NIFTY
צילום: גיא טל

חשדות למניפולציה באופציות על מדד ניפטי: רגולטור שוק ההון ההודי מרחיב חקירה

מדובר באסטרטגיה שבה קונים בו זמנית אופציית קול ופוט על אותו הנכס ובאותו מחיר מימוש, כאשר באופן רגיל, ככל שהפקיעה מתקרבת, שווי האופציות נשחק אבל בדפוסים שתועדו, המחיר דווקא קפץ, לפעמים פי כמה, ובאופן שנראה מנותק מכל הסבר מתמטי

רן קידר |
נושאים בכתבה הודו אופציות

האם שחקן גדול מטה את שוק האופציות ההודי? מאז תחילת השנה נרשמו תנועות חריגות במסחר על אופציות מסוג straddle במדד הדגל Nifty 50, תופעה שהפכה לשכיחה בימי פקיעה, במיוחד במאי האחרון, ועוררה סימני שאלה אצל סוחרים מקצועיים. מדובר באסטרטגיה שבה קונים בו זמנית אופציית קול ופוט על אותו נכס ובאותו מחיר מימוש, כאשר באופן רגיל, ככל שהפקיעה מתקרבת, שווי האופציות נשחק ("theta decay"). אבל בדפוסים שתועדו, המחיר דווקא קפץ – לפעמים פי כמה, ובאופן שנראה מנותק מכל הסבר מתמטי.

דבנאש גופטה  מנכ"ל אלגוקוואנט בניו דלהי, הסביר כי "ביום פקיעה, ראינו את מחיר ה‑straddle עולה פי כמה מהמחיר ההתחלתי, ולעיתים בכלל לא מציג שחיקה בערך, וזה לא הגיוני מתמטית". סוחרים נוספים טוענים כי זהו סימן לפעילות של שחקן מרכזי, "לוויתן" שמבצע הימורים מסיביים. לדברי גורמים בשוק, הדפוס הזה לא נראה רק במדד ניפטי, אלא גם באופציות על מדד סנסקס ובמדדים נוספים, בפרט באופציות דלילות יחסית.

התגובה של הרגולטור והאם זו מגמה? 

המפקח על שוק ההון ההודי SEBI, שכבר נקט צעדים תקדימיים נגד קבוצת Jane Street האמריקאית והוציא לה צו הרחקה זמני בחשד למניפולציה במדדים, הודיע כעת על הרחבת החקירה גם למסחר באופציות על הניפטי 50 ועל סנסקסsex. בדו"ח מיום 4 ביולי נכתב כי נמצאו "סטיות בלתי מוסברות במחירי אופציות" סביב יום הפקיעה של 15 במאי, מה שהוביל להחלטה לבחון את כל מבני האופציות בשוק המקומי, גם כאלה שאינם נמצאים כיום במסחר כמו אופציות שבועיות על Nifty Bank.

מאז ההשעיה של Jane Street, שוק האופציות ההודי משנה כיוון: ביום הפקיעה המשמעותי הראשון לאחר הצו, מדד התנודתיות NSE India Volatility Index ירד לשפל שנתי, מחזורי המסחר באופציות צנחו, והיקף הפרמיות הכולל ששולם היה הנמוך ביותר מזה ארבעה חודשים. היה נראה כאילו המשקיעים הפכו זהירים יותר, ונמנעו מהתנהגות ספקולטיבית. 

במקביל, הדפוסים החריגים נעלמו באותו יום, מה שמחזק את ההשערה כי ייתכן שהשוק הוטה באופן מלאכותי על ידי גוף ספציפי, שעזיבתו הותירה את המסחר במתכונת "נורמלית" יותר. ב‑SEBI מעריכים שייתכן שהפרשות האחרונות הן רק קצה הקרחון, וייתכן שיש עוד אסטרטגיות או מדדים שבהם הופעלה מניפולציה מתוחכמת, שטרם נותחה לעומק. החקירה נמצאת בשלב מתקדם, וככל שיתגלו דפוסים דומים, ייתכן שהשפעותיה יורגשו גם מחוץ להודו, על גופים בינלאומיים שפועלים בזירת הנגזרים ההודית. בשוק המקומי כבר מדברים על הצורך בהחמרת הרגולציה, ואולי אף בהטלת מגבלות נוספות על פעולות אלגוריתמיות ואסטרטגיות עתירות סיכון.

בעולם שבו מסחר אלגוריתמי הופך לנדבך מרכזי בזירות הפיננסיות, תופעה של חריגות במחירי אופציות מהווה תמרור אזהרה גם לשוק הישראלי. גם אם בישראל טרם נרשמו מקרים דומים בהיקף גלובלי, עצם קיומה של תשתית טכנולוגית מתקדמת, לצד נזילות נמוכה יחסית במדדים המקומיים, יוצרים קרקע פוטנציאלית להתרחשות תופעות דומות. ככל שהשוק מתפתח, עולה הצורך ברגולציה חכמה שמבוססת על ניטור בזמן אמת, שקיפות מסחר והבנה עמוקה של הדינמיקה האלגוריתמית, במטרה לשמור על תחרות הוגנת ולמנוע עיוותי מחירים שעלולים לפגוע בציבור המשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לארי אליסון
צילום: Photo courtesy of Hartmann Studios

אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?

החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה

אדיר בן עמי |

מניית אורקל Oracle Corp -3.41%  מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.


בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.


חוזקה כי מדובר בכמות עבודה חסרת תקדים שיכולה להציב את אורקל בשורה אחת עם אמזון ומיקרוסופט בתחום הענן. החולשה: כמעט שני שלישים מהחוזים האלה תלויים בלקוח אחד בלבד, OpenAI, חברה שעדיין מחפשת מימון כדי לעמוד בקצב ההתחייבויות שלה.


במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.


ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי

כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.

גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.