וול סטריט פתחה בירידות קלות: טבע מדרימה ב-3%

לאחר שהתברר כי לא הפצצה ולא ארה"ב אלא אך פיצוץ של מיכל דלק באיראן, חזרו המשקיעים להתכונן לנאומו של גרינספאן ב-17:00 שעון ישראל. מחירי הנפט מכבידים עם קפיצה של 1.6% סביב 48 ד'. בישראליות: ריטליקס נופלת ב-3.3%, אלווריון קופצת ב-2.9%
שרון שפורר |

וול סטריט פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים. ברקע, דיווחים על ירי טילים בשטחה של איראן באזור בו מתקן גרעיני שנחשדו בתחילה כהתקפה אמריקנית אך עורבא ופרח התבררו כפיצוץ מיכל דלק ותו לא. המשקיעים ממשיכים להמתין בקוצר רוח לנאומו של גרינספאן בפני ועדת הסנאט בשעה 17:00 שעון ישראל בתום יומיים של עדות בפני הועדה באשר למצבה של הכלכלה החזקה בעולם.

מדד הנאסד"ק נסוג בפתיחה ב-0.31% לרמה של 10,803.26 נקודות. מדד הדאו ג'ונס מחליק ב-0.44% לרמה של 2,079.95 נקודות. אל השניים מצטרף גם מדד ה-S&P 500, שמשיל מעליו 0.32% לרמה של 1,206.28 נקודות.

מחירי הנפט המאמירים מספקים קטליזטור שלילי לסוחרים. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט גולמי למסירה במארס מטפסים בשעה זו בבורסת הסחורות בניו יורק ב-1.57% וסובבים סביב מחיר של 48 דולר. הסוחרים ממתינים לפרסום דו"ח המלאים השבועי, זמן לא רב לאחר הפתיחה, שכן לדו"ח זה השפעה ברורה על מחירי הזהב השחור.

במישור המאקרו כלכלי. התחלות הבניה החדשות בחודש ינואר הפתיעו היום וזינקו ב-4.7% לקצב שנתי של 2.16 מיליון יחידות בעוד הצפי היה בכלל לירידה לקצב שנתי של 1.93 מיליון יחידות מ-2.06 מיליון יחידות בדצמבר (בקריאה השניה). אישורי הבניה בחודש זה הפתיעו גם הם, עת עלו לקצב שנתי של 2.11 מיליון בחודש החולף מ-2.07 מיליון בדצמבר (בקריאה החוזרת) ובעוד הצפי היה כי יציגו דווקא ירידה עד ל--2 מיליון אישורים.

בנוסף, יתפרסם היום הייצור התעשייתי בחודש ינואר, עם צפי לעליה בת 0.3%, לאחר עליה של 0.8% בחודש דצמבר וניצולת התפוקה (או ניצולת הייצור) עם צפי לעליה עד ל-79.3% מ-79.2% בחודש החותם את 2004.

במרכז

מניות יצרנית ציוד השבבים הענקית, אפלייד מטיריאלס (סימול: AMAT) פתחו בירידה בת 0.7%. זאת, על אף שדיווחה אמש לאחר נעילת שערי המסחר על רווח של 289 מיליון דולר או 17 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה, לעומת 82 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון המקביל, 2003 ובעוד האנליסטים חוזים לה רווח של 16 סנט למניה בלבד. בעקבות הדו"חות המרשימים של אפלייד נהנית גם סיסק (CSCO), שפרסמה תוצאות מאכזבות לפני כשבוע יורדת ב-0.56%.

ואם כבר בדיווחים עסקינן. הרווח של קוקה קולה (KO) קפץ ל-1.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2004 - זינוק של 30% לעומת הרבעון המקביל לו, שנה קודם לכן. בנטרול הוצאות חד פעמיות הרווח הסתכם ב-1.12 מיליארד דולר או 46 סנט - גבוה מהתחזיות ב-6 סנט. בשורה העליונה הציגה החברה גידול של 2% בהכנסות ל-5.26 מיליארד דולר, אך זה לא מספק אותה. גם אם הנהלת קוקה קולה אינה מסופקת המשקיעים כנראה שכן: המניה מקפצת בפתיחה ב-2.7%.

גם היולט פאקרד (סימול: HPQ), שאך לפני שבוע אולצה להתפטר המנכ"ל והיו"ר קרלי פיורינה משורותיה, עתידה לדווח היום, לאחר נעילת שעריה של וול סטריט על תוצאות הרבעון. מניותיה נסחרות בפתיחה בנפילה של 1.33%.

קצת פרמצבטיקה. ועדה ציבורית של ה-FDA תחל לדון היום בבטיחות של מששכי כאבים העושים שימוש ב-COX-2 כמו הסלברקס והבקסטרה של פייזר (PFE). נזכיר, משכך מוכר שכזה, הויוקס, של מרק (MRK) הורד מהמדפים לפני כשנה בחשש כי הוא מגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב או בארוע מוחי. מניות פייזר פתחו בנפילה של 1.23% ומניות מרק מגיבות בירידה בת 0.6%.

בישראליות

ריטליקס פתחה בנחיתה של 3.3%. החברה דיווחה היום, כי עקפה תחזיות עם רווח של 2.1 מיליון דולר או 11 סנט למניה ברבעון ה-4 של 2004. הכנסות החברה ברבעון ה-4 הסתכמו ב-35.9 מיליון דולר - גידול של 40%. וב-2004 כולה הציגה החברה הכנסות שיא של 124.4 מיליון דולר - גידול של 35.1%. ריטליקס צופה ב-2005 להשיג רווח של 13 מיליון דולר על הכנסות של 150 מיליון דולר.

תוצאות מרשימות ביותר הציגה היום אלווריון ומנייתה מטפסת ב-2.93%. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 54.3 מיליון דולר ברבעון ה-4. בנטרול תוצאות אינטרוייב, הכנסות אלווריון זינקו ב-38% לעומת המקביל. הרווח למניה, הגיע ל-10 סנט, לעומת 1 סנט במקביל וגבוה ב-2 סנט מהתחזיות. אלווריון צופה כעת לרבעון ה-1: הכנסות של 57-60 מיליון דולר.

תוצאות מעורבות יותר הציגה מג'יק ואף על פי כן המניה מטפסת ב-2.4%. הכנסות החברה ירדו ב-2% ל-17.03 מיליון דולר והרווח זינק ב-39% ל-1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה. בשנת 2004 כולה, דיווחה מג'יק על זינוק של 33% ברווח ל-3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3%.

מניית אלביט מערכות מרכזת גם היא עניין ועולה ב-0.4%. זאת, על רקע הודעתה על זכיה בחוזה של משרד הבטחון לאספקת מערכת ניהול משימות שליטה ובקרה למסוקים עבור חיל האויר בהיקף של כ-30 מיליון דולר. המערכת נועדה לספק לכוחות הלוחמים תמונת מצב, בזמן אמיתי, המאפשרת להם לחלוק מידע חיוני על בסיס תקשורת נתונים. ניתן בעזרתה לתאם סיוע, לזהות כוחות ולמנוע ירי שוגג.

גיוון אימג'ינג פתחה בירידה של 1.45%, למרות שבבית ההשקעות, פועלים סהר קבעו למניה מחיר יעד של 40 דולר וזאת, נוכח עדכון תחזית תזרים המזומנים התפעולי של החברה. לאור מחיר המניה כיום של 34 דולר הותירו האנליסטים את ההמלצה עבור המניה ברמת "קניה".

איגוד חתך את ההמלצה לאמ-סיסטמס ל"תשואת חסר" מ"תשואת שוק". הבנק קבע למניה מחיר יעד של 18.7 דולר - נמוך בכ-24% ממחירה בשוק וחזה לה ברבעון ה-1: רווח של 7.2 מיליון דולר על הכנסות של 94 מיליון דולר. אמ-סיסטמס מגיבה להורדת ההמלצה בנפילה של 2.6%.

מניות אי.סי.איי טלקום מושכת את תשומת הלב עם ירידה של 0.25%, למרות שדיווחה על הזמנות לאספקת ציוד אופטי לצבא פינלנד ב-3 מיליון דולר. בשנתיים האחרונות סיפקה אי.סי.איי לצבא פינלנד פלטפורמות אופטיות מסוג XDM מהדור הבא בשווי של למעלה מ-18 מיליון דולר והשנה, היא עתידה לספק גם את מערכת ניהול הרשת LightSoft.

ולבסוף. מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע ממשיכה להדרים בוול סטריט ובשעה זו ב-3%, תוך מחזור התחלתי של 14.5 מיליון דולר, לאחר שאתמול פרסמה דו"חות מצוינים אמנם, אך היתה פחות בהירה לגבי העתיד, עת צפתה אמנם עליה ברווח, אך ציינה, כי היא צופה שפחות פטנטים יפוגו בשנה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.