מתחזקות הירידות בוול סטריט: סינרון ממריאה ב-6.5%

לאחר שהחתמים מימשו אופציה לרכישת מניות בכ-26 מ' ד'. עוד בישראליות: טבע נסוגה קלות ב-0.13%, פריגו משילה 0.26%, אמ-סיסטמס נופלת ב-2% וריטליקס נסחרת בתוספת של 0.2% בלבד
שרון שפורר |

ירידות השערים בוול סטריט מתחזקות בשעה זו, נתמכות בהפתעה מאכזבת של מדד אמון הצרכן ובעליה חדה במעט מהצפוי במדד מחירי הייבוא בחודש פברואר החולף. מחירי הנפט עברו לירידה ואמורים דווקא להקל ולו במעט על הסנטימנט השלילי. למשקיעים שהמתינו לנאומו של אלן גרינספאן נכונה אכזבה, שכן יו"ר הפדרל רזרב האמריקני בחר שלא לדון במצב הכלכלה החזקה עולם או לספק רמז קל או איתו באשר למדיניות המוניטרית העתידית של הפד והתמקד דווקא בנושאים חברתיים, כמו החשיבות של תכניות השיקום בארה"ב. ביום שלישי הקרוב תתקיים פגישת הפד, בה יודיעו על שיעור הריבית בארה"ב והצפי הוא להעלאה נוספת של זה - שביעית במספר לגובה של 3.75%. מדד הדאו ג'ונס נסחר בירידה של 0.62% לרמה של 10,560.97 נקודות. הנאסד"ק יורד ב-0.74% לרמה של 2,001.53 נקודות. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה באפריל עברו לירידה של 0.18% בבורסת הסחורות בניו יורק 56.3 דולר, לאחר שלפני כיומיים חצו שיא של כל הזמנים בגובה 57 דולר. בזירה המאקרו כלכלית כשעה טרם הפתיחה פורסם, כי מדד מחירי הייבוא עלה בחודש פברואר החולף ב-0.8%, לאחר עליה של 0.7% בחודש ינואר ובעוד האנליסטים צופים לו עליה של 0.6% בלבד. מאחורי העליה, ניצבה ההתייקרות החדה במחירי הנפט. בנטרולה של האחרונה, עלה המדד ב-0.2% בלבד. כשע לאחר פתיחת השערים פורסם, כי מדד אמון הצרכן נפל במארס במפתיע ל-92.9 מרמה של 94.1 בפברואר, ובעוד קונצנזוס תחזיותה אנליסטים צפה עליה ל-95. ההפתעה: שוק העבודה ושוק הקמעונאות דווקא מתחזקים. ההסבר ההגיוני היחיד גם הפעם: מחירי הנפט הגואים. במרכז מניות סיטיגרופ (C) נופלות ב-2.1%. ברקע לכך, אסר הפדראל ריזרב על הבנק הגדול בתבל לביצוע מיזוגים גדולים עד שהיסדיר את העניינים הרגולטוריים הפנימיים שלו. מניות ענקית התוכנות הגרפיות אדובי (ADBE) מגיבות בזינוק של 5.45% להערכות של החברה, כי תצליח להכות את התחזיות המקדמיות לרווח לרבעון הראשון בכ-3 סנט. החברה שהמציאה את תוכנת הפוטושופ העלתה את צפי המכירות שלה ל-2005. עוד במרכז - מניות אפל נהנות מתוספת של 0.85%, לאחר שבנק ההשקעות הגדול, מורגן סטנלי העלה את המלצתו למניה ל"תשואת יתר". נייקי (סימול NKE) דיווחה בליל אמש על רווח של 1.01 דולר למניה ברבעון האחרון של עסקיה ובכך היא עקפה ב-2 סנט את הקונצנזוס של האנליסטים. החברה גם עקפה בכ-100 מיליון דולר את תחזית ההכנסות ברחוב, כשהציגה גידול של 14% בהיקפן בכ-3.31 מיליארד דולר ברבעון. מניותיה של יצרנית נעלי הספורט והביגוד מחליקות ב-1.08% על אף הבשורות החיוביות. בישראליות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, חברת טבע, שבה לירידה ובשיעור של 0.16%, תוך מחזור של כ-25 מיליון דולר. ברקע לכך, בבנק ההשקעות וושוביה העריכו אמש, כי טבע תהנה מאזהרה שמצורפת לתרופת האבונקס המתחרה בקופקסון של ביוג'ן. האזהרה, בדמות "התרופה עשיה לגרום לפגיעה חמורה בכבד" בהחלט עשויה להרתיע, אך אפילו המלצת "תשואת היתר" של האנליסטים בבנק לא מונעת מהמניה לפתוח בנסיגה. ישראלית או אמריקנית? פריגו (PRGO) תחל להסחר ביום ראשון בתל אביב במקומה של אגיס. כל זאת לאחר שענקית התרופות הגנרית רכשה את החברה שבבעלותו של מורי ארקין. לעוקבים אחרי מנייה הנסחרת בין תל אביב לניו יורק, נוסף שם חדש. רעננו את הרשימות. פריגו נסחרת בשעה זו בוול סטריט בירידה של 0.26%. ענקית זכרונות הפלאש אם-סיסטמס בניהולו של דב מורן, הודיעה אתמול, כי היא עומדת לגייס כ-75 מיליון דולר בהנפקת אג"ח להמרה. החברה הוסיפה והודיעה הלילה כי מחיר האגרות יהיה כ-28.46 דולר. אם-סיסטמס תנפיק את האג"ח באמצעות חברה בת והן מכילות 1% של אגרות המרה עד לשנת 2035. מניות אמ-סיסטמס נסחרות בנחיתה של 1.99%. מניות ריטליקס נרגעות ועולות ב-0.17%. החברה הודיעה אתמול, כי רשת המרכולים דיירברגס סיימה להשיק ולהטמיע את מוצרי הסטור-ליין של החברה ואת פתרונות ה-POS מבית DELL. הרשת פעילה באיזור סנט-לואיס שבארה"ב, היא כוללת 21 סניפים והיא השיקה את הרשת תוך שהיא מחליפה את רשת ה-ACR הישנה שלה. אם לא די בכך הרי שריטליקס נהנית גם מהקונסולידציה בענף בו היא פועלת וכעת - מהמאבק של אורקל ושל SAP על המתחרה - חברת ריטק. מניותיה של סינרון ממריאות ב-6.5%. זאת, לאחר שהודיעה אמש, כי חתמי ההנפקה רכשו כ-938 אלף מניות בתמורה ל-26.3 מיליון דולר. אינטרנט זהב נסחרת בעליה קלה של 0.17%. אתמול הודיעה החברה, כי בכדי לבסס מעמדה בשוק התקשורת הישראלית, אשר עובר כעת שינויים, היא תגייס בהנפקה פרטית כ-200 מיליון שקל. ההנפקה - לישראלים בלבד, ציינה סינרון בדיווח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.98%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.98%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.