חשדות למניפולציה באופציות על מדד ניפטי: רגולטור שוק ההון ההודי מרחיב חקירה
מדובר באסטרטגיה שבה קונים בו זמנית אופציית קול ופוט על אותו הנכס ובאותו מחיר מימוש, כאשר באופן רגיל, ככל שהפקיעה מתקרבת, שווי האופציות נשחק אבל בדפוסים שתועדו, המחיר דווקא קפץ, לפעמים פי כמה, ובאופן שנראה מנותק מכל הסבר מתמטי
האם שחקן גדול מטה את שוק האופציות ההודי? מאז תחילת השנה נרשמו תנועות חריגות במסחר על אופציות מסוג straddle במדד הדגל Nifty 50, תופעה שהפכה לשכיחה בימי פקיעה, במיוחד במאי האחרון, ועוררה סימני שאלה אצל סוחרים מקצועיים. מדובר באסטרטגיה שבה קונים בו זמנית
אופציית קול ופוט על אותו נכס ובאותו מחיר מימוש, כאשר באופן רגיל, ככל שהפקיעה מתקרבת, שווי האופציות נשחק ("theta decay"). אבל בדפוסים שתועדו, המחיר דווקא קפץ – לפעמים פי כמה, ובאופן שנראה מנותק מכל הסבר מתמטי.
דבנאש גופטה מנכ"ל אלגוקוואנט בניו דלהי, הסביר כי "ביום פקיעה, ראינו את מחיר ה‑straddle עולה פי כמה מהמחיר ההתחלתי, ולעיתים בכלל לא מציג שחיקה בערך, וזה לא הגיוני מתמטית". סוחרים נוספים טוענים כי זהו סימן לפעילות של שחקן מרכזי, "לוויתן" שמבצע הימורים מסיביים. לדברי גורמים בשוק, הדפוס הזה לא נראה רק במדד ניפטי, אלא גם באופציות על מדד סנסקס ובמדדים נוספים, בפרט באופציות דלילות יחסית.
התגובה של הרגולטור והאם זו מגמה?
המפקח על שוק ההון ההודי SEBI, שכבר נקט צעדים תקדימיים נגד קבוצת Jane Street האמריקאית והוציא לה צו הרחקה זמני בחשד
למניפולציה במדדים, הודיע כעת על הרחבת החקירה גם למסחר באופציות על הניפטי 50 ועל סנסקסsex. בדו"ח מיום 4 ביולי נכתב כי נמצאו "סטיות בלתי מוסברות במחירי אופציות" סביב יום הפקיעה של 15 במאי, מה שהוביל להחלטה לבחון את כל מבני האופציות בשוק המקומי, גם כאלה שאינם
נמצאים כיום במסחר כמו אופציות שבועיות על Nifty Bank.
מאז ההשעיה של Jane Street, שוק האופציות ההודי משנה כיוון: ביום הפקיעה המשמעותי הראשון לאחר הצו, מדד התנודתיות NSE India Volatility Index ירד לשפל שנתי, מחזורי המסחר באופציות צנחו, והיקף הפרמיות הכולל ששולם היה הנמוך ביותר מזה ארבעה חודשים. היה נראה כאילו המשקיעים הפכו זהירים יותר, ונמנעו מהתנהגות ספקולטיבית.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, הדפוסים החריגים נעלמו באותו יום, מה שמחזק את ההשערה כי ייתכן שהשוק הוטה באופן מלאכותי על ידי גוף ספציפי, שעזיבתו הותירה את המסחר
במתכונת "נורמלית" יותר. ב‑SEBI מעריכים שייתכן שהפרשות האחרונות הן רק קצה הקרחון, וייתכן שיש עוד אסטרטגיות או מדדים שבהם הופעלה מניפולציה מתוחכמת, שטרם נותחה לעומק. החקירה נמצאת בשלב מתקדם, וככל שיתגלו דפוסים דומים, ייתכן שהשפעותיה יורגשו גם מחוץ להודו, על
גופים בינלאומיים שפועלים בזירת הנגזרים ההודית. בשוק המקומי כבר מדברים על הצורך בהחמרת הרגולציה, ואולי אף בהטלת מגבלות נוספות על פעולות אלגוריתמיות ואסטרטגיות עתירות סיכון.
בעולם שבו מסחר אלגוריתמי הופך לנדבך מרכזי בזירות הפיננסיות, תופעה של חריגות
במחירי אופציות מהווה תמרור אזהרה גם לשוק הישראלי. גם אם בישראל טרם נרשמו מקרים דומים בהיקף גלובלי, עצם קיומה של תשתית טכנולוגית מתקדמת, לצד נזילות נמוכה יחסית במדדים המקומיים, יוצרים קרקע פוטנציאלית להתרחשות תופעות דומות. ככל שהשוק מתפתח, עולה הצורך ברגולציה
חכמה שמבוססת על ניטור בזמן אמת, שקיפות מסחר והבנה עמוקה של הדינמיקה האלגוריתמית, במטרה לשמור על תחרות הוגנת ולמנוע עיוותי מחירים שעלולים לפגוע בציבור המשקיעים.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
