וול סטריט פתחה בירידות קלות: טבע מדרימה ב-3%

לאחר שהתברר כי לא הפצצה ולא ארה"ב אלא אך פיצוץ של מיכל דלק באיראן, חזרו המשקיעים להתכונן לנאומו של גרינספאן ב-17:00 שעון ישראל. מחירי הנפט מכבידים עם קפיצה של 1.6% סביב 48 ד'. בישראליות: ריטליקס נופלת ב-3.3%, אלווריון קופצת ב-2.9%
שרון שפורר |

וול סטריט פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים. ברקע, דיווחים על ירי טילים בשטחה של איראן באזור בו מתקן גרעיני שנחשדו בתחילה כהתקפה אמריקנית אך עורבא ופרח התבררו כפיצוץ מיכל דלק ותו לא. המשקיעים ממשיכים להמתין בקוצר רוח לנאומו של גרינספאן בפני ועדת הסנאט בשעה 17:00 שעון ישראל בתום יומיים של עדות בפני הועדה באשר למצבה של הכלכלה החזקה בעולם.

מדד הנאסד"ק נסוג בפתיחה ב-0.31% לרמה של 10,803.26 נקודות. מדד הדאו ג'ונס מחליק ב-0.44% לרמה של 2,079.95 נקודות. אל השניים מצטרף גם מדד ה-S&P 500, שמשיל מעליו 0.32% לרמה של 1,206.28 נקודות.

מחירי הנפט המאמירים מספקים קטליזטור שלילי לסוחרים. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט גולמי למסירה במארס מטפסים בשעה זו בבורסת הסחורות בניו יורק ב-1.57% וסובבים סביב מחיר של 48 דולר. הסוחרים ממתינים לפרסום דו"ח המלאים השבועי, זמן לא רב לאחר הפתיחה, שכן לדו"ח זה השפעה ברורה על מחירי הזהב השחור.

במישור המאקרו כלכלי. התחלות הבניה החדשות בחודש ינואר הפתיעו היום וזינקו ב-4.7% לקצב שנתי של 2.16 מיליון יחידות בעוד הצפי היה בכלל לירידה לקצב שנתי של 1.93 מיליון יחידות מ-2.06 מיליון יחידות בדצמבר (בקריאה השניה). אישורי הבניה בחודש זה הפתיעו גם הם, עת עלו לקצב שנתי של 2.11 מיליון בחודש החולף מ-2.07 מיליון בדצמבר (בקריאה החוזרת) ובעוד הצפי היה כי יציגו דווקא ירידה עד ל--2 מיליון אישורים.

בנוסף, יתפרסם היום הייצור התעשייתי בחודש ינואר, עם צפי לעליה בת 0.3%, לאחר עליה של 0.8% בחודש דצמבר וניצולת התפוקה (או ניצולת הייצור) עם צפי לעליה עד ל-79.3% מ-79.2% בחודש החותם את 2004.

במרכז

מניות יצרנית ציוד השבבים הענקית, אפלייד מטיריאלס (סימול: AMAT) פתחו בירידה בת 0.7%. זאת, על אף שדיווחה אמש לאחר נעילת שערי המסחר על רווח של 289 מיליון דולר או 17 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה, לעומת 82 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון המקביל, 2003 ובעוד האנליסטים חוזים לה רווח של 16 סנט למניה בלבד. בעקבות הדו"חות המרשימים של אפלייד נהנית גם סיסק (CSCO), שפרסמה תוצאות מאכזבות לפני כשבוע יורדת ב-0.56%.

ואם כבר בדיווחים עסקינן. הרווח של קוקה קולה (KO) קפץ ל-1.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2004 - זינוק של 30% לעומת הרבעון המקביל לו, שנה קודם לכן. בנטרול הוצאות חד פעמיות הרווח הסתכם ב-1.12 מיליארד דולר או 46 סנט - גבוה מהתחזיות ב-6 סנט. בשורה העליונה הציגה החברה גידול של 2% בהכנסות ל-5.26 מיליארד דולר, אך זה לא מספק אותה. גם אם הנהלת קוקה קולה אינה מסופקת המשקיעים כנראה שכן: המניה מקפצת בפתיחה ב-2.7%.

גם היולט פאקרד (סימול: HPQ), שאך לפני שבוע אולצה להתפטר המנכ"ל והיו"ר קרלי פיורינה משורותיה, עתידה לדווח היום, לאחר נעילת שעריה של וול סטריט על תוצאות הרבעון. מניותיה נסחרות בפתיחה בנפילה של 1.33%.

קצת פרמצבטיקה. ועדה ציבורית של ה-FDA תחל לדון היום בבטיחות של מששכי כאבים העושים שימוש ב-COX-2 כמו הסלברקס והבקסטרה של פייזר (PFE). נזכיר, משכך מוכר שכזה, הויוקס, של מרק (MRK) הורד מהמדפים לפני כשנה בחשש כי הוא מגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב או בארוע מוחי. מניות פייזר פתחו בנפילה של 1.23% ומניות מרק מגיבות בירידה בת 0.6%.

בישראליות

ריטליקס פתחה בנחיתה של 3.3%. החברה דיווחה היום, כי עקפה תחזיות עם רווח של 2.1 מיליון דולר או 11 סנט למניה ברבעון ה-4 של 2004. הכנסות החברה ברבעון ה-4 הסתכמו ב-35.9 מיליון דולר - גידול של 40%. וב-2004 כולה הציגה החברה הכנסות שיא של 124.4 מיליון דולר - גידול של 35.1%. ריטליקס צופה ב-2005 להשיג רווח של 13 מיליון דולר על הכנסות של 150 מיליון דולר.

תוצאות מרשימות ביותר הציגה היום אלווריון ומנייתה מטפסת ב-2.93%. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 54.3 מיליון דולר ברבעון ה-4. בנטרול תוצאות אינטרוייב, הכנסות אלווריון זינקו ב-38% לעומת המקביל. הרווח למניה, הגיע ל-10 סנט, לעומת 1 סנט במקביל וגבוה ב-2 סנט מהתחזיות. אלווריון צופה כעת לרבעון ה-1: הכנסות של 57-60 מיליון דולר.

תוצאות מעורבות יותר הציגה מג'יק ואף על פי כן המניה מטפסת ב-2.4%. הכנסות החברה ירדו ב-2% ל-17.03 מיליון דולר והרווח זינק ב-39% ל-1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה. בשנת 2004 כולה, דיווחה מג'יק על זינוק של 33% ברווח ל-3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3%.

מניית אלביט מערכות מרכזת גם היא עניין ועולה ב-0.4%. זאת, על רקע הודעתה על זכיה בחוזה של משרד הבטחון לאספקת מערכת ניהול משימות שליטה ובקרה למסוקים עבור חיל האויר בהיקף של כ-30 מיליון דולר. המערכת נועדה לספק לכוחות הלוחמים תמונת מצב, בזמן אמיתי, המאפשרת להם לחלוק מידע חיוני על בסיס תקשורת נתונים. ניתן בעזרתה לתאם סיוע, לזהות כוחות ולמנוע ירי שוגג.

גיוון אימג'ינג פתחה בירידה של 1.45%, למרות שבבית ההשקעות, פועלים סהר קבעו למניה מחיר יעד של 40 דולר וזאת, נוכח עדכון תחזית תזרים המזומנים התפעולי של החברה. לאור מחיר המניה כיום של 34 דולר הותירו האנליסטים את ההמלצה עבור המניה ברמת "קניה".

איגוד חתך את ההמלצה לאמ-סיסטמס ל"תשואת חסר" מ"תשואת שוק". הבנק קבע למניה מחיר יעד של 18.7 דולר - נמוך בכ-24% ממחירה בשוק וחזה לה ברבעון ה-1: רווח של 7.2 מיליון דולר על הכנסות של 94 מיליון דולר. אמ-סיסטמס מגיבה להורדת ההמלצה בנפילה של 2.6%.

מניות אי.סי.איי טלקום מושכת את תשומת הלב עם ירידה של 0.25%, למרות שדיווחה על הזמנות לאספקת ציוד אופטי לצבא פינלנד ב-3 מיליון דולר. בשנתיים האחרונות סיפקה אי.סי.איי לצבא פינלנד פלטפורמות אופטיות מסוג XDM מהדור הבא בשווי של למעלה מ-18 מיליון דולר והשנה, היא עתידה לספק גם את מערכת ניהול הרשת LightSoft.

ולבסוף. מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע ממשיכה להדרים בוול סטריט ובשעה זו ב-3%, תוך מחזור התחלתי של 14.5 מיליון דולר, לאחר שאתמול פרסמה דו"חות מצוינים אמנם, אך היתה פחות בהירה לגבי העתיד, עת צפתה אמנם עליה ברווח, אך ציינה, כי היא צופה שפחות פטנטים יפוגו בשנה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".