טראמפ נאם אתמול בטקס הסיום של האקדמיה הצבאית בווסט פוינט: "נחזיר את הצבא למשימתו המרכזית – ניצחון על אויבים". לכאורה מסר תקיף, אך הנאום היה תחת הכותרת - "שלום של עוצמה". העוצמה הביטחונית והצבאית של ארה"ב תעזור להביא שלום כוללני. אם זהנ לא יעזור, ארה"ב לא תסלח ותכה בכוח. 

"המטרה שלכם היא להביס את היריבות של אמריקה, להשמיד את אויביה ולהגן על הדגל האמריקני כפי שלא נעשה מעולם", אמר טראמפ, שהדגיש שארצות הברית לא תתערב במלחמות שאינן משרתות ישירות את האינטרסים הלאומיים שלה. ומה לגבי המזרח התיכון? זאת עלולה להיות בעיה עבורנו. לכאורה יש אינטרסים לאמריקאיים במזרח התיכון והם גדולים - ישראל היא הכוח מול ציר הרשע, איראן, רוסיה וסין, אבל לא בטוח כלל שטראמפ תופס את זה באופן הזה. רוסיה לא ממש אויב מבחינתו וסין היא אויב כלכלי ולא אויב צבאי. החשש הגדול בירושלים שטראמפ שזנח את התקיפות נגד החות'ים, יזנח בהדרגה את התמיכה החזקה בישראל. 

טראמפ דיבר על הפחתת מעורבות בהרפתקאות צבאיות כמו "בניית אומות", והתמקדות בהגנה על ביטחון אמריקה מול יריבות גיאו-אסטרטגיות כמו סין ורוסיה.

טראמפ הדגיש כי תפקיד הצבא הוא "לשלוט בכל אויב ולהשמיד כל איום על אמריקה, בכל מקום ובכל זמן", והוסיף כי "כדי שיכבדו אותנו שוב, צריך לנצח. ניצחון הוא דבר יפה. הפסד – לא בשבילנו". הצהרות אלה ממסגרות מדיניות של "שלום באמצעות עוצמה", שבה הצבא נשמר ככלי חזק אך משמש רק במקרים שבהם האינטרסים הלאומיים מובהקים. לדבריו, הצבא לא יבזבז משאבים על משימות שאינן הכרחיות, כפי שהיה לדעתו בעבר: "במשך שני עשורים, מנהיגים משתי המפלגות גררו את הצבא למשימות שלא היו מיועדות לו... שלחו את לוחמינו למסעות צלב של בניית אומות במדינות שלא רצו בנו, תוך שהם מבזבזים זמן, כסף ונפשות".

• טראמפ מודיע על הפסקת השיחות עם קנדה: "מכסים הם אינטרס ביטחוני וכלכלי"
• לאחר מאסר של ארבעה חודשים - טראמפ חנן את מייסד בייננס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגישה הפרגמטית הזו יכולה לחזק את המורל הצבאי ולהפחית את העומס על הכוחות המזוינים על ידי הימנעות ממלחמות ממושכות ובלתי פופולריות, כמו אלה בעיראק ואפגניסטן. התמקדות באיומים מוגדרים, כמו יריבות מעצמתיות או טרור, עשויה גם להגביר את היעילות הצבאית ולהחזיר אמון ציבורי במדיניות החוץ. מצד שני, גישה זו עלולה לעורר חששות בקרב בעלות ברית, כמו ישראל או מדינות המפרץ, שמסתמכות על נוכחות אמריקנית כבדה כדי לאזן איומים אזוריים, כגון איראן. היעדר מעורבות פעילה עשוי גם לאפשר לשחקנים כמו רוסיה או סין להרחיב את השפעתם באזור.

טראמפ לא הסתיר את ביקורתו על מדיניות החוץ של קודמיו, אותה כינה כישלון של "בניית אומות" שהובילה להרס יותר משבנתה. הוא טען כי מדיניות זו לא רק פגעה בצבא, אלא גם גרמה לבזבוז משאבים אנושיים וכלכליים: "למה אנחנו עושים את זה? למה אנחנו מבזבזים זמן, כסף ונפשות?". במקום זאת, הוא הציג חזון שבו הצבא מתמקד בהגנה על אמריקה ובניהול קונפליקטים עם "מטרה, כוח עליון והאנשים הטובים בעולם", כפי שציין סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס בנאומו באקדמיה הימית באנאפוליס.

משמעויות לעתיד המזרח התיכון

המסר של טראמפ בווסט פוינט מרמז על שינוי אסטרטגי במעורבות האמריקנית במזרח התיכון. על פניו, הוא מעדיף מדיניות של התנתקות מסכסוכים שאינם קשורים ישירות לביטחון הלאומי, תוך התמקדות באיומים גלובליים כמו סין ורוסיה. דוגמה לכך היא התייחסותו לפעולות נקודתיות בעבר, כמו תקיפות טילי השיוט על מתקני נשק כימי בסוריה ב-2017 ו-2018, כמודל לשימוש בכוח – מכריע, ממוקד וללא מעורבות ממושכת. גישה זו עשויה להפחית את הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור, תוך שימור יכולת התערבות מהירה במקרה של איום ישיר, כמו פעילות טרור או תוקפנות איראנית.

• ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
• טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

אם תהיה התנתקות מהמזרח התיכון זה דווקא יחליש את ההרתעה האמריקנית מול איראן, שממשיכה להרחיב את השפעתה באמצעות פרוקסי כמו חיזבאללה שבהדרגה עשוי להשתקם או המיליציות בעיראק. יתרה מכך, בעלות ברית מסורתיות עשויות לחוש נטושות, מה שעלול לדחוף אותן לחפש שותפויות חדשות עם מעצמות כמו סין או רוסיה. מצד שני, הפחתת המעורבות יכולה לאפשר לארצות הברית להתמקד בהשקעה פנימית ובחיזוק היכולות הצבאיות שלה מול אתגרים גלובליים, כפי שטראמפ רמז בהתייחסותו ל"עסקים דחופים" עם רוסיה וסין.