ניתוח טכני: מדד המעו"ף זוהר בבדידותו
1. תזכורת
הסוגיה המרכזית העומדת השבוע למבחן היא הפריצה של מדד המעו"ף כלפי מעלה. בסופו של דבר, מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים וכך גם במחזור המסחר ביום ה' האחרון ובסיכומו של כל השבוע, היה גבוה יחסית לממוצע החודשים האחרונים. אלא שהסוגיה האמורה קלה ופשוטה לניתוח. אין פריצה. החצייה לשיא כל זמנים אינה פריצה אמיתית ואין להסתמך עלייה. ובנוסף, מצבו של השוק המקומי שהיה בעייתי משהו בשבועות האחרונים, נותר בעייתי למרות עליות סוף השבוע.
מדד נאסד"ק ממשיך להשתפר ולעלות ומספק רוח גבית קלה לשוק המקומי. עם זאת, עדיין אין לראות בכך מפנה אמיתי וזאת מכמה סיבות: ראשית אין ממש מבנה מחירים המייצג מגמת עלייה. את זאת נדע רק לאחר התיקון הטכני אמיתי הראשון. שנית, מדד נאסד"ק עדיין לא השכיל להתמודד עם רמת התנגדות אמיתית, כגון זו הרובצת לפתחה של רמת 2,050 עד 2,100 הנקודות.
בשבועות האחרונים אני מפנה את תשומת הלב לשוק המט"ח העולמי. בעוד ששוק המניות המקומי מספק התנהגות שאינה מובהקת, הרי ששוק המט"ח באדיבותו של הדולר, מספק סקאלת הזדמנויות מגוונת ועשירה.
2. הנחת עבודה
הנחת העבודה שעברה שינוי כאשר מדד המעו"ף פרץ מעלה את רמת 660 הנקודות, נותרת השבוע על כנה. שתי המגמות המרכזיות, היינו הראשית והמשנית, חזרו להיות מאוחדות וחרף היעדר שלמות ובעיות מסויימות פה ושם, הרי שעקרונית הכיוון אמור להיות מעלה. הערכה זו תהיה בתוקף כל עוד לא תישבר כלפי מטה רמת 660 הנקודות.
3. מדד המעו"ף ושאר ירקות
כשצ'ארלס דאו ייסד את מדד דאו ג'ונס הוא טבע מונח משמעותי הקרוי "עיקרון האישור והסתירה". העיקרון הזה גורס שכאשר יוצאת לדרך מגמה, היא הופכת להיות חד משמעית כאשר היא מקיפה את כל המדדים בשוק. במילים אחרות, בדיקה מהירה של מדד תל אביב 100, הבנקים, היתר והתל-טק ושל מניות תל אביב 25, מלמדת שרוב המדדים והמניות לא פרצו לשום מקום. הרוב עוד הרחק מתחת לשיא כל הזמנים או אף מתחת לרמות התנגדות משמעותיות, מה שמעמיד את הפריצה שביצע מדד המעו"ף ביום חמישי האחרון באור לא ממש חיובי.
בשבועות האחרונים הערכתי שכיוונו של השוק מעלה אך הצבעתי על מספר בעיות כגון מחזורי המסחר ומדדי המומנטום. הפריצה של יום חמישי האחרון לא הצליחה למגר בעיות אלו והן נותרות על כנן. בנוסף חוברת אליהן בדידותו המזהרת של מדד המעו"ף בעוד הוא מצוי בשיא, נותרים המדדים האחרים ורבות מהמניות המרכיבות אותו הרחק מאחור.
4. האינדיקטורים
מדד המעו"ף ייבחן על פי יכולת ההמשכיות שלו. המשכיות מיידית של מגמת העלייה ויכולתו למשוך אחריו את המדדים האחרים וכמובן את מרבית המניות המרכיבות אותו המפגרות מאחור, יעשה לו ולנו רק טוב. ישפר את מבנה המחירים ואת הסיכוי להמשיך צפונה. אלא שכפי שהלך הרוח נראה כעת, המחזורים הבינוניים והמומנטום החלש יחסית, התרחיש הזה סביר פחות.
נסיגה מיידית תחזיר אותנו לתקופת דשדוש ובמרכזה תעמוד, כמו בשבועות האחרונים רמת 660 הנקודות. יכולתה לשמש כרמת תמיכה במהלך השבועות האחרונים היתה בבחינת נקודת אור. לא בטוח שכוחו יעמוד לו בפעם השנייה והשלישית.
5. סיכום ומסקנות
ההתנהלות של מדד המעו"ף רחוקה מלהיות אידאלית. ממש לא האבטיפוס של מגמת העלייה. אלא שזה מה שיש כרגע ועם זה אפשר להתמודד. מי שבכל זאת בוחר להיות חשוף ולהישאר נתון לחסדיו של שוק המניות המקומי במקום לחפש שווקים מובהקים יותר, מן הראוי שיקח בחשבון את הצורך להיות מעורב יותר בנעשה. שוק המניות דורש תשומת לב מיוחדת והדוקה בתקופה הבאה. יתכן שתחלוף כלעומת שבאה ויתכן שבסיומה ימצא את עצמו מדד המעו"ף מתקן עמוק וכואב.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאת: אייל גורביץ

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".