סיכום 2010 בשוק המניות בארץ - ומבט קדימה אל 2011
מדד המעוף - שלא התנהל השנה על מי-מנוחות, בלשון המעטה- חוזר לעלות, לאחר ירידות של כ- 2.2% במהלך חודש נובמבר. מתחילת חודש דצמבר עלה מדד המעוף ב-5.5% ובכך השלים עלייה של 14.8% מתחילת השנה. אין ספק שאנו עדים ל"ראלי" סוף שנה במניות, אולם שנת 2010 הייתה שנה תנודתית מאוד בשוק המניות, כאשר את מחצית השנה הראשונה של השנה סיים מדד המעוף בירידה של כ-7% על רקע משבר החובות באירופה.
להלן מספר נתוני סיכום על המדדים המובילים בבורסה השנה:
הנקודה החשובה היא כי בעוד מדדי המניות מסיימים את השנה בעליות שערים חדות- מדד המעוף השיג החודש יותר משליש מהתשואה השנתית המצטברת שלו- שוק אג"ח הממשלתיות והקונצרניות מסיים את השנה בקול ענות חלושה. הדבר אינו מקרי שכן עליית תשואות אג"ח ברחבי העולם (התשואה על אג"ח של ארה"ב זינקה בשבועות האחרונים מרמה של 2.4% לרמה של 3.4%); התשואות לפדיון הנמוכות באג"ח הממשלתיות והקונצרניות והצפי להמשך עליית הריבית במשק - כל אלה הביאו לירידות שערים בתחום הסולידי.
מתחילת החודש אנו רואים יציאה של כספים מקרנות אג"ח הממשלתיות והקרנות הכספיות (פדיונות הענק של 1.3 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות נובעים, בין היתר, מהעלאת דמי הניהול בקרנות הכספיות של פסגות) ועצירה של גיוסים בקרנות אג"ח הקונצרניות שהיוו השנה 86% מכלל הגיוסים בענף קרנות הנאמנות. מנגד רשמו הקרנות המנייתיות מתחילת החודש גיוסים של כ-350 מיליון שקלים וכך ניתן לראות בבירור את המשך חזרתו של הציבור לשוק המניות.
ומה צפויה להיות המגמה במהלך 2011 ?
כפי שמסתמן כעת, גם שנת 2011 צפויה להיות חיובית בשוק המניות. סביבת הריבית הנמוכה כמו-גם התשואות הנמוכות הנגזרות ממנה באפיק הסולידי תומכות בשוק המניות.. בנוסף, דו"חות החברות במדד ת"א 25 לרבעון השלישי של השנה המשיכו להציג שיפור ברווחיות החברות ולפיכך מומלץ למשקיעים להמשיך ולהשקיע במניות. מנגד, המגמה השלילית בשוק הסולידי עדיין לא מיצתה את עצמה והתחזקות הפדיונות בקרנות האג"ח מעידה על כך. לכן, מומלץ, לעת עתה, לא להגדיל חשיפה לאפיק זה.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
