יום לאחר העלאת הריבית בארה"ב - הדולר מוסיף 0.27%
יום לאחר העלאת הריבית על המטבע האמריקני ב-0.25%, נסחר הדולר מול השקל הישראלי בתוספת של 0.27% סביב רמת 4.326 שקל. מנגד, משיל האירו כ-0.48% ונסחר סביב רמת 5.657 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר ממשיך להתחזק, יום לאחר החלטת ה-FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, להעלות את שיעור הריבית ב-0.25% ל-2.75%. ההחלטה נובעת מהכרת הבנק בלחצים אינפלציוניים ההולכים וגוברים. למרות זאת, חשוב לציין כי הבנק סבור כי הכלכלה מתרחבת, דבר שיאפשר לבנק להמשיך להעלות את שיעור הריבית ללא חשש מפני קריסה בשוק הדיור, המניות, או האג"ח. במהלך היום אתמול, הדולר התחזק כמעט אחוז מול המטבעות העיקריים אולם לאחר הפרסום הדולר המשיך להתחזק. למשקיעים רבים, עלייתו של הדולר הייתה לא צפויה בעקבות העובדה שבעבר, לקראת פרסום העלאה, הדולר התחזק והפרסום עצמו היה מלובה בירידות של הדולר.
מילת המפתח של ה-FED הייתה "מדוד" והתייחסה לקצב ההעלאות הריבית העתידיות. למרות הקצב "המדוד", משקיעים רבים סבורים כי בעקבות הלחצים האינפלציוניים, ה-FED עלול לנקוט בצעדים יותר אגרסיביים ובעצם יעלו את שיעור הריבית במדרגות של - 0.5% במקום 0.25%. זו הסיבה להמשך התחזקותו של הדולר גם היום. בפינוטק סבורים כי הדולר לא יצליח לשמור על המומנטום הנוכחי לזמן רב ועשוי להיחלש בטווח הבינוני. למרות זאת, נראה כי ההיסטוריה לטובת הדולר בטווח הקצר. העובדה שלאחר שבעת ההעלאות הצפויות הקודמות, הדולר המשיך להתחזק עד פרסום מדד המשרות החדשות, הצפוי לפרסום ביום שישי הראשון של אפריל.
באופן כללי, הדולר עשוי להתחזק עד 1.2950, רמה פסיכולוגית אשר מאותת על המשך מגמת התחזקותו של הדולר. היום, צפוי לפרסום ה-CPI, מדד מחירים לצרכן, של ארה"ב אשר עשוי לעלות שוב ולכן, היום הדולר עומד בפני סכנה של תיקון. משקיעים בשוק עלולים למכור את הדולר אם האינפלציה היא גבוהה מהציפיות, דבר שילחיץ את המשקיעים מכך שהבנק בעצם נקט בהעלאת ריבית בעקבות לחצים אינפלציוניים בלבד.
.
הבוקר ממשיך האירו להיסחר סביב הרמות הנמוכות אליהן הגיע אמש לאחר הודעת ה-FED. מלבד הכרת ה-FED בלחצים אינפלציוניים גם מכירת האירו/יין עקב הירידה במחירי הנפט משכו את האירו/דולר דרומה. שמועות על הפחתת הקניות של האירו ע"י בנקים מרכזיים באסיה בימים האחרונים גם מעיבים על האירו. נראה שהשוק חוזר להתמקד בפערי הריביות וקצב הצמיחה של שתי אירופה וארה"ב ועל כן הסנטימנט לאירו, לפחות בטווח הקצר, עשוי להישאר דובי. היום ייסחר האירו על רקע מדדי מחירים לצרכן האמריקאיים ועלייה בהם עשויה להמשיך לדרדר אותו.
בשעה זו נסחר המטבע האירופאי סביב רמה של 1.3080 למול הדולר כאשר 1.3015 תהווה את רמת המבחן לירידות נוספות. למול היין נסחר האירו סביב רמה של 137.70 לאחר שהגיע לשפל של 137.63 במהלך הלילה. היום צפוי להתפרסם תמ"ג סופי של אנגליה לרבעון האחרון של שנה שעברה, ועל אף השפעתו הפחותה של נתון זה לעומת תמ"ג ראשוני ומתוקן, ירידה לעומת הציפיות בהחלט עשויה לעודד משקיעים להמשיך במכירות האירו האינטנסיביות. ב-11:00 שעון ישראל צפוי להתפרסם סקר ה-IFO הגרמני כאשר הציפיות לעלייה קלה ולאחריו תזרים ההון לתוך אירופה.
האיתותים הפנדומנטליים מעידים על מומנטום שלילי לאירו לטווח קצר אך בל נשכח את המשקיעים לטווחים ארוכים יותר אשר לא שוכחים את גרעונות ארה"ב ועשויים להתחיל לקנות אירו במחירים נוחים ע"מ לגרוף רווחים שסוגיית הגירעונות תעלה שוב על הפרק.
הבוקר מתקן הזוג מעט ויורד מרמות השיא מליל אמש לרמה של 105.30 לאחר שהגיע ל-105.67. "כל עוד נושא ההפרשים בריביות יישאר במרכז תשומת הלב, עשוי הדולר לשבור את רמת ההתנגדות החזקה ב-106.00 ולפלס דרכו לעבר רמת ה-108.00 יין לדולר", אומר אוסמו טאקאשימה, אסטרטג מטבעות בכיר מיפן. נראה כי הדבר היחידי, כמעט, המונע מהזוג לשבור רמה זו היא המרות הדולרים ביינים המתבצעות ע"י יצואנים יפניים בסוף השנה הפיסקאלית החלה בימים אלו. בנוסף לכך הגנות של אופציות סביב רמת ה-106.00 מהוות חסימה נוספת לזוג אך אנליסטים רבים סבורים שעד אמצע אפריל עשויה להיפרץ רמה זו.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
