הענקית הזו מארה"ב זינקה מעל 10% מתחילת השנה, האם הראלי ימשך?
מניית ענקית הטכנולוגיה, מיקרוסופט (סימול: MSFT), בהחלט עשתה מהלך משמעותי מתחיל השנה הנוכחית כאשר זינקה 10.3%. הסיבה המרכזית לעליות במניה היא החלפת המנכ"ל, סטיב באלמר, בסטיה נדלה בתחילת החודש הנוכחי, אבל זה לא הכל.
מניית החברה נעלה את יום המסחר האחרון בוול סטריט ברמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2000. מדובר בעליה משמעותית לאחר הירידה של 43% במניה ב-14 השנים האחרונות, מאז נכנס סטיב באלמר לתפקידו. נזכיר כי סטיב באלמר החליף את ביל גייטס כמוביל החברה מאז ההקמה.
וכמו שהכתב של הוול סטריטג'ורנל, דן גלגהאר, מציין, החילוף בכסא המנכ"ל הוא המהלך הנכון בזמן הנכון. נדלה נכנס לתפקידו ובשבוע שעבר נשא נאום קצר בפני העיתונאים בארה"ב, נאום בו בישר על ההשקה של חבילת האופיס המותאמת לאייפד של אפל. באותו נאום הודיע כי החברה משיקה שירותים חדשים שייעלו את מכשירי המוביל וה-PC בחברות ללא קשר למערכת ההפעלה.
אבל השבוע הנוכחי הוא משמעותי במיוחד עבור החברה כאשר היא צפויה לערוך את כנס הפיתוח השנתי. מבחינה היסטורית מדובר באירוע מרכזי אשר בו החברה מודיעה על העדכונים ל-WINDOWS. בכנסים האחרונים, מלבד ההודעה המקובלת על העדכונים, החברה נתנה עוד ממתק למשקיעים - ממתק בדמות מכשירים חדשים שצפויים להמכר בשוק הטכנולוגי.
מיקרוסופט מתחילת השנה:
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
