בבינלאומי מיצו את הירידה בריכוזיות

הבנק הבינ"ל הראשון חשף את דו"חותיו לשנת 2004, והיה לבנק המסחרי הראשון שעושה זאת. בתקופה הקרובה יצטרפו שאר הבנקים הבכירים. אם ניתן להשליך מדברי אנשי הבינ"ל, לגבי הצפוי לנו בקרוב, אז ניתן לומר כי בתקופה הקרובה שוב ינגחו אנשי הבנקים את ועדת בכר. זאת מכיוון, שלמרות הבטחה כי לא יעסקו בכך, חזרו בכירי הבנק שוב ושוב להמלצות הועדה, כל פעם מכיוון אחר. באשר לבינ"ל, הבנק השלים את השינוי האסטרטגי שנועד למנוע את הריכוזיות שאיפיינה אותו, וב-2005 הוא צפוי ליטול חלק נכבד יותר בפעילות מימונית. כמו כן, בבנק מרוצים משתלבות אינווסטק ומבטיחים כי הבנק יעבוד בפורמט המוצלח, בעיניהם, של בנק פאגי. "התחרות קיימת גם בלי התערבות רגולטורית" "אני לא מתכנן לדבר על הרגולטורים", אמר יו"ר הדירקטוריון. כמעט מיד, עבר רוזנצוייג להצגת נתונים לגבי האשראי החוץ בנקאי בשנים האחרונות. לפי הנתונים שהוצגו, ב-2001 היה היקף האשראי בנקאי גדול פי 2 מהאשראי החוץ בנקאי. ב-2003, התהפכה המגמה, בעוד במערכת הבנקאית רשמו גיוס שלילי של 9 מיליארד שקל, האשראי החוץ בנקאי צמח לרמה של 21 מיליארד שקל, פער של 30 מיליארד. להערכת רוזנצוייג, הפער ב-2004 יגיע ל-50 מיליארד שקל. כלומר, גם בלי התערבות רגולטורית, טוען היו"ר, יצרו כוחות השוק מנגונים חליפיים לגיוס הון. רוזנצוייג מכנה את הצמיחה באשראי החוץ בנקאי כ"תופעה בריאה וחיובית", המרחיבה את המקורות לאשראי, את התחרות והיציבות הפיננסית במשק. לסיכום, המצב הקיים כיום הוא מצוין ואין מקום להתערבות רגולטורית.

הנדבך השני בטענות הבנק, כאמור, עוסק במה שמתרחש היום בתחום, וחששותיהם לעתיד. לטענת רוזנצוייג הרפורמה המוצעת גורמת לכניסת אנשים לתחום ללא יכולת תימחור סיכונים מקצועית דיה, או במילים אחרות "חאפרים". המנכ"ל גרנות טוען כי "אם יתקבל החוק במתכונתו הנוכחית, הדבר יחליש את המערכת הבנקאית מעבר למה שתיכננו". גרנות מציע לבחון מדינות בעולם "מבלי לנקוב שמות", בהן התוצאה של החלשת הבנקים היתה הרת אסון. עוד הוסיף המנכ"ל, כי כתגובה לירידת המרווח המימוני, בעקבות התחרות, של הבנק, ירחיב הבינ"ל את פעילות הנוסטרו שלו, לתחומים עם סיכון קטן יותר.

תחרות-כן, יעילות- בוודאי, אך לא בכל מחיר, אומרים אנשי הבנק. המסר ברור, ולמי שלא הבין אז גם התקבל פירוט על היתרונות שבלקיחת אשראי בנקאי, כך שכולם נהנים מזה הלווה, המשק והבנק. לכן, אומר רוזנצוייג, יש "להתאים את הרגולוציה כך שתפקח כראוי על פעילויות האשראי". עברנו לשלב ההמלצות ? הנדבך השלישי בטיעון. "הועדה פיספסה הזדמנות פז להקטין את הריכוזיות תוך שמירה על מנגנונים של מניעת ניגוד עניינים", טוען המנכ"ל גרנות. האחרון שוב מפנה למדינות עלומות בעולם, בהן מונעים זאת בצורה "אחרת". לדעתו, לכל הפחות, יש להוציא את הבנקים הבינוניים מהמשוואה, לדוגמה את הבינ"ל ואיגוד. לפי גרנות כ-42% מלקוחות הבינ"ל שאינם דיקלה או קשורות לבינ"ל. כך שגם ללא רגולציה, מדגים גרנות, בבינ"ל אין ניגוד עניינים. הבינלאומי - לא רק כותרת אנשי הבנק גם חשפו את היקף פעילות הבינ"ל של הבנק. זאת כתגובה לטענות כי למרות שמו, הבנק אינו מעורב בפעילות בינ"ל. לטענת המנכ"ל, רוב הבנקים הישראלים בחו"ל מתעסקים בפקדונות של אזרחים ישראלים או בפעילות מקומית מצומצמת. הבינ"ל, טוען גרנות, מעורב ב-13.2% מפעילות היצוא, 15.7% מפעילות היבוא, 15% מעסקאות המט"ח-שקל, ו-20% מעסקאות המט"ח מט"ח במשק. כמו כן, לטענת המנכ"ל, היקף ה]עילות של הבנק בניירות ערך זרים גם כן גבוהה יחסית לגודלו, כמו גם שירותי המיחשוב לסוחרי הארביטראז'. הסוף לריכוזיות עוד מילה שעלתה שוב ושוב היתה "ריכוזיות". אחת המחלות העיקריות של הבנק היתה ריכוזיות גבוהה של בעלי חוב. בשנת 2002, חשפו אנשי הבנק, היו 31 לקוחות עם חוב שהוא גבוה מ-5% מההון העצמי של הבנק. לקוחות אלו היו חייבים 9.5 מיליארד שקל, 28% מתיק האשראי של הבנק. ב-2004 עמד מספר החייבים בקריטריון זה, על 17 בלבד, שחייבים לבנק כ-5 מיליארד שקל. סכום זה מהווה 19% מכלל אשראי הבנק לשנה זו.

אחת הסיבות לנתונים שהוצגו לעיל, הינה שינוי אסטרטגי של הבנק ב-2002. בשנה זו החל הבנק ללטוש עיניים לשוק הפרטי, שכן רוב לקוחותיו היו עיסקיים. לקוחות אלו מותירים מרווח מימוני נמוך מאוד, בעיקר בשנות שפל. הגיוון כיום, טוען המנכ"ל גרנות, הוא מהאחראיים לשיפור ביצועי הבנק. למרות זאת, ב-2005 מקווה המנכ"ל להגדיל את היקף הפעילות המימונית, "מיצינו את הירידה בריכוזיות", אמר גרנות. אינווסטק לא ימוזג לתוך הבינ"ל רכישת אינווסטק מהווה שלב נוסף בתפיסה האסטרטגית של הבנק, באמצעותה מקווים אנשי הבנק לגייס עוד לקוחות פרטיים. בבינ"ל רוצים לשחזר את ההצלחה עם בנק פאגי למגזר החרדי. את אינווסטק מבקשים אנשי הבנק, לשמור כבנק נישה ללקוחות פרטיים. המשמעות המיידית ? כמו במקרה של פאגי, פעילות אינווסטק לא תמוזג עם זו של הבינ"ל. הבנק הקטן יקבל תמיכה תפעולית מהבינ"ל, אך ישמור על עצמאות כבנק נישתי.

בשורה גדולה לא יצאה מהבנק המסחרי הראשון לפרסם את סיכומו לשנת 2004. עם זאת, שוב הוכח כי בשנתיים האחרונות הצליח המשק הישראלי לשנות כיוון. כמו כן, ההתנגדות לועדת בכר לא שכחה, אולי עוד שינוי באסטרטגיה.