דלתא. "זה לא פיג'מה"
צילום: צילום מסך
דוחות

דלתא עם דוחות טובים: המכירות ברבעון עלו ב-32% ל-201 מיליון שקל

דלתא מציגה עליות בכל הפרמטרים, גם ברבעון וגם במחצית הראשונה; הרווח התפעולי ברבעון עלה ב-51% ל-45 מיליון שקל, הרווח הנקי עלה ב-48% ל-35 מיליון שקל
סתיו קורן | (2)
נושאים בכתבה אינטר דלתא

חברת האופנה דלתא פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים הטובים לרבעון השני ולמחצית הראשונה לשנת 2021, בדומה לחברת האופנה בריל -4.72%  שפרסמה גם כן דוחות מצוינים.

המכירות ברבעון השני של שנת 2021 עלו בכ-32% מכ-152 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לכ-200.6 מיליון שקל. הצמיחה במכירות החברה נובעת בעיקר מגידול במכירות החנויות ברשתות החברה.

בחציון הראשון של שנת 2021 המכירות עלו בכ-31% לכ-393.9 מיליון שקל, לעומת כ-300.5 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. הגידול במכירות בחציון הראשון של השנה נובע מגידול במכירות החברה בכל ערוצי המכירה.

 

הרווח התפעולי ברבעון השני לשנת 2021 עלה בכ-51% לכ-45.5 מיליון שקל (המהווה 22.7% מהמחזור) לעומת רווח תפעולי של כ-30.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 19.8% מהמחזור).

 

הרווח התפעולי בחציון הראשון לשנת 2021 זינק בכ-123% לכ-84.7 מיליון שקל (המהווה 21.5% מהמחזור) לעומת רווח תפעולי של כ-38.1 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד (המהווה 12.7% מהמחזור).

 

הרווח הנקי של החברה ברבעון השני לשנת 2021 הסתכם בכ-34.7 מיליון שקל (המהווה 17.3% ממחזור החברה), גידול של כ-48% לעומת רווח נקי של כ-23.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה 15.4% מהמחזור).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרווח הנקי של החברה בחציון הראשון לשנת 2021 הסתכם בכ-60 מיליון שקל (המהווה 15.2% מהמחזור), גידול של כ-115% לעומת כ-27.9 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד (המהווה 9.3% מהמחזור).

 

מכירות האונליין של החברה הסתכמו ברבעון השני לשנת 2021 בכ-14.1 מיליון שקל (7% מהמחזור) במקביל לגידול במכר בחנויות הזהות שעמד על 8.4% (בנטרול ימי הסגר והלחימה) לעומת כ-28.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד בו החנויות היו סגורות במשך כ-40 ימים.

בחציון הראשון לשנת 2021 הסתכמו מכירות האונליין בכ-79.2 מיליון ש"ח לעומת כ-42.1 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. מכירות האונליין בשנת 2020 הסתכמו בכ-129.6 מיליון שקל. החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של 10.4 מיליון ש"ח המיועד לחלוקה ביום 18.8.2021.

 

 חשוב לציין שהתוצאות אמנם טובות - אך לא מדובר בהכרח בתוצאות מייצגות

כיוון שהן מוצגות בהשוואה לתקופה בה המשק היה מורדם. החברה לא הפסידה במחצית הראשונה גם בגלל סבסוד החל"ת על ידי המדינה. המדינה שילמה על העובדים ודלתא עשתה רווח גדול כי היא מכרה דרך האינטרנט ובכוח אדם חלקי. כשהסגרים נפתחו - הביקושים התעצמו וזה "רווח כפול" לחברה. 

 

החברה הודיעה כי היא פועלת להיכנס לקטגוריות מוצר חדשות באמצעות השקת מותג ספורט חדש, אשר נמצא בשלב של פיתוח הקולקציה והשלמת תהליך המיתוג והשקתו מתוכננת למרץ 2022. החברה מתכננת להפעיל עבור המותג החדש 7 חנויות ואתר אינטרנט ייעודי. בנוסף, החברה מקדמת משא ומתן לשכירת מרכז לוגיסטי בשטח של כ-16,000 מ"ר, שיכלול בין היתר, מרכיבים אוטונומיים, שיוקם בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שקשוקה 04/08/2021 10:58
    הגב לתגובה זו
    מי יכול להבטיח שהמניה תעלה בחצי השנה הקרובה? הרי דיווחו על תוצאות טובות לא? חארטה עליה במכירות מאיזה סיבה? ולעומת מה? הכול עבודה בעיניים ומשחקי חשבונאות
  • 1.
    מוצריה יקרים מאוד. (ל"ת)
    עדי 04/08/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.