון דולר בכמה סבבי גיוס שונים כאשר בחברה השקיעו כמה קרנות הון סיכון בינלאומיות וישראליות ביניהן "G20 Ventures", "Jump Capital", "Georgian Partners" ו-83North הישראלית, שהינה בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
