וול סטריט פתחה בירידות קלות: טבע מדרימה ב-3%

לאחר שהתברר כי לא הפצצה ולא ארה"ב אלא אך פיצוץ של מיכל דלק באיראן, חזרו המשקיעים להתכונן לנאומו של גרינספאן ב-17:00 שעון ישראל. מחירי הנפט מכבידים עם קפיצה של 1.6% סביב 48 ד'. בישראליות: ריטליקס נופלת ב-3.3%, אלווריון קופצת ב-2.9%
שרון שפורר |

וול סטריט פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים. ברקע, דיווחים על ירי טילים בשטחה של איראן באזור בו מתקן גרעיני שנחשדו בתחילה כהתקפה אמריקנית אך עורבא ופרח התבררו כפיצוץ מיכל דלק ותו לא. המשקיעים ממשיכים להמתין בקוצר רוח לנאומו של גרינספאן בפני ועדת הסנאט בשעה 17:00 שעון ישראל בתום יומיים של עדות בפני הועדה באשר למצבה של הכלכלה החזקה בעולם.

מדד הנאסד"ק נסוג בפתיחה ב-0.31% לרמה של 10,803.26 נקודות. מדד הדאו ג'ונס מחליק ב-0.44% לרמה של 2,079.95 נקודות. אל השניים מצטרף גם מדד ה-S&P 500, שמשיל מעליו 0.32% לרמה של 1,206.28 נקודות.

מחירי הנפט המאמירים מספקים קטליזטור שלילי לסוחרים. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט גולמי למסירה במארס מטפסים בשעה זו בבורסת הסחורות בניו יורק ב-1.57% וסובבים סביב מחיר של 48 דולר. הסוחרים ממתינים לפרסום דו"ח המלאים השבועי, זמן לא רב לאחר הפתיחה, שכן לדו"ח זה השפעה ברורה על מחירי הזהב השחור.

במישור המאקרו כלכלי. התחלות הבניה החדשות בחודש ינואר הפתיעו היום וזינקו ב-4.7% לקצב שנתי של 2.16 מיליון יחידות בעוד הצפי היה בכלל לירידה לקצב שנתי של 1.93 מיליון יחידות מ-2.06 מיליון יחידות בדצמבר (בקריאה השניה). אישורי הבניה בחודש זה הפתיעו גם הם, עת עלו לקצב שנתי של 2.11 מיליון בחודש החולף מ-2.07 מיליון בדצמבר (בקריאה החוזרת) ובעוד הצפי היה כי יציגו דווקא ירידה עד ל--2 מיליון אישורים.

בנוסף, יתפרסם היום הייצור התעשייתי בחודש ינואר, עם צפי לעליה בת 0.3%, לאחר עליה של 0.8% בחודש דצמבר וניצולת התפוקה (או ניצולת הייצור) עם צפי לעליה עד ל-79.3% מ-79.2% בחודש החותם את 2004.

במרכז

מניות יצרנית ציוד השבבים הענקית, אפלייד מטיריאלס (סימול: AMAT) פתחו בירידה בת 0.7%. זאת, על אף שדיווחה אמש לאחר נעילת שערי המסחר על רווח של 289 מיליון דולר או 17 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה, לעומת 82 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון המקביל, 2003 ובעוד האנליסטים חוזים לה רווח של 16 סנט למניה בלבד. בעקבות הדו"חות המרשימים של אפלייד נהנית גם סיסק (CSCO), שפרסמה תוצאות מאכזבות לפני כשבוע יורדת ב-0.56%.

ואם כבר בדיווחים עסקינן. הרווח של קוקה קולה (KO) קפץ ל-1.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2004 - זינוק של 30% לעומת הרבעון המקביל לו, שנה קודם לכן. בנטרול הוצאות חד פעמיות הרווח הסתכם ב-1.12 מיליארד דולר או 46 סנט - גבוה מהתחזיות ב-6 סנט. בשורה העליונה הציגה החברה גידול של 2% בהכנסות ל-5.26 מיליארד דולר, אך זה לא מספק אותה. גם אם הנהלת קוקה קולה אינה מסופקת המשקיעים כנראה שכן: המניה מקפצת בפתיחה ב-2.7%.

גם היולט פאקרד (סימול: HPQ), שאך לפני שבוע אולצה להתפטר המנכ"ל והיו"ר קרלי פיורינה משורותיה, עתידה לדווח היום, לאחר נעילת שעריה של וול סטריט על תוצאות הרבעון. מניותיה נסחרות בפתיחה בנפילה של 1.33%.

קצת פרמצבטיקה. ועדה ציבורית של ה-FDA תחל לדון היום בבטיחות של מששכי כאבים העושים שימוש ב-COX-2 כמו הסלברקס והבקסטרה של פייזר (PFE). נזכיר, משכך מוכר שכזה, הויוקס, של מרק (MRK) הורד מהמדפים לפני כשנה בחשש כי הוא מגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב או בארוע מוחי. מניות פייזר פתחו בנפילה של 1.23% ומניות מרק מגיבות בירידה בת 0.6%.

בישראליות

ריטליקס פתחה בנחיתה של 3.3%. החברה דיווחה היום, כי עקפה תחזיות עם רווח של 2.1 מיליון דולר או 11 סנט למניה ברבעון ה-4 של 2004. הכנסות החברה ברבעון ה-4 הסתכמו ב-35.9 מיליון דולר - גידול של 40%. וב-2004 כולה הציגה החברה הכנסות שיא של 124.4 מיליון דולר - גידול של 35.1%. ריטליקס צופה ב-2005 להשיג רווח של 13 מיליון דולר על הכנסות של 150 מיליון דולר.

תוצאות מרשימות ביותר הציגה היום אלווריון ומנייתה מטפסת ב-2.93%. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 54.3 מיליון דולר ברבעון ה-4. בנטרול תוצאות אינטרוייב, הכנסות אלווריון זינקו ב-38% לעומת המקביל. הרווח למניה, הגיע ל-10 סנט, לעומת 1 סנט במקביל וגבוה ב-2 סנט מהתחזיות. אלווריון צופה כעת לרבעון ה-1: הכנסות של 57-60 מיליון דולר.

תוצאות מעורבות יותר הציגה מג'יק ואף על פי כן המניה מטפסת ב-2.4%. הכנסות החברה ירדו ב-2% ל-17.03 מיליון דולר והרווח זינק ב-39% ל-1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה. בשנת 2004 כולה, דיווחה מג'יק על זינוק של 33% ברווח ל-3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3%.

מניית אלביט מערכות מרכזת גם היא עניין ועולה ב-0.4%. זאת, על רקע הודעתה על זכיה בחוזה של משרד הבטחון לאספקת מערכת ניהול משימות שליטה ובקרה למסוקים עבור חיל האויר בהיקף של כ-30 מיליון דולר. המערכת נועדה לספק לכוחות הלוחמים תמונת מצב, בזמן אמיתי, המאפשרת להם לחלוק מידע חיוני על בסיס תקשורת נתונים. ניתן בעזרתה לתאם סיוע, לזהות כוחות ולמנוע ירי שוגג.

גיוון אימג'ינג פתחה בירידה של 1.45%, למרות שבבית ההשקעות, פועלים סהר קבעו למניה מחיר יעד של 40 דולר וזאת, נוכח עדכון תחזית תזרים המזומנים התפעולי של החברה. לאור מחיר המניה כיום של 34 דולר הותירו האנליסטים את ההמלצה עבור המניה ברמת "קניה".

איגוד חתך את ההמלצה לאמ-סיסטמס ל"תשואת חסר" מ"תשואת שוק". הבנק קבע למניה מחיר יעד של 18.7 דולר - נמוך בכ-24% ממחירה בשוק וחזה לה ברבעון ה-1: רווח של 7.2 מיליון דולר על הכנסות של 94 מיליון דולר. אמ-סיסטמס מגיבה להורדת ההמלצה בנפילה של 2.6%.

מניות אי.סי.איי טלקום מושכת את תשומת הלב עם ירידה של 0.25%, למרות שדיווחה על הזמנות לאספקת ציוד אופטי לצבא פינלנד ב-3 מיליון דולר. בשנתיים האחרונות סיפקה אי.סי.איי לצבא פינלנד פלטפורמות אופטיות מסוג XDM מהדור הבא בשווי של למעלה מ-18 מיליון דולר והשנה, היא עתידה לספק גם את מערכת ניהול הרשת LightSoft.

ולבסוף. מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע ממשיכה להדרים בוול סטריט ובשעה זו ב-3%, תוך מחזור התחלתי של 14.5 מיליון דולר, לאחר שאתמול פרסמה דו"חות מצוינים אמנם, אך היתה פחות בהירה לגבי העתיד, עת צפתה אמנם עליה ברווח, אך ציינה, כי היא צופה שפחות פטנטים יפוגו בשנה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.