האוצר מתכנן להפריד תשלומי המס על ליסינג של מכונית ומס על הדלק

על פי טיוטת חוק ההסדרים החדש של משרד האוצר, יפוצל שווי השימוש שמשלמים כיום המשתמשים ברכב צמוד לשניים, והוא יוטל בנפרד על הרכב ועל הטבת דלק ללא הגבלה
יואב כהן | (6)

האם יופרדו תשלומי המס על ליסינג של מכונית והמס על הדלק. על פי טיוטת חוק ההסדרים החדש של משרד האוצר התשובה היא כן. התוכנית החדשה של האוצר מפצלת את שווי השימוש שמשלמים כיום המשתמשים ברכב צמוד לשניים, והוא יוטל בנפרד על הרכב ועל הטבת דלק ללא הגבלה.

אמנם שווי השימוש החדש שייקבע עבור החזקת רכב ליסינג יהיה נמוך משיעורו כיום, אבל אלה הנהנים מכיסוי הוצאות הדלק בידי המעסיק יידרשו להפריש למס סכום קבוע וגבוה, מה שייקר את שווי השימוש הכולל של הנהגים. חשוב לציין, שעובדים יוכלו גם לבחור שלא לשלם שווי שימוש על הדלק ובמקרה כזה יממנו את עלות הדלק בעצמם.

עוד נאמר בטיוטה שרכב חדש יכלול גם רכב שלא חלפו 12 חודשים ממועד יצורו ומספר הקילומטרים שנסע אינו עולה על נתון שיקבע על ידי שר התחבורה. המהלך מבוצע שלוש שנים לאחר שהוכפל שווי השימוש שמשלמים נהגי מכוניות הליסינג.

מסקנותיה העיקריות של ועדת זליכה, פיצול בין מותגי רכב ואיסור על החזקה צולבת בין חברות ליסינג לייבואני רכב אינן מופיעות בטיוטת החוק.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אא 30/08/2012 01:55
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף יהיה שיווין בנטל. לא יתכן שמחיר ליטר דלק עובר את 8.2 והנטל נופל רק על חלק מהנהגים. העובדים ( שבד"כ שמרווחים יותר) מקבלים רכב על חשבון החברה ודלק על חשבון הברון גם צריכים לקחת חלק. הדבר תומך גם בצמצום זיהום אויר ( רכבי הליסנג נוסעים כמעט פי 2 מרכבים פרטיים ... נראה אם ימשיכו גם כשיצתרכו לשלם את הדלק )
  • 4.
    איציק 29/08/2012 22:07
    הגב לתגובה זו
    תנו לחיות ....נימעסתם
  • 3.
    itzik 29/08/2012 21:50
    הגב לתגובה זו
    מה אנו למדים בארץמלמדים את נערי האוצר רק איך ליצר גזרות . ביבי הביתה ביבי הביתה {לא לשכוח בסוף שבוע מעלים את הדלק }
  • 2.
    yehuda04 29/08/2012 17:59
    הגב לתגובה זו
    השתגעו לגמרי, כבר לא יודעים מהיכן למצוץ אותנו.
  • ביבי הבייתה (ל"ת)
    אלי 29/08/2012 18:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שיתקע להם הדלק בגרון ביבי גמרתה עלינו עם המיסים!!! (ל"ת)
    ינעל העולם 29/08/2012 17:24
    הגב לתגובה זו
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.