הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

הדולר היציג נקבע על שער של 4.334 שקל

עליה של 0.46%. כל זאת לאחר העלאת הריבית הדולרית בארה"ב בשעור של 0.25% לרמת 2.75%. העלאה זו, צמצמה את פער הריביות בין הדולר לשקל ל-1.75% בלבד. האירו השיל 0.66%
דרור איטח |

אחר הצהרים נקבע שערו היציג של הדולר על רמת 4.334 שקל, עליה של 0.46% לעומת שערו היציג מאתמול. כל זאת יום לאחר העלאת הריבית הדולרית בארה"ב בשעור של 0.25% לרמת 2.75%. לאחר העלאה זו, הצטמצם פער הריביות בין הדולר האמריקני לשקל הישראלי ל-1.75% בלבד. מנגד, האירו השיל 0.66% ושערו היציג נקבע על שער של 5.647 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר ממשיך להיסחר ברמות גבוהות למול העיקריים על רקע ציפיות השוק לפרסום מדדי מחירים לצרכן בארה"ב (15:30 ישראל), ועל רקע נתונים שליליים מכיוון אירופה ואנגליה בבוקר זה. "הצהרת ה-FED משקפת את אי הנוחות הגוברת מלחצי אינפלציה ועל כן נשמעה אמש הצהרה מעט יותר תומכת במדיניות מוניטרית מצמצמת", אומר אסטרטג מט"ח בבנק Caylon. נראה שהשוק חזר להתעניין בפערי הריביות וכלכלות ארה"ב למול אירופה ובריטניה. ואכן, שמן נוסף נוסף למדורה היום לאחר רצף פרסומים שליליים.

סקר ה-IFO בגרמניה הוא 94.0 לאחר צפי ל-95.60 ובכך משתקפת ירידה בפיתוח העיסקי במדינה זה החודש השני רצוף. בנוסף, פורסם כי המאזן השוטף של אירופה שלילי (7.9-) ובאופן ניכר הנצפי לנתון חיובי. מדדי המחירים לצרכן נראים כקריטיים למהלכו הבא של הדולר, כאשר עלייה מעל הצפוי תגדיל את סיכויי הגברת קצב העלאת הריבית האמריקאית. בשעה זו נסחר האירו/דולר סביב רמה של 1.3044 לאחר שנבלם סביב רמת התמיכה ב-1.3016. רמה זו מהווה מבחן הירידה המשמעותי, נכון לעכשיו, ופריצה שלה עשויה להובית לרמת התמיכה הפסיכולוגית החזקה ב-1.2950.

היום פורסמו פרוטוקולי פגישה הועידה המוניטרית של הבנק המרכזי האנגלי ובה הצביעו 2 חברים בעד העלאת ריבית למול 7 חברים נגד. בכך עולה שוב מספר התומכים בהעלאה, ואילולא המומנטום החיובי מאוד כלפי הדולר לטווח הקצר סביר להניח שהיינו רואים התחזקות של הסטרלינג. חשוב לציין שאם לאחר פרסום מדדי המחירים בארה"ב יגיב השוק במכירת דולרים, יצבור המומנטום גם את תוצאות ההצבעה וייתן לסטרלינג תנופה חזקה צפונה למול הדולר והאירו בעיקר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר. 

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.

להמשך הכתבה לחץ כאן