דוד ברודט
צילום: יורם בוזגלו

"2020 תהיה שנה מוחמצת; בעשור האחרון ישראל עומדת במקום"

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, דוד ברודט, אומר כי היעדר תקציב וחוסר שילוב של החברה החרדית והערבית במשק, יקשו על ישראל להתפתח. "גם אם הצמיחה תעמוד על 3% בשנה הבאה - זה לא משהו להתרשם ממנו", אמר
ארז ליבנה | (6)

בטון עגמומי משהו, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ויו"ר בנק מזרחי טפחות ובנק לאומי בעבר, דוד ברודט, אמר היום כי היעדר התקציב מונע מישראל לפתח תוכנית עבודה מסודרת למשק בישראל והציג תחזית אפורה לשנת 2020.

"אם הייתי צריך לסכם את 2019, כפי שהסתיימה, אז מהנתונים המאקרו כלכליים אנו רואים שנה טובה על פניו. נתוני הצמיחה סבירים ועומדים על 3.3%. נתוני האבטלה מצוינים. האינפלציה עומדת על חצי אחוז וזה נהדר. יש עודף במאזן התשלומים. הציבור קונה, מבלה ונוסע לחו"ל. יש אפילו תחושה של חגיגה. אבל החגיגה הזו לא מכילה את מרבית תושבי ישראל. בין שליש לחצי לא נהנים מהחגיגה הזו".

מה מצפה לנו ב-2020?

"2020 תהיה שנה לא חשובה. שנה מוחמצת", אמר ברודט שנאם היום בכנס What's Next 2020, של משרד יהודה רווה ושות' ופירמת KPMG. "זה לא רק תקציב. בסוף כל זה משפיע על שערי ריבית, שערי חליפין ועל כל הסביבה הכלכלית שאנו חיים בה.

 

"במשך שנה הכלכלה עובדת על טייס אוטומטי ואין תקציב ל-2020. תקציב זה לא רק מספרים, זה תוכנית עבודה מסודרת של המשק הלאומי. מערכת הביטחון לא מוציאה לפעול את התוכנית הרב שנתית (תר"ש) שלה. מערכת הבריאות במצב קשה וגם מערכת החינוך", אמר.

הבעיות הדחופות של ישראל

"יש לנו בעיות גדלות במערכות תשתיות, רפואה, חינוך, תחבורה ציבורית. אלו נושאים שמעסיקים את הציבור הישראלי לא פחות מהנסיעה הבאה לחו"ל. סוגייה נוספת היא השתתפותם של הציבור החרדי והערבי במשק הישראלי.

 

"אם מישהו חושב שלא מטפלים בבעיה הזו היא תיעלם – הוא טועה. הבעיה רק תגדל. גם אם הצמיחה תעמוד על 3% בשנה הבאה - זה לא משהו להתרשם ממנו. בהשוואה למדינות ה-OECD נתוני הפריון במדינת ישראל נמוכים, גם כשהתעסוקה גבוהה – שילוב הנתונים האלה אומר כי אנו עובדים ביעילות נמוכה".

 

ברודט טען כי גם אם תקום ממשלה, ייקח זמן עד שתקום ועד שתהיה תקציב. התוצאה של התקציב זה הקטנת הוצאות הממשלה, כי לא מביאים בחשבון גידול באוכלוסייה, תוספות ותמיכות כאלה ואחרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"זה ייגמר נמוך גם בגלל שמדובר במעין קיצוץ רוחבי על כל הוצאות הממשלה. אז איך בכל זאת המשק מתפקד? כי יש משק פרטי ועסקי שמתפקד. זה משק שלומד לחיות ללא ממשלה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גלעד 04/01/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    המשק הישראלי רצוף בבעיות מבינות. זה לא עניין של שמאל וימין. יש כאן עניין של קבוצות לחץ שסוחטות ראש ממשלה סחיט וחלש שתלוי בהם..
  • 4.
    חחחחח..... פלצן, כחול לבן והשמאל שלחו אותו לדבר שטויות (ל"ת)
    משה - חיפה 02/01/2020 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שכח לספר לכם שכשהיה באוצר הצמיחה היתה אפס בערך כמוהו (ל"ת)
    יעקב 02/01/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דירה = קורת גג 02/01/2020 16:51
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • שד רוטישילד 14/01/2020 17:53
    הגב לתגובה זו
    זו פרסומת סמויה של חברת בנייה? אתה רובוט ששותל בכל כתבה את הנאמר לעיל ???
  • 1.
    קונספירציה 02/01/2020 15:45
    הגב לתגובה זו
    לך תאכל חמוצים... מה אתה רוצה?
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.