וול סטריט פתחה בירידות קלות: טבע מדרימה ב-3%

לאחר שהתברר כי לא הפצצה ולא ארה"ב אלא אך פיצוץ של מיכל דלק באיראן, חזרו המשקיעים להתכונן לנאומו של גרינספאן ב-17:00 שעון ישראל. מחירי הנפט מכבידים עם קפיצה של 1.6% סביב 48 ד'. בישראליות: ריטליקס נופלת ב-3.3%, אלווריון קופצת ב-2.9%
שרון שפורר |

וול סטריט פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים. ברקע, דיווחים על ירי טילים בשטחה של איראן באזור בו מתקן גרעיני שנחשדו בתחילה כהתקפה אמריקנית אך עורבא ופרח התבררו כפיצוץ מיכל דלק ותו לא. המשקיעים ממשיכים להמתין בקוצר רוח לנאומו של גרינספאן בפני ועדת הסנאט בשעה 17:00 שעון ישראל בתום יומיים של עדות בפני הועדה באשר למצבה של הכלכלה החזקה בעולם.

מדד הנאסד"ק נסוג בפתיחה ב-0.31% לרמה של 10,803.26 נקודות. מדד הדאו ג'ונס מחליק ב-0.44% לרמה של 2,079.95 נקודות. אל השניים מצטרף גם מדד ה-S&P 500, שמשיל מעליו 0.32% לרמה של 1,206.28 נקודות.

מחירי הנפט המאמירים מספקים קטליזטור שלילי לסוחרים. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט גולמי למסירה במארס מטפסים בשעה זו בבורסת הסחורות בניו יורק ב-1.57% וסובבים סביב מחיר של 48 דולר. הסוחרים ממתינים לפרסום דו"ח המלאים השבועי, זמן לא רב לאחר הפתיחה, שכן לדו"ח זה השפעה ברורה על מחירי הזהב השחור.

במישור המאקרו כלכלי. התחלות הבניה החדשות בחודש ינואר הפתיעו היום וזינקו ב-4.7% לקצב שנתי של 2.16 מיליון יחידות בעוד הצפי היה בכלל לירידה לקצב שנתי של 1.93 מיליון יחידות מ-2.06 מיליון יחידות בדצמבר (בקריאה השניה). אישורי הבניה בחודש זה הפתיעו גם הם, עת עלו לקצב שנתי של 2.11 מיליון בחודש החולף מ-2.07 מיליון בדצמבר (בקריאה החוזרת) ובעוד הצפי היה כי יציגו דווקא ירידה עד ל--2 מיליון אישורים.

בנוסף, יתפרסם היום הייצור התעשייתי בחודש ינואר, עם צפי לעליה בת 0.3%, לאחר עליה של 0.8% בחודש דצמבר וניצולת התפוקה (או ניצולת הייצור) עם צפי לעליה עד ל-79.3% מ-79.2% בחודש החותם את 2004.

במרכז

מניות יצרנית ציוד השבבים הענקית, אפלייד מטיריאלס (סימול: AMAT) פתחו בירידה בת 0.7%. זאת, על אף שדיווחה אמש לאחר נעילת שערי המסחר על רווח של 289 מיליון דולר או 17 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה, לעומת 82 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון המקביל, 2003 ובעוד האנליסטים חוזים לה רווח של 16 סנט למניה בלבד. בעקבות הדו"חות המרשימים של אפלייד נהנית גם סיסק (CSCO), שפרסמה תוצאות מאכזבות לפני כשבוע יורדת ב-0.56%.

ואם כבר בדיווחים עסקינן. הרווח של קוקה קולה (KO) קפץ ל-1.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2004 - זינוק של 30% לעומת הרבעון המקביל לו, שנה קודם לכן. בנטרול הוצאות חד פעמיות הרווח הסתכם ב-1.12 מיליארד דולר או 46 סנט - גבוה מהתחזיות ב-6 סנט. בשורה העליונה הציגה החברה גידול של 2% בהכנסות ל-5.26 מיליארד דולר, אך זה לא מספק אותה. גם אם הנהלת קוקה קולה אינה מסופקת המשקיעים כנראה שכן: המניה מקפצת בפתיחה ב-2.7%.

גם היולט פאקרד (סימול: HPQ), שאך לפני שבוע אולצה להתפטר המנכ"ל והיו"ר קרלי פיורינה משורותיה, עתידה לדווח היום, לאחר נעילת שעריה של וול סטריט על תוצאות הרבעון. מניותיה נסחרות בפתיחה בנפילה של 1.33%.

קצת פרמצבטיקה. ועדה ציבורית של ה-FDA תחל לדון היום בבטיחות של מששכי כאבים העושים שימוש ב-COX-2 כמו הסלברקס והבקסטרה של פייזר (PFE). נזכיר, משכך מוכר שכזה, הויוקס, של מרק (MRK) הורד מהמדפים לפני כשנה בחשש כי הוא מגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב או בארוע מוחי. מניות פייזר פתחו בנפילה של 1.23% ומניות מרק מגיבות בירידה בת 0.6%.

בישראליות

ריטליקס פתחה בנחיתה של 3.3%. החברה דיווחה היום, כי עקפה תחזיות עם רווח של 2.1 מיליון דולר או 11 סנט למניה ברבעון ה-4 של 2004. הכנסות החברה ברבעון ה-4 הסתכמו ב-35.9 מיליון דולר - גידול של 40%. וב-2004 כולה הציגה החברה הכנסות שיא של 124.4 מיליון דולר - גידול של 35.1%. ריטליקס צופה ב-2005 להשיג רווח של 13 מיליון דולר על הכנסות של 150 מיליון דולר.

תוצאות מרשימות ביותר הציגה היום אלווריון ומנייתה מטפסת ב-2.93%. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 54.3 מיליון דולר ברבעון ה-4. בנטרול תוצאות אינטרוייב, הכנסות אלווריון זינקו ב-38% לעומת המקביל. הרווח למניה, הגיע ל-10 סנט, לעומת 1 סנט במקביל וגבוה ב-2 סנט מהתחזיות. אלווריון צופה כעת לרבעון ה-1: הכנסות של 57-60 מיליון דולר.

תוצאות מעורבות יותר הציגה מג'יק ואף על פי כן המניה מטפסת ב-2.4%. הכנסות החברה ירדו ב-2% ל-17.03 מיליון דולר והרווח זינק ב-39% ל-1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה. בשנת 2004 כולה, דיווחה מג'יק על זינוק של 33% ברווח ל-3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3%.

מניית אלביט מערכות מרכזת גם היא עניין ועולה ב-0.4%. זאת, על רקע הודעתה על זכיה בחוזה של משרד הבטחון לאספקת מערכת ניהול משימות שליטה ובקרה למסוקים עבור חיל האויר בהיקף של כ-30 מיליון דולר. המערכת נועדה לספק לכוחות הלוחמים תמונת מצב, בזמן אמיתי, המאפשרת להם לחלוק מידע חיוני על בסיס תקשורת נתונים. ניתן בעזרתה לתאם סיוע, לזהות כוחות ולמנוע ירי שוגג.

גיוון אימג'ינג פתחה בירידה של 1.45%, למרות שבבית ההשקעות, פועלים סהר קבעו למניה מחיר יעד של 40 דולר וזאת, נוכח עדכון תחזית תזרים המזומנים התפעולי של החברה. לאור מחיר המניה כיום של 34 דולר הותירו האנליסטים את ההמלצה עבור המניה ברמת "קניה".

איגוד חתך את ההמלצה לאמ-סיסטמס ל"תשואת חסר" מ"תשואת שוק". הבנק קבע למניה מחיר יעד של 18.7 דולר - נמוך בכ-24% ממחירה בשוק וחזה לה ברבעון ה-1: רווח של 7.2 מיליון דולר על הכנסות של 94 מיליון דולר. אמ-סיסטמס מגיבה להורדת ההמלצה בנפילה של 2.6%.

מניות אי.סי.איי טלקום מושכת את תשומת הלב עם ירידה של 0.25%, למרות שדיווחה על הזמנות לאספקת ציוד אופטי לצבא פינלנד ב-3 מיליון דולר. בשנתיים האחרונות סיפקה אי.סי.איי לצבא פינלנד פלטפורמות אופטיות מסוג XDM מהדור הבא בשווי של למעלה מ-18 מיליון דולר והשנה, היא עתידה לספק גם את מערכת ניהול הרשת LightSoft.

ולבסוף. מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע ממשיכה להדרים בוול סטריט ובשעה זו ב-3%, תוך מחזור התחלתי של 14.5 מיליון דולר, לאחר שאתמול פרסמה דו"חות מצוינים אמנם, אך היתה פחות בהירה לגבי העתיד, עת צפתה אמנם עליה ברווח, אך ציינה, כי היא צופה שפחות פטנטים יפוגו בשנה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.