משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

ברקת: "חברות הביטוח יוכלו להשקיע בתשתיות סכום של 100 מיליארד שקל"

בדיון שנערך היום בוועדת הכספים של הכנסת אמר הממונה על שוק ההון, כי ההשקעות תהיינה בארץ. כמו כן, הוא ביקר את ההשקעות של המוסדיים בחו"ל מחשש לפגיעה בכספי הפנסיה של האזרחים
ארז ליבנה | (1)

לראשונה מאז נכנס לתפקידו, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, הניח היום בפני ועדת הכספים את תכנית העבודה של הרשות ומדיניותה ביחס לגופים תחת פיקוחה.

 

הממונה על הרשות הציג כי הגופים המפוקחים ע"י הרשות מנהלים נכסים בגובה של 1.77 טריליון שקלים. "כשהגעתי לא הבנתי את העדר התקנים בתחום הזה, אחרי חצי שנה של עבודה מטורפת, אני מקווה שתהייה רגולציה ראויה. צריך להבין שקריסה של גוף מפוקח, זה קטסטרופה לכל הצדדים, למבוטחים, למדינה ולכלכלה. מעל הכל בראש מעייננו הדאגה לאזרחים", הוסיף.

 

ברקת ציין כי הרשות פועלת לקידום תחומי הסייבר בגופים שתחת פיקוחה, באמצעות רשות הסייבר הלאומית, וכי הרצון הוא לקדם ביטוחי סייבר, לא רק בגופים הגדולים, אלא גם בגופים קטנים, וכן לקדם פרויקטים כלכלים שמכניסים טכנולוגיה וגופים ישראלים מצטיינים בהם. כמו כן, הציג יעדי על שעל שולחן הרשות, בהם: קידום התנהלות הוגנת ושקופה של השחקנים בשוק, הבטחת מוצרים הוגנים שקופים וזמינים כלפי הציבור, ופיתוח רשות עצמאית ומקצועית.

להשאיר את כספי המוסדיים בהשקעות בישראל

ברקת הוסיף כי בכוונת הרשות לקדם הבאת גופים בינ"ל לשוק המקומי, כדי להגביר את התחרות. "הסכומים הגדולים האלה, חלקם עוברים לחו"ל, צריך לראות איפה הם מושקעים, במה, צריך לראות מה הבקרה ומדוע הסכומים לא מושקעים בישראל.

 

"אם תהייה נפילה בחו"ל, ייתכן שהפנסיונרים יפגעו, אז אנחנו בסיכון ואיפה הרווח למשק הישראלי? לכן אנחנו הולכים לפתוח שוק של אפשרויות השקעה בתשתיות מקומיות, של סכומים של מעל 50 מיליארד אולי 100 מיליארד ש"ח, שיוכלו הגופים להשקיע בפרויקטים של תשתיות ישראלים", הדגיש.

 

"כספי החוסכים צריכים לקבל את התשואה הנאותה, אבל אין סתירה בין הדברים. זה לא יהיה על חשבון החוסכים. אנחנו יכול לדאוג לתשואות ובאותה נשימה לדאוג למשק הישראלי. אפשר לייצר מצבים של WIN-WIN. ה-1.7 שייכים לאזרחי ישראל ולא לחברות הביטוח".

 

לשאלת חברי כנסת, ציין ברקת ציין כי בכוונת הרשות להפחית את דמי הניהול המקסימליים על הצבירה של גימלאים מכחצי אחוז כיום, וכי החלטה תתקבל בתוך חצי שנה. ברקת ציין כי הרשות פועלת לשיפור מצב מימוש ביטוחי הבריאות והסיעוד, בדגש על אוכלוסיות חלשות, והפסקת טרטור האזרחים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ראש הרשות ציין כי בכוונת הרשות לפעול גם לעניין רציפות הפנסיה של צעירי ישראל במעבר בין עבודות, וכן לעניין הפרמיות הגבוהות שמשלמים נהגים צעירים על ביטוחי הרכב.

 

בהמשך הציג ברקת את פעילות הרשות השנה, וציין לעניין ביטוחי החיים 'ריסק', הפחיתה הרשות 30% וכן סיכמה עם הגופים על הנחה מינימלית על התעריף בגובה 15% נוספים, לתקופה של 6 שנים ומעלה.

 

לעניין סוכני הביטוח ציין ברקת כי הרשות מתכוונת לעגן בחקיקה את תפקידם, כך שיפעלו לטובת הציבור ולא למען תגמול כספי חד פעמי: "אנחנו רואים בסוכן לא כאיש מכירות, אלא כמי שצריך לסייע לצרכן לבחור מוצר. לכן הלכנו על מודל של סוכן אובייקטיבי שיעמוד לצד הצרכן, שלא יהיה מוטה בתקצוב שלו, ולא יונע על ידי תגמול של מכירת ביטוח אלא על תגמול שווה לאורך זמן, או על תגמול מהציבור".

 

הממונה הוסיף כי הרשות מגבשת טיוטת חוזר לעניין אובדן כושר עבודה: "נפסיק את החקירות האקטיביות מול מבוטחים, אנשים עם אובדן כושר יקבלו את המגיע להם".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברכות-בתקווה שאכן כן (ל"ת)
    כותבי תרחישים 23/10/2019 23:19
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%

השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?

מערכת ביזפורטל |

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.