מלאנוקס בזינוק אגרסיבי: "נסחרת במכפיל לא זול אבל המומנטום חיובי"
בתקופה הנוכחית, בה הולך היצוא של חברות האלקטרוניקה הישראליות ומתכווץ, בולטת חברת מלאנוקס עם צמיחה מרשימה ותחזיות חזקות קדימה. האופטימיות מתבטאת במחיר המניה שבארבעת ימי המסחר האחרונים השלימה זינוק של כ-16.67%. שיעור זה כולל עלייה של כ-9% הנרשמת בעת כתיבת שורות אלה, במחזור כפול מהממוצע.
העליות במניה, שהחלו יומיים לפני פרסום הדו"חות הכספיים של החברה לרבעון השני, קיבלו רוח גבית משמעותית מדו"חות האנליסטים ולא בכדי. רוב בתי ההשקעות צפו צמיחה חזקה קדימה והעלו את מחירי היעד.
מהמצגת שערכה הנהלת מלאנוקס עולה, כי היקף שוק היעד הפוטנציאלי אליו פונה החברה מסתכם ב-2011 בכ-4.7 מיליארד דולר. אף שקצב ההכנסות השנתי של החברה עומד כיום על מעט יותר מרבע מיליארד דולר, היא מחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר.
מנתוני חברת המחקר IDC עולה, כי פוטנציאל שוק היעד של מלאנוקס (השוק הכולל של אינפיניבנד ואית'רנט, שמלאנוקס יכולה למכור לו שבבים, כרטיסים ומתגים, כולל תחומים שהחברה לא נמצאת בהם עדיין) צפוי להסתכם ב-2014 בכ-6 מיליארד דולר. מהדו"חות הכספיים עלה, כי קצב ההכנסות השנתי של מלאנוקס חצה את הרבע מיליארד דולר.
עבור מלאנוקס זהו פוטנציאל משמעותי, בעוד שענקי שוק השבבים לתקשורת רואים בשוק זה שוק נישה שאינו בליבת עסקיהן. כתוצאה מכך, קטן מאוד הסיכון שענקי השוק יכנסו לשוק זה ויהוו איום על מלאנוקס.
רכישת וולטיר תטיב מאוד עם מלאנוקס
בעקבות פרסום הדו"חות הותיר בית ההשקעות הראל פיננסים את ההמלצה למניה על "קנייה" ואת מחיר היעד על 35 דולר (כ-118.8 שקל). "הזינוק בהכנסות של מלאנוקס נבע מהשלמת רכישת וולטיר ואיחוד הדו"חות במלואם, לעומת איחוד של חודשיים בלבד בדו"חות הרבעון הראשון", הסביר היום רמי רוזן, מנהל מחלקת המחקר של הראל פיננסים בשיחה עם Bizportal. "עם זאת, הצמיחה האורגנית של החברה היתה מעט נמוכה יותר".
"אבל הנקודה החשובה היא הפירות העתידיים. רכישת וולטיר צפויה להניב למלאנוקס עלייה משמעותית בצמיחה במחצית השנייה של השנה, ועוד יותר ב-2012. לכך תתווסף גם הרחבת סל המוצרים של החברה", הוסיף רוזן.
וולטיר מפתחת ומייצרת מתגים בתחום האינפיניבנד, בעוד מלאנוקס פיתחה וייצרה (טרם הרכישה) שבבים וכרטיסי רשת בטכנולוגית אינפיניבנד ואית'רנט. רוזן מסביר, כי "הרכישה הקפיצה את מלאנוקס למעמד של חברה המספקת פתרון מלא יותר, הכולל שבבים, כרטיסי רשת ומתגים (מוצר סופי)".
לדבריו, "חידוש נוסף שמציעה כיום מלאנוקס לעומת הרבעון הקודם, הוא שבבים וכרטיסי רשת שהינם אדישים לתקן. כלומר הם יכולים לפעול גם בתקן אינפיניבנד וגם בתקן האית'רנט. בכך הגדילה החברה את קשת הלקוחות הפוטנציאלים שהיא יכולה למכור להם את מוצריה. חידוש נוסף הוא מהירויות גבוהות יותר של מוצרי החברה".
המתחרה העיקרית של מלאנוקס היא חברת קיולוג'יק (QLogic), שנחשבת לשחקנית חזקה בתחום. מתחרה נוספת היא חברת אמולקס (Emulex) פועלת פחות בתחום האינפיניבנד ויותר באית'רנט, אבל נמצאת בסביבה התחרותית של מלאנוקס.
"ההבדל בין האינפיניבנד לאית'רנט הוא במהירות הרשת וברציפות המידע", מסביר רוזן. "הביצועים באינפיניבנד כוללים פחות מעצורים מאשר באית'רנט". הוא מוסיף, כי פעילות האית'רנט של מלאנוקס מגיעה לכ-10% מסך הפעילות, בעוד שפעילות האינפיניבנד אחראית לכ-90% מפעילות החברה.
בנוגע לדו"חות שפרסמה מלאנוקס אומר רוזן, כי "התוצאות לרבעון זה יפות מאוד, והתחזית קדימה מאוד מעודדת. הנתון החשוב בדו"חות הוא חוזק שיעורי הרווחיות הגולמית. טרם הרכישה עמדה הרווחיות הגולמית של מלאנוקס על כ-70%-72%.
"ההערכה בשוק היתה שלאחר הרכישה תרד הרווחיות הגולמית לכ-65%. למרות זאת, כבר ברבעון השני הציגה החברה רווחיות גולמית של 69%. זוהי תוצאה מאוד מעודדת, בפרט משום שנראה שזו לא תופעה חד פעמית, אלא התפתחות שתמשך גם ברבעונים הבאים. כרגע המניה נסחרת במכפיל רווח של 20 על שנת 2012. זה לא מכפיל זול אבל המומנטום וכיווני הצמיחה של החברה מאוד חיוביים".
נישארים ניטרליים ומעלים מחיר יעד
בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים של מלאנוקס הותיר בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן את המלצת ה"ניטרלי" למניה אבל העלה את מחיר היעד מ-31 (כ-105.25 שקל) דולר ל-33 דולר (כ-112 שקל). בג'יי.פי. מורגן עדכנו את תחזית ההכנסות של החברה לכ-259.2 מיליון דולר ב-2011, וכ-323.7 מיליון דולר ב-2012, וציינו כי הם מותירים את ההמלצה על "ניטרלי" בשל האפסייד המוגבל במחיר המניה".
גם בנק ההשקעות קרדיט סוויס הותיר את ההמלצה למניה על "ניטרלי" אבל העלה את מחיר היעד מ-28 דולר (כ-95 שקל) ל-32 דולר (כ-108.64 שקל). לדברי האנליסטים של קרדיט סוויס, "המלאי של החברה עלה בכ-1.2% לעומת הרבעון הקודם (כ-15.5 מיליון דולר ברבעון השני לעומת כ-15.3 מיליון דולר ברבעון הראשון). עם זאת, על בסיס יומי חלה ירידה במלאי מ-81 יום ל-72 יום. הם הוסיפו, כי לחברה מאזן ותזרים מזומנים איתנים. תזרים המזומנים מפעילות הסתכם ברבעון השני בכ-12.5 מיליון דולר, והיקף המזומנים והנכסים שווי ערך למזומנים הסתכמו בכ-107 מיליון דולר, מה שהביא את החברה למזומן למניה של כ-2.78 דולר".

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.