מלרג: האם חדשות רעות לחברה - רעות למניה?

מלרג, שבראשה עומדים 2 מנכ"לים מסוכסכים, עומדת בפני הליך במב"י. פתגם ידוע אומר שכאשר השניים רבים, המשקיע לוקח
זאב תומר קורנפלד |

כל חברה הנסחרת בבורסה בתל אביב מחויבת לפרסם את דוחותיה הכספיים השנתיים עד סוף חודש מרץ. חברת מלרג טרם פרסמה את הדוחות השנתיים לשנת 2006, למרות שכבר שלושה שבועות חלפו וכעת מעל החברה רובצת עננה כבדה מצד הרשות לניירות ערך שאחד מתפקידיה הוא לדאוג לבעלי המניות.

לכאורה, מדובר בהודעה שלילית עבור החברה שבה המשקיעים לא יודעים מהן התוצאות הכספיות לשנת 2006, מהי אסטרטגיית החברה לשנת 2007 וכל המידע הרלוונטי שאמור להיות מפורסם בדוחות. אולם – להערכתי, אי פרסום הדוחות הכספיים הוא דווקא חיובי עבור החברה.

חברת מלרג עוסקת בעבודות קבלנות ותשתית באזורים עירוניים, המבוצעות בעורקי תחבורה עירוניים ראשיים וכן במרכזי אוכלוסייה. הקבוצה פועלת בעיקר במרכז הארץ. בנוסף, לחברה מספר השקעות פיננסיות בנדל"ן בחו"ל. לחברה ישנם פרוייקטי תשתית רבים באזור המרכז, כגון פרוייקט בניית תשתית בצומת הפיל בהיקף של 75 מיליון שקל בשנתיים הקרובות, פארק הבאסה בהרצליה בהיקף של 22 מיליון שקל ועוד. לדעתי, פוטנציאל הצמיחה של החברה בשנים הקרובות הוא עצום, ותלוי בהיקף הפרוייקטים בהם תזכה בהקמת התשתית לרכבת הקלה בתל אביב שאליו יוזרמו כספים רבים.

שווי השוק של החברה עומד כיום על כ- 260 מיליון שקל. החברה מציגה הכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה של 167 מיליון שקל, אשר תורגמו לרווח תפעולי של 19 מיליון שקל ורווח נקי של 13.5 מיליון שקל. תחת הנחה שמרנית שהחברה תציג ברבעון הרביעי של השנה רווח נקי בדומה לרבעון השלישי הרי שהחברה נסחרת על פי מכפיל רווח נקי של כ- 12 בלבד על רווחי 2006 אשר משקף לחברה צמיחה מסוימת אך לא גבוהה לעומת פוטנציאל הצמיחה הטמון בחברה בשנים הקרובות.

את החברה מנהלים שני מנכ"לים משותפים: מיכאל הירשברג ויוסף מלמד המחזיקים כל אחד בכ- 29% ממניות החברה. היחסים בין המנכ"לים המשותפים עלו על שרטון, והוחלט על תהליך היפרדות. בתהליך זה סוכם בין המנכ"לים משותפים על הליך בשם במב"י (Buy Me Buy You) שבו אחד המנכ"לים המשותפים רוכש את חלקו של האחר בחברה. מצד אחד, כל אחד מן המנכ"לים מעוניין בשליטה בחברה ועל כן מוכן לשלם תמורת חלקו של השני מחיר נמוך ככל שניתן. מצד שני, אם כבר נגזר על המנכ"ל למכור את אחזקותיו לשני, הרי שירצה לבצע זאת במחיר הגבוה ביותר אותו יוכל להשיג. אופן תהליך ההיפרדות סוכם בין המנכ"לים וכעת כל שנותר הוא להחליט מי יקנה את חלקו של מי ובאיזה מחיר.

על מנת להעריך מהו המחיר אותו ישלם אחד הצדדים, על הצדדים להסכים מהו השווי של החברה ולצורך כך נדרשת הערכת שווי לחברה. בדוחות הכספיים של הרבעון הרביעי ישנו מידע רב אשר ניתן להיעזר בו על מנת להעריך טוב יותר את שווי החברה. אולם, בין המנכ"לים קיימת מחלוקת לגבי רווחיות החברה ברבעון הרביעי, ולכן גם קיימת מחלוקת באשר לשווי החברה.

ייתכן שהליך ההיפרדות בין המנכ"לים המשותפים, יימשך עוד זמן מה אך בסיומו יתקיימו בוודאות הדברים הבאים:

1. החברה תפרסם את תוצאותיה הכספיות לשנת 2006 ואת יעדיה האסטרטגיים לשנת 2007.

2. לחברה יהיה מנכ"ל אחד שישלוט בחברה – אותו מנכ"ל יוכל לתת ערך רב יותר לבעלי המניות ולחברה מאשר מנכ"לים משותפים המסוכסכים ביניהם.

3. לחברה תינתן הערכת שווי פורמלית על ידי מעריכי שווי חיצוניים – הערכת השווי תהיה להערכתי גבוהה ממחירה של המניה בבורסה אחרת המנכ"לים המשותפים היו מוצאים כבר את הדרך להסתדר.

סיכום

כאשר שני מנכ"לים משותפים מתווכחים ביניהם על השליטה בחברה, המשקיע הקטן יכול לנצל המצב ולצאת מורווח. שילוב פוטנציאל העלייה של המניה בטווח קצר (כתוצאה מהליך הבמב"י), ופוטנציאל הצמיחה של החברה בטווח ארוך (כתוצאה מהיקפי הכספים הגבוהים שיושקעו על ידי המדינה בבניית הרכבת הקלה) מביא אותי להעריך שמניית מלרג מהווה הזדמנות קנייה ברמת המחירים הנוכחית.

מאת: זאב תומר קורנפלד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.