טראמפ באקדמיה הצבאית (X)
טראמפ באקדמיה הצבאית (X)

טראמפ רומז על פחות מעורבות במזרח התיכון; איך זה ישפיע עלינו?

בנאום בטקס הסיום של האקדמיה הצבאית בווסט פוינט טראמפ הגדיר את המלחמות של הצבא רק ככאלו שאכן נוגעות לאינטרסים ישירים של ארה"ב, הצביע על הצורך להשתמש בכוח נקודתי ובלי מעורבות רבה כפי שהיה בעת שיגור טילי השיוט בסוריה לפני כשבע שנים; עלולות להיות לכך השלכות קשות על התמיכה האמריקאית בישראל 

חיים בן הקון | (8)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

טראמפ נאם אתמול בטקס הסיום של האקדמיה הצבאית בווסט פוינט: "נחזיר את הצבא למשימתו המרכזית – ניצחון על אויבים". לכאורה מסר תקיף, אך הנאום היה תחת הכותרת - "שלום של עוצמה". העוצמה הביטחונית והצבאית של ארה"ב תעזור להביא שלום כוללני. אם זהנ לא יעזור, ארה"ב לא תסלח ותכה בכוח. 

"המטרה שלכם היא להביס את היריבות של אמריקה, להשמיד את אויביה ולהגן על הדגל האמריקני כפי שלא נעשה מעולם", אמר טראמפ, שהדגיש שארצות הברית לא תתערב במלחמות שאינן משרתות ישירות את האינטרסים הלאומיים שלה. ומה לגבי המזרח התיכון? זאת עלולה להיות בעיה עבורנו. לכאורה יש אינטרסים לאמריקאיים במזרח התיכון והם גדולים - ישראל היא הכוח מול ציר הרשע, איראן, רוסיה וסין, אבל לא בטוח כלל שטראמפ תופס את זה באופן הזה. רוסיה לא ממש אויב מבחינתו וסין היא אויב כלכלי ולא אויב צבאי. החשש הגדול בירושלים שטראמפ שזנח את התקיפות נגד החות'ים, יזנח בהדרגה את התמיכה החזקה בישראל. 


טראמפ דיבר על הפחתת מעורבות בהרפתקאות צבאיות כמו "בניית אומות", והתמקדות בהגנה על ביטחון אמריקה מול יריבות גיאו-אסטרטגיות כמו סין ורוסיה.

טראמפ הדגיש כי תפקיד הצבא הוא "לשלוט בכל אויב ולהשמיד כל איום על אמריקה, בכל מקום ובכל זמן", והוסיף כי "כדי שיכבדו אותנו שוב, צריך לנצח. ניצחון הוא דבר יפה. הפסד – לא בשבילנו". הצהרות אלה ממסגרות מדיניות של "שלום באמצעות עוצמה", שבה הצבא נשמר ככלי חזק אך משמש רק במקרים שבהם האינטרסים הלאומיים מובהקים. לדבריו, הצבא לא יבזבז משאבים על משימות שאינן הכרחיות, כפי שהיה לדעתו בעבר: "במשך שני עשורים, מנהיגים משתי המפלגות גררו את הצבא למשימות שלא היו מיועדות לו... שלחו את לוחמינו למסעות צלב של בניית אומות במדינות שלא רצו בנו, תוך שהם מבזבזים זמן, כסף ונפשות".

הגישה הפרגמטית הזו יכולה לחזק את המורל הצבאי ולהפחית את העומס על הכוחות המזוינים על ידי הימנעות ממלחמות ממושכות ובלתי פופולריות, כמו אלה בעיראק ואפגניסטן. התמקדות באיומים מוגדרים, כמו יריבות מעצמתיות או טרור, עשויה גם להגביר את היעילות הצבאית ולהחזיר אמון ציבורי במדיניות החוץ. מצד שני, גישה זו עלולה לעורר חששות בקרב בעלות ברית, כמו ישראל או מדינות המפרץ, שמסתמכות על נוכחות אמריקנית כבדה כדי לאזן איומים אזוריים, כגון איראן. היעדר מעורבות פעילה עשוי גם לאפשר לשחקנים כמו רוסיה או סין להרחיב את השפעתם באזור.


טראמפ לא הסתיר את ביקורתו על מדיניות החוץ של קודמיו, אותה כינה כישלון של "בניית אומות" שהובילה להרס יותר משבנתה. הוא טען כי מדיניות זו לא רק פגעה בצבא, אלא גם גרמה לבזבוז משאבים אנושיים וכלכליים: "למה אנחנו עושים את זה? למה אנחנו מבזבזים זמן, כסף ונפשות?". במקום זאת, הוא הציג חזון שבו הצבא מתמקד בהגנה על אמריקה ובניהול קונפליקטים עם "מטרה, כוח עליון והאנשים הטובים בעולם", כפי שציין סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס בנאומו באקדמיה הימית באנאפוליס.


משמעויות לעתיד המזרח התיכון

המסר של טראמפ בווסט פוינט מרמז על שינוי אסטרטגי במעורבות האמריקנית במזרח התיכון. על פניו, הוא מעדיף מדיניות של התנתקות מסכסוכים שאינם קשורים ישירות לביטחון הלאומי, תוך התמקדות באיומים גלובליים כמו סין ורוסיה. דוגמה לכך היא התייחסותו לפעולות נקודתיות בעבר, כמו תקיפות טילי השיוט על מתקני נשק כימי בסוריה ב-2017 ו-2018, כמודל לשימוש בכוח – מכריע, ממוקד וללא מעורבות ממושכת. גישה זו עשויה להפחית את הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור, תוך שימור יכולת התערבות מהירה במקרה של איום ישיר, כמו פעילות טרור או תוקפנות איראנית.

קיראו עוד ב"גלובל"

אם תהיה התנתקות מהמזרח התיכון זה דווקא יחליש את ההרתעה האמריקנית מול איראן, שממשיכה להרחיב את השפעתה באמצעות פרוקסי כמו חיזבאללה שבהדרגה עשוי להשתקם או המיליציות בעיראק. יתרה מכך, בעלות ברית מסורתיות עשויות לחוש נטושות, מה שעלול לדחוף אותן לחפש שותפויות חדשות עם מעצמות כמו סין או רוסיה. מצד שני, הפחתת המעורבות יכולה לאפשר לארצות הברית להתמקד בהשקעה פנימית ובחיזוק היכולות הצבאיות שלה מול אתגרים גלובליים, כפי שטראמפ רמז בהתייחסותו ל"עסקים דחופים" עם רוסיה וסין.



תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 25/05/2025 13:36
    הגב לתגובה זו
    הוא תקף בגלל נתיבי השיט והפסיק בגלל אותה סיבה.כל השאר תבהלה.
  • אתה צודק 26/05/2025 07:07
    הגב לתגובה זו
    גם ישראל הפסיקה לתקוף את החוטים
  • 6.
    גיל 25/05/2025 13:16
    הגב לתגובה זו
    באותו יום שישראל תקפה את החותים טראמפהכריז על הפסקות התקיפות. יAשראל אמרה לאמריקאים שהיא תוקפת כי הם לא תוקפים מספיק טוב. השחצנות הישראלית פגעה באגו של טראמפ.
  • 5.
    אנונימי 25/05/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
    בגלל מיקומה מול אירופה ואפריקה
  • 4.
    אם טראמפ יעזוב את ישראל נראה את ביבי נלחם בציפורניים (ל"ת)
    אנונימי 25/05/2025 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 25/05/2025 11:22
    הגב לתגובה זו
    קנדה גרינלנד מכסיקו שכחת אלצהיימר קטן כמו ניתאי לדבר הם יודעים לדאוג לעצמם גם!
  • 2.
    לרון 25/05/2025 11:20
    הגב לתגובה זו
    החברים פוטין קים והשאר נו טוב העפתי את זלנסקי הוא ממש לא עד שיתן את מחצביו!
  • 1.
    לרון 25/05/2025 11:17
    הגב לתגובה זו
    אף פעם מעולם לעולם לא טוב צודק ארהב לא היתה לפניו! LINCOLN WHO אה לינטראמפסמוך על טראמפ ויצאת ניתאי!
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן



אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.

ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.



הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


במסמכים ששלחו המשקיעים לחברה הם מביעים דאגה מכך שהדירקטוריון לא השהה את השתתפות ההנהלה בתהליך בחינת הרכישה, אף שהמנכ"ל עשוי להיות אחד מהגורמים המעוניינים בעסקה. המשקיעים טוענים כי בהיעדר הפרדה ברורה בין הנהלה לבין הגורמים השוקלים לרכוש את החברה, עלול להיפגע האינטרס של כלל בעלי המניות. במקביל, ביקורת הועלתה גם בנוגע לאופן הצגת המידע למשקיעים. המשקיעים טוענים כי נתוני החכירה שהוצגו בתקופה האחרונה עלולים ליצור רושם מטעה לגבי מבנה החוב של החברה. לטענתם, הצגת חכירות לפי IFRS 16 ללא הפרדה ברורה בין חוב פיננסי לבין התחייבויות תפעוליות, עלולה לגרום למשקיעים שאינם בקיאים בתקינה לחשוב שהחברה ממונפת יותר מכפי שהיא בפועל.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.