אחרי שנת התרסקות: זו הדרך לחיזוק המותג של המדינה
אינני יודע מה בדיוק היה הקש ששבר את גבו של הגמל הצהוב, בטרם התקבלה ההחלטה של הנהלת מכבי תל אביב לפרוש ממנהלת הליגה, אך סביר להניח שהשיקול הכלכלי הוא שהכריע - העיוותים שנכנסו לתקנון המנהלת מאלצים את מכבי להחזיק למעשה שני סגלים שונים - מה שעולה יותר, מקצועי פחות ולכן גם לא יעיל ולא יכול להימשך לאורך זמן.
במקביל, עם או בלי לשים לב, עזיבת המנהלת מהווה עבור מכבי כצעד ראשון שאמור להוציא אותה מהפלונטר המיתוגי אליו היא נקלעה. 2015 היתה שנה בה נשברו לא מעט מיתוסים שליוו את הקבוצה של המדינה ופגעו בתדמית שלה. שלושת ההפסדים הרצופים מול אילת במהלכם הועברו מסרים מהמועדון של "אנחנו לא פייבוריטים", היו רק יריית הפתיחה אחריה הגיע משבר תחילת העונה הנוכחית, הכביסה המלוכלכת שיצאה החוצה, עוזר המאמן שעמד על הקווים במשחק בית גורלי, אמירת ה"לא" של מספר מועמדים למשרת המאמן, ההנהלה, שזכתה בעבר לכינוי "ההנהלה הטובה בעולם", החלה להתמודד עם ביקורת קשה והגרוע מכל - הנפילה ליורוקאפ ומעבר לימי רביעי.
חשוב להזכיר מנקודת המבט השיווקית, לא משנה כרגע מה נכון ומה שגוי, לא משנה אם נכונה הגירסה של דני פדרמן או של פיני גרשון, אם ניקולה וויצ'יץ' בחר את השחקנים או שגודס בחר אותם - מה שמשנה איך הדברים נתפשים כלפי חוץ - כלפי האוהדים, שבמקרה הזה הם הלקוחות, ואיך זה משפיע על עוצמת המותג.
המעבר ליורוקאפ מציב את מכבי בפני בעיה קשה - היא והפועל ירושלים משחקות באותו יום, משודרות ככל הנראה באותו ערוץ ובמסגרת משדר משותף. הקבוצה של המדינה תאלץ לפתוח את 2016 עם אתגר מיתוגי לא פשוט, ממנו היא צריכה להתרומם אל ההכנות לעונה הבאה - מכירת 11 אלף מנויים במחיר מוגדל, זכויות שידור, ספונסרים ועוד שיתופי פעולה שתלויים בכך שהקבוצה תשמור על מעמדה כקבוצה שיש לה מדינה.
- סוסייטה ג'נרל: "זו הייתה השנה הקשה ביותר לתשואות מזה 78 שנים"
- מסכמים את 2015: מדוע חובות גבוהים פוגעים בצמיחה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההתפטרות ממנהלת הליגה התקבלה ככל הנראה ממניעים (מוצדקים בהחלט לדעתי) אחרים, אך בד בבד יכולים להיות הצעד הראשון לשיקום המותג ואפילו להפיכתו לחזק יותר. דירקטוריון מנהלת הליגה בנוי כך שכוחה של מכבי שקול לכוחן של קבוצות אחרות - חלקן מביאות במקרה הטוב, כמה מאות אוהדים למשחק בית. עזיבת המנהלת עלולה להיתפש כסוג של בריחה, אך מהצד השני, אם היא תשווק נכון, היא עשויה להתקבל כצעד טבעי של קבוצה שפשוט גדולה מדי על הליגה המקומית - מקומו של שמעון מזרחי הוא בישיבות משותפות עם יושבי הראש של ברצלונה, ריאל וצסק"א, ולא בישיבות משמימות עם יושבי ראש של קבוצות קטנות ואפילו לא עם יושב הראש של האלטרנטיבה מעיר הבירה.
אם מכבי תדע להוסיף לפרישה ממנהלת הליגה ומפרישה אפשרית בעתיד מליגת העל, אלמנטים של חיבור לשורשים, פעולות שיסייעו לכדורסל הישראלי ומסרים נכונים - היא תוכל למנף את הצעדים הללו לחיזוק המותג. בעולם כזה, היחס להישגים של המועדון יהיה דומה במידה מסויימת לזכייה של ישראלים בפרס נובל - גם אם מקום מושבם הקבוע אינו בישראל, הם הופכים לגאווה לאומית ולמותג ישראלי שכולם רוצים להתחבר אליו ולהרגיש חלק ממנו.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.