טבע מובילה את מדד ת"א-מעלה החדש של הבורסה

היום פרסמה הבורסה את רשימת החברות הציבוריות בישראל, הנכללות במדד לאחריות חברתית. נמנות על 200 המניות הסחירות בבורסה, ועליהן לעמוד בדרישות מינימום
שי פאוזנר |

הבורסה פרסמה היום (א') לראשונה את רשימת החברות שייכללו במדד ת"א-מעלה לאחריות חברתית. כפי שדיווחנו כאן בחודש שעבר - במדד, שיושק ב-13 בפברואר במרכז המבקרים של הבורסה, נכללות 20 החברות הראשונות בדירוג "מעלה" לאחריות חברתית, העומדות בתנאי הסף של מדד ת"א-100.

מובילות המדד החדש הן טבע, פועלים, לאומי, כיל, מכתשים אגן ופרטנר. אליהם מצטרפות במקומות הבאים - דיסקונט, אסם, אלביט מערכות, שטראוס-עלית, נייס, רבוע כחול, הבנק הבינלאומי, מבני תעשיה, אלביט הדמיה, נייר חדרה, איתוראן, אלוני חץ, טאואר וברן.

המניות הנכללות במדד נמנות על 200 המניות הסחירות ביותר בבורסה, ועליהן לעמוד בדרישות המינימום לשיעור אחזקות הציבור (15% לפחות) ושווי אחזקות ציבור (80 מיליון לפחות). משקל המניות במדד ייקבע על פי שווי השוק שלהן, אך לא יעלה על 6%, כדי לצמצם את ההשפעה של תנודות בשערי מניות גדולות על המדד כולו. המדד יפורסם מדי יום בתום המסחר, ויעודכן אחת לשנה, ב-1 ביוני על בסיס ביצועי החברות ודיווחיהן בשנה (הקלנדרית) האחרונה. העדכון הקרוב יתבצע ב-1.6.05 על פי הביצועים ב-2004 .

הקריטריונים לדירוג משקפים את תפיסת הארגון, כי אחריות חברתית אינה רק תרומות, אלא, ניהול מהלך העסקים של הפירמה מתוך אחריות חברתית כוללת. בהתאם, הקריטריונים יכללו את היקף התרומות בש"ח, את התרומה היחסית לרווח או למחזור (בהתאם לרווחיות) ואת התנהלות הפירמה במהלך עסקיה על פי קריטריונים של סביבת עבודה, השקעה בקהילה ואיכות הסביבה.

רונית הראל בן-זאב, סמנכ"ל בכיר, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, אמרה כי פרסום המדד יגביר את החשיפה לנושא של אחריות חברתית וסביבתית ויתרום לפיתוח הנורמות של אחריות חברתית ע"י החברות הבורסאיות. תחום האחריות והמעורבות החברתית של עסקים וחברות תופס מקום מרכזי בעולם

והתפתחות התחום הביאה לגידול עצום בהשקעות המנוהלות על פי קריטריונים אתיים, חברתיים וסביבתיים.

שווי נכסי הקרנות האמריקאיות המשקיעות כספים על פי קריטריון אתי/חברתי אחד לפחות, הגיע ב-2003 לכ-2 טריליון דולר. באירופה נרשמו במחצית הראשונה של 2003, 313 קרנות חברתיות/סביבתיות. בהתאם, שתיים מחברות המדדים הגדולות בעולם, Dow Jones ו-FTSE, מחשבות ומפרסמות מזה מספר שנים מדדים לאחריות חברתית (SRI - Socially Responsible Investment Indexes). בולטים ברשימה מדד ה-Dow Jones Sustainability, שהושק ב-1993 וקבוצת מדדי ה-FTSE4GOOD שהושקה לראשונה ביולי 2001 וכוללת 8 מדדים (בינלאומי, ארה"ב, אירופה, UK).

טליה אהרוני, מנכ"ל מעלה, אומרת היום, כי "מדד מעלה יאפשר למשקיעים להשקיע בנבחרת אטרקטיבית של חברות אשר יש בהן זיקה ברורה בין התנהלות של אחריות חברתית להצלחה עסקית. הטמעת שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים בהתנהלות חברות מבטיחה ערך ותשואה למשקיעים לטווח ארוך. אנחנו מקוים שכמו מדדים דומים בעולם, מדד "מעלה" יראה ביצועים טובים יותר מביצועי השוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.