100 אלף ש"ח כדי להיקבר? "המצב הקיים בעדה בלתי נסבל" אמר דנון

יו"ר וועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, ח"כ דני דנון (הליכוד) "המצב הקיים בו בני העדה נאלצים לשלם סכומי עתק עבור קבורה רגילה הוא בלתי-נסבל"
יואב כהן | (7)

רק 20% מהנפטרים בשנה החולפת נקברו בקבורה בקומות, וזאת למרות המחסור המחריף בארץ בשטחי-קרקע לקבורה. כך התגלה היום (שלישי) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, שדנה במצוקת הקבורה של יוצאי אתיופיה, הנרתעים מנטלית מקבורה בקומות.

יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) הדגיש כי "המצב הקיים בו בני העדה נאלצים לשלם סכומי-עתק, המגיעים לעיתים למאה אלף שקל עבור קבורה רגילה הוא בלתי-נסבל ואסור שימשך".

דנון פנה לשר לשירותי דת, הרב שלמה עמאר, לרבנות הראשית ולחברות קדישא על מנת לבקש להגביל את גובה הסכום שנגבה ע"י גופי הקבורה המקומיים. הוא גם קרא להגביר את המודעות וההסברה בנושא הקבורה הרוויה בקרב יוצאי אתיופיה וכלל האזרחים.

יאיר עוז, עוזרו של שר הדתות יעקב מרגי ציין כי חוק שירותי דת קובע מחירים אחידים לחלקות קבר הנקנות בחיים, לעומת חלקה לאחר פטירה הניתנת חינם. לדבריו, "בכסף שגובות חברות-הקדישא מתוחזקים בתי העלמין, ומפתחים בתי עלמין חדשים, אך אנו מציעים בחוק ההסדרים להגביל את הסכומים. הבעיה הכספית איננה רק לעולי אתיופיה אלא לכלל הציבור".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כבוד הרב שלמה עמאר אינו שר לשירותי דת אלא הרב הראשי ! (ל"ת)
    בעד קבורת שדה 22/07/2012 21:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברוך יוסף 04/07/2012 08:18
    הגב לתגובה זו
    לדעתי,הגיע הזמן לבנות קובית בטון לכל המשפחה,שבה יקברו יקברו במספר קומות משני הצדדים,הנפטרים מאותה משפחה ואז גם יהיה קל להגיע לאזכרה לכולם. הקוביה תהיה ברוחב שני קברים בלבד!
  • 4.
    המנהיג 03/07/2012 21:02
    הגב לתגובה זו
    למרות שלפי חוק הביטוח הלאומי הביטוח נושא בנטל אבל יש חוק ויש את הביטוח הלאומי שהוא מעל כולם גם מעל לחוק כידוע ודרך אגב לכל מי שקורא כל חברות הביטוח וקופת החולים השונות לא שונות מהנל אולי מי שהוא יקום כבר במדינה וירים את הדגל אולי המחאה החברתית ועד אז יסבלו כל בעלי המתים
  • 3.
    ראש דשא 03/07/2012 18:43
    הגב לתגובה זו
    מנסים לעשות כסף על חשבון כל מי שהם יכולים
  • 2.
    אלברט הקברן 03/07/2012 18:42
    הגב לתגובה זו
    אני מבין את חוסר הנעימות אבל אין מה לעשות.
  • 1.
    אנחנו פשוט עם של גזענים (ל"ת)
    לא יאומן 03/07/2012 18:37
    הגב לתגובה זו
  • אדם הגיוני 03/07/2012 19:04
    הגב לתגובה זו
    יש מצבים שבהם אנו גזענים אבל פה מדובר באנשים שלא מוכנים להקבר בקבורת קומות
מזרחי טפחות מנכל משה לארי
צילום: יחצ

המועצה לצרכנות מצטרפת לייצוגית נגד מזרחי; 101 ש' לקובץ הקלטת שיחה

החוק המיושן מתיר גבייה של 20 שקלים ישנים על קבלת הקלטת שיחה עם נציג הבנק. היום הסכום הזה שווה ל-2 אגורות בלבד. מדובר בקובץ אודיו שאפשר להעביר במייל או בענן. הפער בלתי נתפש. השיחות מוקלטות לשם "בקרה ושיפור השירות", ובטוח שלבנק לא עולה כ"כ הרבה לשחזרן עבור צרכיו שלו
איתי פת-יה |

המועצה הישראלית לצרכנות ביקשה להצטרף כידיד בית המשפט לתובענה ייצוגית נגד בנק מזרחי טפחות 0.48% שגובה 101 שקל עמלה על שליחת קובץ אודיו של הקלטת שיחה עם נציג - במקום 20 שקל ישן לפי נוסח החוק המיושן - סכום ששווה ל-2 אגורת בלבד כיום. מדובר באותן שיחות שהמענה הקולי נוהג ליידע את הלקוחות כי הן "מוקלטות לצורך בקרה ושיפור השירות".   "אין כל הצדקה למדיניות מפרה זו כאשר האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום מאפשרים לבית העסק לשמור את המידע ולאתרו בקלות ובעלות נמוכה, ולהעבירו לצרכן באופן מאובטח ומהיר לרבות באמצעות הדואר האלקטרוני, או באמצעים דיגיטליים".   בפברואר הוגשה תובענה ייצוגית לאחר שלקוח של הבנק ביקש לקבל את הקלטת השיחה לאחר שנוכח שתנאי החשבון שלו לא תואמים את ההסכם שהובטחו לו, ונדרש  לשלם  עמלה של 101 שקל. בבקשה לתביעה נטען כי גביית עמלה בגין "אחזור שיחה מוקלטת" (כפי שמכונה השירות בתעריפון של הבנק) היא בניגוד לחוק. הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה היא לקוחות הבנק שחויבו בעמלה בגין אחזור הקלטת שיחה עם הבנק בשבע השנים האחרונות. למועצה  הישראלית לצרכנות מעמד מיוחד בחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם לסעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, והמועצה מוסמכת להגיש חוות דעת מטעמה לבתי המשפט בנושאים צרכניים. במועצה לצרכנות מציינים כי דרישת העמלה הגבוהה היא בניגוד לחוק  ולציבור יש זכות לעיין במידע אודותיו לרבות שיחות טלפוניות מוקלטות, תכתובות, צ'אט וכל מידע שנשמר באופן דיגיטלי.  בחוק הבנקאות מצוינת זכות זו. מדיניות הבנק לגבות מהצרכנים עמלה מופרזת עבור עיון במידע על עצמם מרתיעה אותם ממישוש זכויותיהם ומונעת מהם למעשה לשלם עבור שירות שאמור להינתן כמעט בחינם.   במועצה לצרכנות ואומרים כי הם סבורים שלתובענה חשיבות ציבורית רבה, ולתוצאותיה עשויות להיות השפעות רוחב על כלל הציבור ועל כלל המשק – הן על עוסק שאינו תאגיד בנקאי, או תאגיד מפוקח, והן על תאגיד בנקאי, ולכן מבקשת להצטרף בשם הצרכנים לתובענה.   עוד נאמר מטעמם כי "מדיניות זו פוגעת  קשות בצרכנים, המתקשים להוכיח את טענותיהם העובדתיות כלפי בתי עסק לגביית יתר, להטעיה, להפעלת השפעה בלתי הוגנת, לביטול עסקה וכו'. אין כל הצדקה למדיניות מפרה זו כאשר האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום מאפשרים לבית העסק לשמור את המידע ולאתרו בקלות ובעלות נמוכה, ולהעבירו לצרכן באופן מאובטח ומהיר לרבות באמצעות הדואר האלקטרוני, או באמצעים דיגיטליים".   מתלונת שמתקבלות במועצה לצרכנות עולה כי בשנה וחצי האחרונות התקבלו מעל 10,000 תלונות מצרכנים שביצעו עסקה טלפונית. עיקר הנפגעים הם צרכנים מוחלשים  אזרחים ותיקים, או עולים חדשים המתקשים להוכיח טענותיהם להטעיה או לביטול עסקה, או חיילים משוחררים שחשופים לשיווק אגרסיבי מצד עוסקים שמציעים קורסים תמורת כספי הפיקדון ולא עומדים בהבטחות שנמסרו בעל פה.   המועצה לצרכנות מבקשת מבית המשפט שיקבע פיצוי לא רק לצרכנים ששילמו לבנק את סכום העמלה שנדרש, אלא גם לכל לקוחות הבנק שנרתעו מהעמלה וויתרו על בקשתם לקבלת המידע. עוד היא מתנגדת לפיצוי הניתן בדרך של תרומה לציבור וגורסת כי "לבנק יש את כל האמצעים והמידע לאתר את כל מי שפנה בבקשה לאיחזור וסורבו, ובדיקה כמה מהם זנחו את הבקשה לאחר שנדרשו לשלם עבורה".   עוד נמסר מצדם כי "האזנה לשיחה טלפונית היא זכות צרכנית המאפשרת  לצרכן ליישב מחלוקת שנוצרה בינו לבין העוסק בקלות וביעילות. אין כל סיבה שעוסק, בניגוד לדין ולכללים שבהם הוא מחויב, יגבה עמלה הגבוהה במאות אחוזים, וימנע מצרכנים הנרתעים מגובה העמלה לממש את זכותם לשקיפות ושירות הוגן".