האם המשחקים האולימפיים של 2012 צפויים ליצור רווחים אמיתיים?
כאשר המשתתפים בטקס הפתיחה היום (ו') בלונדון כבר מחממים שרירים וגרונות, ממרקים את הגביעים והמדליות ומיישרים את הקפלים בבגד - קל לדמיין כי כל הפעילות הזו, כל התכונה שמורגשת בעולם בכלל ובלונדון בפרט, האם היא קשורה בפעילות רווחית אמיתית? אחרת, למה שכל כך הרבה אנשים יישאבו למשחקים בלונדון?
ברשת CBS בדקו מדוע המשחקים האולימפיים הם לא באמת 'מכונה לייצור רווחים עודפים', והנה התוצאות שמצאו:
ספונסרים וחסויות: החברות שמממנות את המשחקים עושות זאת כנראה מסיבה אחת ופשוטה, למנוע מהמתחרים הענקיים שלהם לפרסם בעצמם. הרי המפרסמים העיקריים בתחרויות צפויות להיות חברות ענק כמו מק'דונלדס או קוקה קולה, התאגידים העצומים האלה, שללא ספק המודעות אליהם עולה עקב הפרסום, הם ממילא כבר בין המותגים הגדולים והמוכרים בעולם. בהתחשב בתוצאות הכספיות הקיימות של חברות הענק האלה, גם פרסומות ענק כמו בלונדון לא צפויות לשנות באופן ניכר את המכירות של קוקה קולה או מקדונלדס, אפשר אפילו לחשוב כי כל העלויות של המנהלים והבכירים שנסעו להיות נוכחים מטעם התאגיד בלונדון יעלו יותר.
ספקים של ציוד: הוועדה הבינלאומית האולימפית יצרה חוקים נוקשים לגבי המותגים והסמלים שהספורטאים יכולים ללבוש, על כן, הגוף של הספורטאים לא יהפוך ל'לוח מודעות מהלך' (להבדיל משחקני הכדורגל, למשל). הוועדה גם קבעה כי כל ניסיונות לקיים פרסום סמוי אסורים, לכן אנחנו לא צפויים לראות סמלי ענק על מחבטי הטניס או על בגדי הים של הספורטאים השנה.
האתלטים: האם המתחרים במשחקים האולימפיים עצמם ירוויחו הרבה כסף? לרוב הספורטאים, יש עלות עצומה כדי להשתתף בכלל בתחרויות. רק מעט זוכים לספונסרים או אפילו לתמיכה ממשלתית. כמעט רק אתלטים שייזכו במדליית זהב (בענפים פופולריים) צפויים לנפח את חשבון הבנק שלהם אחרי המשחקים, אך עבור הרוב, החשבונות שלהם יתנפחו בחוויות וזכרונות נעימים בלבד.
תיירות: האם לונדון בפרט או אנגליה כולה תהנה מגידול ניכר בכניסת התיירים כתוצאה מהמשחקים האולמיפיים היא עדיין שאלה פתוחה. בית המלוכה מנסה כל השנה להגדיל את כניסות התיירים לארץ, גם ארגונים נוספים, מוזיאונים, תיאטראות וגופים רבים מנסים לעשות ככל יכולתם להביא עוד תיירים, אך נראה כי המגיעים ללונדון יתעניינו יותר בספורט מאשר במדינה; בינתיים, הבריטים עצמם לא יוצאים מבתיהם מחשש ומעצבים הולכים וגוברים עקב עומסי התנועה הכבדים בבירה ובמדינה.
התושבים המקומיים: בוריס ג'ונסון, ראש העיר 'אוהב המדיה' של לונדון, התבטא במהלך השבועות האחרונים רבות. ראש העיר ביקש מהלונדונים שיגיעו לעבודה למרות הפקקים וקשיי התחבורה, והדגיש בפניהם את חשיבות הנושא. זהו קרב אבוד ומיותר, אם משהו יכול לעזור לכלכלה האמריקנית, זה יהיה תוספת הפריון שתגיע לפירמות אם הבכירים יחליטו לעבוד מהבית, אולי גם המורל יזנק.
סוכנויות הפרסום: זהו סעיף מעט הפכפך, כיוון שכרגע, לונדון מלאה ומופגזת בפרסומות הקשורות לספורט, כמעט כל חברה מסחרית על כדור הארץ הפגינה 'מקוריות מדהימה' בהפקת מודעות ופרסומות הקשורות בנצחונות, הישגים, ביצועים ותחרותיות. המון מסוכנויות הפרסום בבריטניה ובעולם כבר הרוויחו את מה שהם רגילים לעשות בשנה, אז הם בטח מרוצים. איך המשך השנה יראה? בעיקר לאור איך שנראתה התקופה שלפני האולימפיאדה בענף הפרסום, הם מעדיפים לא לחשוב על זה.
- 2.אוהד ספורט 28/07/2012 02:39הגב לתגובה זובתקווה שיזכו במדליה
- 1.חולה אולימפיאדה 28/07/2012 02:38הגב לתגובה זוההימורים יכולים חס וחלילה להטות את הכף ולהרוג כל תחזית של רווח כספי
מדד המחירים עלה 0.7% בפברואר, מעל המצופה; הדירות התייקרו 13% בשנה
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5% - זהו אם כן שיעור האינפלציה. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-5.3%, תחבורה שעלה ב-1.9%, תחזוקת הדירה שעלה ב-1.1% ומזון שעלה ב-0.6%. ירידת מחירים בולטת נרשמה בסעיף הלבשה שירד ב-3.2%. מחירי הדירות אינן חלק ממדד המחירים לצרכן, ובהם, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר–ינואר האחרונים מול נבמבר-דצמבר נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.1%. נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.5%, דרום 2.2%, תל אביב 2.1%, חיפה 1.7% וירושלים 1.1%. מחירי הדירות עלו 13.0% בשנה, קרי מאז התקופה המקבילה דצמבר 2020–ינואר 2021. זוהי העלייה השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור. לפי מחוזות העלייה בשנה שחלפה הייתה כדלקמן: מרכז (14.5%), ירושלים (13.6%), תל אביב (12.8%), דרום (11.8%), חיפה (10.9%) וצפון (9.6%). במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-2.7% בדצמבר–ינואר לעומת נובמבר–דצמבר (בניכוי עסקאות מחיר למשתכן העלייה בשיעור 3.1%) והשלימו בכך עלייה של 13.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2020–ינואר 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 21.9% בהשוואה ל-21.7% בתקופה הקודמת (נובמבר 2021 – דצמבר 2021). ומה שעתיד להשפיע עוד על מחירי הדירות הוא מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים, שעלה ב-0.5% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.3% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.1% בשל העלייה במחירי המדד ללא שכר עבודה ב-10.3% ובמחירי שכר העבודה ב-1.4% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). אף למי שסיים את התשלום לקבלן בגין הדירה שרגש, אף נטל משכנתא לצורך כך ייתכן כי מדובר בהתייקרות נוספת, זאת בתלות במסלול המשכנתא וברכיב ההצמדה למדד המחירים לצרכן. כל עלייה של אחוז באינפלציה מתרגמת לתוספת של 80 אלף שקל למשכנתא. על פניו, כדי להלחם באינפלציה יש להעלות ריבית (וגם העניין הזה קשור בנסיבות לאינפלציה, עד כמה הן קשורות לביקוש או להיצע וכו') - וגם אם עליית הריבית תמתן את האינפלציה, גם היא כמובן תוסיף למשכנתא. מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-2.4% בחודש פברואר. מתחילת השנה עלה המדד ב-3.4% ובשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2022 לעומת פברואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.7%. עליית מחירים בולטת נרשמה בענף "מוצרי נפט מזוקק" שעלה ב-17.1%. מדד מחירי תפוקת התעשייה לייצוא עלה ב-0.8% ברבעון הרביעי של שנת 2021 ובשנת 2021 כולה עלה מדד זה ב-3.3%.