וול סטריט פתחה בירידות קלות: טבע מדרימה ב-3%

לאחר שהתברר כי לא הפצצה ולא ארה"ב אלא אך פיצוץ של מיכל דלק באיראן, חזרו המשקיעים להתכונן לנאומו של גרינספאן ב-17:00 שעון ישראל. מחירי הנפט מכבידים עם קפיצה של 1.6% סביב 48 ד'. בישראליות: ריטליקס נופלת ב-3.3%, אלווריון קופצת ב-2.9%
שרון שפורר |

וול סטריט פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים. ברקע, דיווחים על ירי טילים בשטחה של איראן באזור בו מתקן גרעיני שנחשדו בתחילה כהתקפה אמריקנית אך עורבא ופרח התבררו כפיצוץ מיכל דלק ותו לא. המשקיעים ממשיכים להמתין בקוצר רוח לנאומו של גרינספאן בפני ועדת הסנאט בשעה 17:00 שעון ישראל בתום יומיים של עדות בפני הועדה באשר למצבה של הכלכלה החזקה בעולם.

מדד הנאסד"ק נסוג בפתיחה ב-0.31% לרמה של 10,803.26 נקודות. מדד הדאו ג'ונס מחליק ב-0.44% לרמה של 2,079.95 נקודות. אל השניים מצטרף גם מדד ה-S&P 500, שמשיל מעליו 0.32% לרמה של 1,206.28 נקודות.

מחירי הנפט המאמירים מספקים קטליזטור שלילי לסוחרים. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט גולמי למסירה במארס מטפסים בשעה זו בבורסת הסחורות בניו יורק ב-1.57% וסובבים סביב מחיר של 48 דולר. הסוחרים ממתינים לפרסום דו"ח המלאים השבועי, זמן לא רב לאחר הפתיחה, שכן לדו"ח זה השפעה ברורה על מחירי הזהב השחור.

במישור המאקרו כלכלי. התחלות הבניה החדשות בחודש ינואר הפתיעו היום וזינקו ב-4.7% לקצב שנתי של 2.16 מיליון יחידות בעוד הצפי היה בכלל לירידה לקצב שנתי של 1.93 מיליון יחידות מ-2.06 מיליון יחידות בדצמבר (בקריאה השניה). אישורי הבניה בחודש זה הפתיעו גם הם, עת עלו לקצב שנתי של 2.11 מיליון בחודש החולף מ-2.07 מיליון בדצמבר (בקריאה החוזרת) ובעוד הצפי היה כי יציגו דווקא ירידה עד ל--2 מיליון אישורים.

בנוסף, יתפרסם היום הייצור התעשייתי בחודש ינואר, עם צפי לעליה בת 0.3%, לאחר עליה של 0.8% בחודש דצמבר וניצולת התפוקה (או ניצולת הייצור) עם צפי לעליה עד ל-79.3% מ-79.2% בחודש החותם את 2004.

במרכז

מניות יצרנית ציוד השבבים הענקית, אפלייד מטיריאלס (סימול: AMAT) פתחו בירידה בת 0.7%. זאת, על אף שדיווחה אמש לאחר נעילת שערי המסחר על רווח של 289 מיליון דולר או 17 סנט למניה ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה, לעומת 82 מיליון דולר או 5 סנט למניה ברבעון המקביל, 2003 ובעוד האנליסטים חוזים לה רווח של 16 סנט למניה בלבד. בעקבות הדו"חות המרשימים של אפלייד נהנית גם סיסק (CSCO), שפרסמה תוצאות מאכזבות לפני כשבוע יורדת ב-0.56%.

ואם כבר בדיווחים עסקינן. הרווח של קוקה קולה (KO) קפץ ל-1.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2004 - זינוק של 30% לעומת הרבעון המקביל לו, שנה קודם לכן. בנטרול הוצאות חד פעמיות הרווח הסתכם ב-1.12 מיליארד דולר או 46 סנט - גבוה מהתחזיות ב-6 סנט. בשורה העליונה הציגה החברה גידול של 2% בהכנסות ל-5.26 מיליארד דולר, אך זה לא מספק אותה. גם אם הנהלת קוקה קולה אינה מסופקת המשקיעים כנראה שכן: המניה מקפצת בפתיחה ב-2.7%.

גם היולט פאקרד (סימול: HPQ), שאך לפני שבוע אולצה להתפטר המנכ"ל והיו"ר קרלי פיורינה משורותיה, עתידה לדווח היום, לאחר נעילת שעריה של וול סטריט על תוצאות הרבעון. מניותיה נסחרות בפתיחה בנפילה של 1.33%.

קצת פרמצבטיקה. ועדה ציבורית של ה-FDA תחל לדון היום בבטיחות של מששכי כאבים העושים שימוש ב-COX-2 כמו הסלברקס והבקסטרה של פייזר (PFE). נזכיר, משכך מוכר שכזה, הויוקס, של מרק (MRK) הורד מהמדפים לפני כשנה בחשש כי הוא מגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב או בארוע מוחי. מניות פייזר פתחו בנפילה של 1.23% ומניות מרק מגיבות בירידה בת 0.6%.

בישראליות

ריטליקס פתחה בנחיתה של 3.3%. החברה דיווחה היום, כי עקפה תחזיות עם רווח של 2.1 מיליון דולר או 11 סנט למניה ברבעון ה-4 של 2004. הכנסות החברה ברבעון ה-4 הסתכמו ב-35.9 מיליון דולר - גידול של 40%. וב-2004 כולה הציגה החברה הכנסות שיא של 124.4 מיליון דולר - גידול של 35.1%. ריטליקס צופה ב-2005 להשיג רווח של 13 מיליון דולר על הכנסות של 150 מיליון דולר.

תוצאות מרשימות ביותר הציגה היום אלווריון ומנייתה מטפסת ב-2.93%. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 54.3 מיליון דולר ברבעון ה-4. בנטרול תוצאות אינטרוייב, הכנסות אלווריון זינקו ב-38% לעומת המקביל. הרווח למניה, הגיע ל-10 סנט, לעומת 1 סנט במקביל וגבוה ב-2 סנט מהתחזיות. אלווריון צופה כעת לרבעון ה-1: הכנסות של 57-60 מיליון דולר.

תוצאות מעורבות יותר הציגה מג'יק ואף על פי כן המניה מטפסת ב-2.4%. הכנסות החברה ירדו ב-2% ל-17.03 מיליון דולר והרווח זינק ב-39% ל-1.71 מיליון דולר או 5 סנט למניה. בשנת 2004 כולה, דיווחה מג'יק על זינוק של 33% ברווח ל-3.07 מיליון דולר או 10 סנט למניה על הכנסות של 65.2 מיליון דולר - גידול של 3%.

מניית אלביט מערכות מרכזת גם היא עניין ועולה ב-0.4%. זאת, על רקע הודעתה על זכיה בחוזה של משרד הבטחון לאספקת מערכת ניהול משימות שליטה ובקרה למסוקים עבור חיל האויר בהיקף של כ-30 מיליון דולר. המערכת נועדה לספק לכוחות הלוחמים תמונת מצב, בזמן אמיתי, המאפשרת להם לחלוק מידע חיוני על בסיס תקשורת נתונים. ניתן בעזרתה לתאם סיוע, לזהות כוחות ולמנוע ירי שוגג.

גיוון אימג'ינג פתחה בירידה של 1.45%, למרות שבבית ההשקעות, פועלים סהר קבעו למניה מחיר יעד של 40 דולר וזאת, נוכח עדכון תחזית תזרים המזומנים התפעולי של החברה. לאור מחיר המניה כיום של 34 דולר הותירו האנליסטים את ההמלצה עבור המניה ברמת "קניה".

איגוד חתך את ההמלצה לאמ-סיסטמס ל"תשואת חסר" מ"תשואת שוק". הבנק קבע למניה מחיר יעד של 18.7 דולר - נמוך בכ-24% ממחירה בשוק וחזה לה ברבעון ה-1: רווח של 7.2 מיליון דולר על הכנסות של 94 מיליון דולר. אמ-סיסטמס מגיבה להורדת ההמלצה בנפילה של 2.6%.

מניות אי.סי.איי טלקום מושכת את תשומת הלב עם ירידה של 0.25%, למרות שדיווחה על הזמנות לאספקת ציוד אופטי לצבא פינלנד ב-3 מיליון דולר. בשנתיים האחרונות סיפקה אי.סי.איי לצבא פינלנד פלטפורמות אופטיות מסוג XDM מהדור הבא בשווי של למעלה מ-18 מיליון דולר והשנה, היא עתידה לספק גם את מערכת ניהול הרשת LightSoft.

ולבסוף. מניית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע ממשיכה להדרים בוול סטריט ובשעה זו ב-3%, תוך מחזור התחלתי של 14.5 מיליון דולר, לאחר שאתמול פרסמה דו"חות מצוינים אמנם, אך היתה פחות בהירה לגבי העתיד, עת צפתה אמנם עליה ברווח, אך ציינה, כי היא צופה שפחות פטנטים יפוגו בשנה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.