בנק ישראל: "הממשלה תתקשה לעמוד ביעדי הגרעון בשנתיים הקרובות"
בנק ישראל פירסם היום (ג') את דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של שנת 2012. בבנק המרכזי חזרו על הערכות לפיהן הריבית צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית עד סוף שנת 2013 וציינו שתחזית הצמיחה במשק נותרה על 3.1%, למרות שייתכן כי כבר בספטמבר תופחת תחזית הצמיחה ותחזית האינפלציה - אם המשבר הפיננסי באירופה יחריף.
"המדיניות המוניטרית נקבעה כדי לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם העמקת ההאטה במשק העולמי ועם השפעותיה השליליות האפשריות על כלכלת ישראל. קביעת המדיניות במהלך התקופה הנסקרת לוותה באי-ודאות גבוהה לגבי התפתחות התוצר, שכן האינדיקטורים לפעילות היו מעורבים: חלקם הצביע על המשך האטה בצמיחת התוצר, חלקם הצביע על יציבות ואף על האצה מסוימת" .
בתחזית שפירסם בנק ישראל נכתב כי "הסיכון העיקרי לפעילות הריאלית בישראל נובע מהאפשרות שיתרחש משבר פיננסי באירופה, אשר יביא לידי החרפת המיתון שם".
הממשלה תתקשה לעמוד ביעדי הגירעון בשנתיים הקרובות
על המדיניות הפיסקאלית, אשר מבוצעת על ידי משרד האוצר כותבים כלכלני הבנק המרכזי כי "התרחבות ההתחייבויות התקציביות לשנת 2013 וההאטה בקצב הצמיחה בשנת 2012 , יקשו על הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון לשנתיים
הקרובות".
הבנק שבראשו עומד הנגיד פישר טוען עוד כי "בתקציב המדינה לשנת 2013 נדרש קיצוץ משמעותי, על מנת שלא לחרוג מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק, המאפשרת גידול ריאלי ניכר של כ-5% בהוצאה הציבורית; זאת לאור עלותן הגבוהה של תכניות רב-שנתיות שאימצה הממשלה.
"בנוסף על כך, גם אם לא תהיה חריגה מתקרת ההוצאות, יידרשו צעדים להגדלת הכנסות הממשלה כדי שלא לחרוג מתקרת יעד הגירעון החדש לשנת 2013 , שהממשלה החליטה עליו ביולי 2012, ושהוכפל ל-3%. יישום הצעדים בתחום המסים לאור החלטות הממשלה בסוף יולי, יתרום להגדלת ההכנסות
ממיסים, ויסייע בהשגת היעד החדש של הגירעון" נכתב בדוח.
הריבית תישאר 2.25% עד סוף 2012
בחצי הראשון של שנת 2012 הופחתה הריבית במשק רק פעם אחת, בחודש פברואר ב-0.25% לרמה של 2.5%. בתום החציון, החליטה הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית לחודש יולי ב-0.25% ובהחלטה האחרונה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי, ברמה של 2.25%.
מהתחזית שפירסמה מחלקת המחקר בבנק ישראל שערכה את הדוח עולה כי שיעור הצמיחה של התוצר ב-2012 צפוי להסתכם ב-3.1%, בהמשך לקצב הצמיחה המתון במחצית השנייה של 2011, וללא שינוי מהתחזית הקודמת. על פי אותה תחזית, ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר, ברמה של 2.25% עד סוף 2013, על רקע המשך ההאטה הצפוי בפעילות הריאלית וסביבת האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה. תוואי הריבית הצפוי נמוך מהתחזית הקודמת, שהעריכה אי-שינוי בריבית ברמה של 2.5%.
נציין כי את התחזית, כולל ההערכה כי הריבית במשק תישאר ברמה של 2.25% עד סוף 2013, פירסם כבר בנק ישראל במסגרת החלטת הריבית ליולי שהיתה ב-26 ביוני, ולכן אין בכך משום חידוש לשחקנים בשוק ההון.
תחזית האינפלציה הופחתה
מדד המחירים לצרכן עלה ב-1% בלבד מתחילת השנה ועד סוף חודש יוני, בגבול התחתון של טווח יעד האינפלציה (בין 1% ל-3%). בבנק ישראל מציינים כי מגמת הירידה בשיעור השנתי של עליית המדד, שהחלה ביולי 2011, נמשכה גם במחצית הנסקרת.
בניכוי רכיבי הדיור והאנרגיה, ירד המדד בשנים עשר החודשים האחרונים ב-0.6%. בציפיות לאינפלציה לשנה נרשמה עלייה במהלך הרבעון הראשון, לרמה של כ-2.5% אחוזים, ובמהלך הרבעון השני ירדו ציפיות אלה והגיעו לסביבת המרכז של טווח יעד האינפלציה.
על פי תחזית הצוות שנערכה בסוף יוני 2012, חטיבת המחקר מעריכה כי שיעור האינפלציה בארבעה הרבעונים הבאים יגיע ל-2.4%, מעט מעל אמצע התחום של יעד האינפלציה ונמוך מעט מהתחזית הקודמת, שעמדה על 2.6%.
היבוא גדל בשיעור חד
על הפעילות הריאלית המקומית, כותבית בדוח המדיניות המוניטרית של בנק ישראל כי "קצב הצמיחה של המשק הואט בתקופה הנסקרת לרמה של כ-3%. ההאטה בקצב הצמיחה של המשק המקומי, שהחלה ברבעון השני אשתקד, נמשכה במחצית הנסקרת. הצריכה, היצוא וההשקעה בנכסים קבועים עלו במתינות, ואילו היבוא גדל בשיעור חד.
בבנק ישראל מציינים כי "במהלך המחצית הראשונה של השנה עלה מעט שיעור האבטלה, במקביל לעלייה בשיעורי התעסוקה וההשתתפות, אולם שיעור האבטלה עדיין נמוך יחסית לעבר".
תיתכן הפחתת תחזית צמיחה ואינפלציה בספטמבר
"רמת הפעילות בגוש האירו נותרה ללא שינוי ברבעון הראשון של השנה ונראה שהיא התכווצה ברבעון השני, בד בבד עם התגברות משבר החוב במספר מדינות בגוש זה ועם התגברות החשש, שמא מדינה אחת או יותר תפרוש ממנו. במשקים המתעוררים העיקריים התעצמה ההאטה בקצב צמיחת התוצר. בארצות הברית נמשכה הצמיחה המתונה ברבעון הראשון, אולם ברביע השני ניכרה שוב היחלשות בפעילות. הבנקים המרכזיים הגבירו את המדיניות המרחיבה, תוך שמירה על ריביות נמוכות והזרמת נזילות לשווקים באירופה".
בתחזית שפירסם בנק ישראל נכתב עוד כי על רקע החרפת המשבר הפיננסי והמיתון באירופה, המסכנים את הפעילות הריאלית בישראל "במהלך חודש יולי 2012, לאחר התקופה הנסקרת, נוספו אינדיקטורים (ועדכונים) המחזקים את ההערכה בדבר האטה בפועל וצפויה של הפעילות הכלכלית. אם אינדיקטורים אלה יתמידו, ניתן להניח שחטיבת המחקר, בתחזיתה הבאה (שתיערך בסוף ספטמבר 2012), תעדכן כלפי מטה את נתוני האינפלציה והצמיחה לשנת 2013".
הפיחות התעצם אחרי התקופה הנסקרת
בבנק ישראל סקרו גם את השינויים שארעו במחצית הראשונה בשער החליפין, באותה התקופה השקל התחזק מול האירו ונחלש מול הדולר, אולם נשאר יציב ביחס לשער החליפין הנומינלי-אפקטיבי, תוך פיחות קל בערכו לקראת סוף התקופה הנסקרת, פיחות שנמשך והתעצם גם אחריה.
"היציבות היחסית בשער החליפין הנומינלי-אפקטיבי של השקל במהלך המחצית הנסקרת נובעת מכוחות שפעלו בשני כיוונים: מצד אחד, הגירעון בחשבון השוטף והירידה בפערי הריבית לעומת חוץ לארץ, לאחר הפחתת הריבית לחודש פברואר, גורמים התומכים בפיחות; ומצד שני - המצב הטוב של המשק הישראלי יחסית לעולם, גורם התומך בייסוף".
שוק המניות הישראלי נחלש גם ביחס לעולם
"מדדי המניות בישראל ירדו במחצית הנסקרת גם לעומת מדדי המניות המובילים בעולם, במקביל להמשך הירידה במחזורי המסחר. התשואות לפדיון באג"ח הממשלתי, השקלי והצמוד, פחתו במהלך המחצית הנסקרת, בדומה למגמה בעולם. לעומת זאת עלו פערי התשואות של אג"ח החברות לעומת האג"ח הממשלתי, בשל השפעה ניכרת של העלייה בתשואות האג"ח של מספר קבוצות עסקיות גדולות במשק.
בבנק ישראל מודעים לכך שגם האחזקות הפיננסיות של הזרים המשיכו להצטמצם במחצית הנסקרת, בעיקר באג"ח הממשלתיות ובמק"ם. סך האשראי למגזר העסקי עלה ב-3.1% במחצית הנסקרת (עד מאי, במונחים שנתיים), לאחר שעלה ב-3.2% אחוזים בשנת 2011. נמשכה היציבות ביחס בין האשראי העסקי לתוצר העסקי.
הירידה במחירי הדירות נבלמה
- 2.ניהול כושל=שיווק בלוף להרצת פראייר=הבועה בפיצוץ=מיתון!! (ל"ת)פישר גרם לבועה 07/08/2012 18:05הגב לתגובה זו
- 1.דוד 07/08/2012 15:09הגב לתגובה זו.אהבתי כאשר זוזו הוביל עניין מסתננים,היה מציג מטרה הכדור שלג זה חבל נבלם בכל מינה עוינים,מטרידים שיפוט בכל מינה תרגילי מחלה =די פרלמנט מייצג כל הזמן חרידים\ראש דפוק בסופ מגיע למטבחיים 2. האם מבינים מזה רבית לחוב זה36 מילירד זה אומר כל עיר אילת בכל בתייה,חנויותיה נמליה,מלון שווה ערך כספי-36מילירד ז"א עיר זה נפל מידינו-בגלל בוכי נובחי תושבינו\בעיקר מרוקני קופה 3 .למה אמרתי המטורפים גפני,כל חרדים שס, יתר דתיים לסוגיהם כולל שטיניץ-לפני יבקשו עזרה מלעלה ששם נתן ראש יחשבו ויעשו נכון-ולפי מצב אנו גרועים אפילו מיוון{היה7שנים שמן כולם קנו מכונית,דיור טיול,וכל יתר בטלנים קבלו שכר ועזרה בלי לתת כלום ובסופ הגענו ולמעשה הזמננו,עלינו צונמי הציבור הלך אחר הממונים בשילטון ,אחרי שנים שמנות ללא אחריות הגענו עתה למדבר של-5 שנים הרזות 4 ראיתי ערוץ- 10 יש לו,8 נטו ולא רק הם אשר יש הכנסה למזון ויתר צרכים זה טוב זוג-מביא-15בחודש כי ביוון חתכו הכל 75%ואם לא יעשו כאן תוכנית רציני ואמיץ אנו וכל למדינה מחלתו יחמיר בסופ נאבד כל רכושינו --- --וכן חשוב יביאו בנק מחול-כי נמעס בנקים שודדים כולנו\זה כמו גולן--
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.29% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.29% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק
נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב
משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות
במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
