עוברים: סמנכ"ל השיווק של סאני - אורלי דקל פרשה

מתכוונת לפנות לתחום שירותי הייעוץ הארגוני לחברות. אלי פייגלין מונה למנהל השיווק של יפאורה תבורי. רונית שר-שלום תנהל את המגזר הפיננסי במלם. רמי אנטין מונה ליו"ר Incentives ועוד...
שרות Bizportal |

* אורלי דקל, סמנכ"ל השיווק של סאני אלקטרוניקה, יבואנית ומשווקת סמסונג לישראל, פורשת מתפקידה לטובת קריירה בתחום הייעוץ הארגוני. דקל שימשה בעבר כסמנכ"ל השיווק של ערוצי זהב וכמנהלת לקוחות במשרד הפרסום מקאן אריקסון. דקל (38), בוגרת לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שימשה בתפקיד סמנכ"ל השיווק של סאני בשנתיים האחרונות, במהלכן השיקה החברה טכנולוגיות חדשות, דוגמת ה- EVDO ברשת פלאפון ומכשירים מתקדמים בשלוש הרשתות.

דקל מסרה: "הניסיון העסקי שצברתי בשנים האחרונות יאפשר לי להציע שירותי ייעוץ ארגוני לחברות שונות תוך שילוב של הכשרה ארגונית עם ניסיון עסקי".

* חברת dsIT, בית תוכנה ומערכות, הודיעה על מינויו של דובי נויבירט למנהל תחום מערכות הבריאות בחברה. נויבירט יעבוד בכפיפות ישירה למנכ"ל. דובי נויבירט (29) יהיה אחראי לכלל פעילות החברה בתחום מערכות הבריאות, כאשר המוצר המרכזי של החברה בתחום הנו מערכת OncoPro, הפועלת במספר מחלקות אונקולוגיות והמטולוגיות בבתי החולים בארץ וביניהם המרכז הרפואי רבין, בית החולים שניידר, בית החולים העמק, בית החולים מאיר ועוד.

נויבירט הנו בעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן. בתפקידו האחרון שימש כמנהל ה-IT בחברה.

* רוני גת, מנכ"ל יפאורה תבורי, הודיע על מינויו של אלי פייגלין לתפקיד מנהל השיווק של יפאורה תבורי. אלי פייגלין יכנס לתפקידו החל מחודש פברואר במקום מושי כהן, ששימש כמנהל השיווק של החברה ב-5 השנים האחרונות ומונה למנהל שיווק ופיתוח עסקי ב-RC קולה העולמית. פייגלין, בן 37 (נשוי+4), בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטת ת"א ו-MBA מאוניברסיטת ת"א בתוכנית למנהלים (Executive MBA).

בתפקידו האחרון שימש פייגלין כמנכ"ל חברת קומיוטק תקשורת

(חברת בת של קבוצת דלק) וקודם לכן שימש כמנהל אגף שיווק עסקי בפלאפון. בתחום המזון שימש פייגלין במשך 3 שנים (1996-1999) כמנהל תחום חטיפים מלוחים באסם.

* רונית שר-שלום, מונתה למנהלת מכירות במגזר הבנקאות והפיננסים בקבוצת מלם. שר-שלום תסייע ללקוחות מלם באספקת פתרונות ושירותים מתקדמים במגזר. שר-שלום הגיעה לקבוצת מלם מבזק זהב לאחר ששימשה כמנהלת לקוחות מגזר פיננסי, ולפני כן כמנהלת מוצר שירותים פיננסיים. קודם לכן עבדה כמנהלת תקשורת שיווקית בחברת ECI Telecom. שר-שלום בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע של המכללה למינהל.

* רמי אנטין, 53, בעבר יו"ר קבוצת חשבים ומנכ"ל משותף בחילן טק, התמנה ליו"ר חברת Incentives Solutions. אנטין הוא בעל תואר רו"ח ותואר MBA מאוניברסיטת ת"א וקורס לניהול מתקדם מאוניברסיטת הרוורד. אנטין משמש כיום כדירקטור בחברות אי.סי.טל, סולומון אחזקות, חילן טק ומכבי דנט. Incentives מתמחה בפיתוח ובשיווק פתרונות תוכנה בתחום ניהול התמריצים (Enterprise Incentive Management - EIM). מוצריה של החברה מהווים פלטפורמות תוכנה כלל-ארגוניות, המאפשרות לחברות ולארגונים לתכנן, לבנות, ולנהל ביעילות רבה אסטרטגיית מדידה ותמריצים להנעת עובדים. בין לקוחות החברה: פלאפון, סלקום, נטויז'ן, ברק 013, אל על, קוקה קולה, שטראוס, אוסם, לאומי קארד ואחרים.

לדברי מנכ"ל Incentives, טל פרנק, תפקידו של אנטין להוביל את החברה למימוש הפוטנציאל בשווקי חו"ל למעמד של חברה עולמית מובילה בתחום ניהול מדידת הביצועים ותמריצי השכר לעובדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).