האם המשחקים האולימפיים של 2012 צפויים ליצור רווחים אמיתיים?
כאשר המשתתפים בטקס הפתיחה היום (ו') בלונדון כבר מחממים שרירים וגרונות, ממרקים את הגביעים והמדליות ומיישרים את הקפלים בבגד - קל לדמיין כי כל הפעילות הזו, כל התכונה שמורגשת בעולם בכלל ובלונדון בפרט, האם היא קשורה בפעילות רווחית אמיתית? אחרת, למה שכל כך הרבה אנשים יישאבו למשחקים בלונדון?
ברשת CBS בדקו מדוע המשחקים האולימפיים הם לא באמת 'מכונה לייצור רווחים עודפים', והנה התוצאות שמצאו:
ספונסרים וחסויות: החברות שמממנות את המשחקים עושות זאת כנראה מסיבה אחת ופשוטה, למנוע מהמתחרים הענקיים שלהם לפרסם בעצמם. הרי המפרסמים העיקריים בתחרויות צפויות להיות חברות ענק כמו מק'דונלדס או קוקה קולה, התאגידים העצומים האלה, שללא ספק המודעות אליהם עולה עקב הפרסום, הם ממילא כבר בין המותגים הגדולים והמוכרים בעולם. בהתחשב בתוצאות הכספיות הקיימות של חברות הענק האלה, גם פרסומות ענק כמו בלונדון לא צפויות לשנות באופן ניכר את המכירות של קוקה קולה או מקדונלדס, אפשר אפילו לחשוב כי כל העלויות של המנהלים והבכירים שנסעו להיות נוכחים מטעם התאגיד בלונדון יעלו יותר.
ספקים של ציוד: הוועדה הבינלאומית האולימפית יצרה חוקים נוקשים לגבי המותגים והסמלים שהספורטאים יכולים ללבוש, על כן, הגוף של הספורטאים לא יהפוך ל'לוח מודעות מהלך' (להבדיל משחקני הכדורגל, למשל). הוועדה גם קבעה כי כל ניסיונות לקיים פרסום סמוי אסורים, לכן אנחנו לא צפויים לראות סמלי ענק על מחבטי הטניס או על בגדי הים של הספורטאים השנה.
האתלטים: האם המתחרים במשחקים האולימפיים עצמם ירוויחו הרבה כסף? לרוב הספורטאים, יש עלות עצומה כדי להשתתף בכלל בתחרויות. רק מעט זוכים לספונסרים או אפילו לתמיכה ממשלתית. כמעט רק אתלטים שייזכו במדליית זהב (בענפים פופולריים) צפויים לנפח את חשבון הבנק שלהם אחרי המשחקים, אך עבור הרוב, החשבונות שלהם יתנפחו בחוויות וזכרונות נעימים בלבד.
תיירות: האם לונדון בפרט או אנגליה כולה תהנה מגידול ניכר בכניסת התיירים כתוצאה מהמשחקים האולמיפיים היא עדיין שאלה פתוחה. בית המלוכה מנסה כל השנה להגדיל את כניסות התיירים לארץ, גם ארגונים נוספים, מוזיאונים, תיאטראות וגופים רבים מנסים לעשות ככל יכולתם להביא עוד תיירים, אך נראה כי המגיעים ללונדון יתעניינו יותר בספורט מאשר במדינה; בינתיים, הבריטים עצמם לא יוצאים מבתיהם מחשש ומעצבים הולכים וגוברים עקב עומסי התנועה הכבדים בבירה ובמדינה.
התושבים המקומיים: בוריס ג'ונסון, ראש העיר 'אוהב המדיה' של לונדון, התבטא במהלך השבועות האחרונים רבות. ראש העיר ביקש מהלונדונים שיגיעו לעבודה למרות הפקקים וקשיי התחבורה, והדגיש בפניהם את חשיבות הנושא. זהו קרב אבוד ומיותר, אם משהו יכול לעזור לכלכלה האמריקנית, זה יהיה תוספת הפריון שתגיע לפירמות אם הבכירים יחליטו לעבוד מהבית, אולי גם המורל יזנק.
סוכנויות הפרסום: זהו סעיף מעט הפכפך, כיוון שכרגע, לונדון מלאה ומופגזת בפרסומות הקשורות לספורט, כמעט כל חברה מסחרית על כדור הארץ הפגינה 'מקוריות מדהימה' בהפקת מודעות ופרסומות הקשורות בנצחונות, הישגים, ביצועים ותחרותיות. המון מסוכנויות הפרסום בבריטניה ובעולם כבר הרוויחו את מה שהם רגילים לעשות בשנה, אז הם בטח מרוצים. איך המשך השנה יראה? בעיקר לאור איך שנראתה התקופה שלפני האולימפיאדה בענף הפרסום, הם מעדיפים לא לחשוב על זה.
- 2.אוהד ספורט 28/07/2012 02:39הגב לתגובה זובתקווה שיזכו במדליה
- 1.חולה אולימפיאדה 28/07/2012 02:38הגב לתגובה זוההימורים יכולים חס וחלילה להטות את הכף ולהרוג כל תחזית של רווח כספי
בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין), תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.
