עסקה
צילום: Pixbay
סיכום 2021

מגייסים לא רק בהיי-טק: שאר הסקטורים גייסו 11 מיליארד דולר

30% מהגיוסים בארץ בוצעו בכלל בתחומים כמו נדל"ן, תחבורה, קמעונאות וביטוח; בסך הכל 554 עסקאות בוצעו בשנת 2021. היקף ומספר העסקאות הגדולות (בין 50 מ' למיליארד ד') גדל ל-188, 34% מסך העסקאות, גידול של 120% יותר ביחס ל-2020
תומר אמן | (1)

כולם מדברים על ההיי-טק שגייס כ-25 מיליארד דולר בשנה החולפת - אבל כמה גייסו גם חברות בתחומים אחרים? על פי הנתונים מתברר ש-30% מהעסקאות בכלל לא התרחשו בתחום ההייטק, למרות שהוא בהחלט מהווה את הקטר. בסך הכל גויסו כ-36 מיליארד דולר, אך בניכוי מגזר ההייטק חברות בתחומי סקטורים כמו הנדל"ן, התחבורה, הקמעונאות, הביטוח ועוד גייסו לא פחות מ-11 מיליארד דולר בשנת 2021, המהווים 27% מתוך כלל העסקאות והמיזוגים, כך על פי נתוני גוף היעוץ הפיננסי פאהן קנה. על פי הדו"ח, בהשוואה לשנת 2019 - השנה שקדמה לפרוץ משבר הקורונה - נצפה גידול של כ-90% במספר העסקאות, כאשר אז הסתכמו אלו בכ-285. גם היקפי העסקאות גדל כאשר צמח מכ-14.9 מיליארד דולר, גידול של כ-144%.  מתוך 554 העסקאות שבוצעו השנה, 455 (82%) נעשו בתחום היי-טק, ומתוכם 377 (82% נוספים) בוצעו על ידי משקיעים ישראלים עם היקף השקעה של כ-22.4 מיליארד דולר.  באדיבות פאהן קנה שווי העסקה החציוני ב-2021 עמד על כ-30 מיליון דולר, והיה גבוה בכ-30% משווי זה בשנת 2020 ובשנים שקדמו לה, אז הסתכם בכ-23 מיליון דולר. שיעור העסקאות הגדולות (בסכומים שבין ה-50 מיליון למיליארד דולר) עמד על כ-188, 120% יותר ממספר עסקאות זה בשנת 2020 אז הסתכם הנתון בכ-156 עסקאות ועמד על כ-34% מסך כל העסקאות שבוצעו בשנה החולפת.  שיעור העסקאות הבינוניות (בין 5 מיליון דולר ל-50 מיליון דולר) ירד ל-65% בהשוואה ל-74% בשנים הקודמות, ועמד על סך של כ-366 מתוך כלל העסקאות. שיעור המגה עסקאות (מעל למיליארד דולר) עמד על 7, כפי שעמד בשנת 2019 ו-3 עסקאות יותר משנת 2020.  שלומי ברטוב מנכ"ל פאהן קנה יועצים. צילום: איל טואג אחת המגמות שתרמו לגידול המשמעותי בהיקף העסקאות הגדולות הוא הוספת שלבי ערך לחברות ואי רדיפה אחר "אקזיט מהיר", דבר ההוביל לכך שאותם האקזיטים התבצעו בסופו של דבר כאשר החברה הגיעה לבשלות, ולכן היקף העסקאות גדל, הן במספר והן במחיר. היקף הפעילות בבורסה המקומית תאם למגמה הגלובאלית בשווקי המניות, כאשר גם במרבית מדינות אירופה המפותחות וכמובן בוול-סטריט נרשם גידול בהיקפי העסקאות ומספרן. גם מספר המשקיעים הזרים גדל בשנה האחרונה, כאשר בראשן עומדים המשקיעים האמריקאים אשר היו מעורבים ב-219 מסך העסקאות (39%) שבוצעו בשנת 2021. נוסף לאמריקאים, גם באירופה נצפתה התעיינות מצד המשקיעים הזרים כאשר עיקרם הגיעו מהממלכה המאוחדת, גרמניה, צרפת ושוויץ, שהיו מעורבים בממוצע בכ-30 עסקאות שכאלו כל אחת. התעניינות זרה הגיעה גם מהשווקים האסיאתיים, שם עיקר ההתעניינות הגיעה מסינגפור, סין, יפן, דרום קוריאה והונג קונג - עם מעורבות ממוצעת בכ-19 עסקאות כל אחת.  את העסקאות ניתן לפלח לשני סוגים, הראשון הוא השקעות (Investments), בדומה ל-מה שקרנות הון סיכון עושות ול-M&A(Mergers and acquisitions) או רכישות ומיזוגים עצמן.  בשנת 2021 עמד מספר ההשקעות בשוק הישראלי על כ-495 מסך העסקאות (90%), בעוד שאת יתרת ה-59 ממלא מספר האקזיטים המייצג גם את מספר ה-M&A. בשנת 2020, נפגע תחום ה-M&A ורשם קיטון של כ-40%. בשנת 2020 עמדו מספר ההשקעות על כ-311 (גם אז 90%), המשקפים גידול של כ-60% במספר ההשקעות בשנה האחרונה. מספר האקזיטים עמד על כ-34 ואלו שיקפו גידול של כ-73%. בשנת 2019 עמד מספר ההשקעות על כ-233 ומספר האקזיטים על כ-52 מתוך סך כל עסקאות של כ-285. מהדוח עולה כי 78% מהעסקאות בשוק הישראלי הן בעלות אוריינטציה טכנולוגית, כאשר שלושת הענפים הגדולים ביותר בהיקף ובכמות העסקאות הן מתחום ההיי-טק. גם בקרב חברות המטרה הנרכשות עמד ענף הטכנולוגיה בראש, כאשר 313 עסקאות בוצעו, בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. בראיה גלובלית, מתוך כלל הרכישות של חברות מטרה בענף הטכנולוגיה, 58% הן חברות ישראליות.   רכישה של חברות מטרה ישראליות לפי מדינות. באדיבות פאהן קנה במקום השני עומד ענף החברות שפחות מוטות במחזורים עסקיים ומאופיינות בפעילות בעלת אוריינטציה טכנולוגית, שם בוצעו כ-100 עסקאות בהיקף של כ-4.9 מיליארד דולר. הענף השלישי ברשימה הוא ענף ה-Communications (תקשורת) שם בוצעו 42 עסקאות בהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר.  באדיבות פאהן קנה שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה: "עסקאות ההשקעה שבוצעו ע"י קרנות השקעה ומשקיעים אסטרטגים ממשיכות להוות את המנוע העיקרי של שוק העסקאות הישראלי, יחד עם זאת החל מסוף שנת 2020 המשקיעים וחברות המטרה מוצאים את הבורסה כפלטפורמה משלימה ותחליפית לביצוע עסקאות השקעה (Investments) ו- M&A. האפשרויות שמספקות הבורסה לחברות לגייס הון ובשלב עתידי להנזיל את השקעותיהן של בעלי המניות, ובתוך כך רמות המחירים בבורסות בארץ ובחו"ל והאפשרות להתמזג לתוך חברות SPAC תרמו לחיזוק המגמה בשנת 2021. "יש לציין, כי מגמת הצמיחה המשמעותית בשוק העסקאות הישראלי בשנת 2021, אשר עולה בקנה אחד עם מגמת הצמיחה במדינות המפותחות, משקפת את המשך הגלובליזציה של עולם העסקאות. הסבר נוסף לגידול בהיקפי העסקאות השנה נובע מעסקאות שבוצעו ע"י חברות ישראליות, שגייסו כספים וממשיכות באסטרטגית הצמיחה שלהם באמצעות רכישת חברות בארץ ובעולם."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בקיצור-ההייטקס זה הקטר של המשק הישראלי (ל"ת)
    שרול 05/01/2022 09:16
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיט

דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה


הדס ברטל |

במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.

המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)  בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI 

מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.

צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית

עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53%  מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22%  מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.

הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.