עוברים: סמנכ"ל השיווק של סאני - אורלי דקל פרשה
* אורלי דקל, סמנכ"ל השיווק של סאני אלקטרוניקה, יבואנית ומשווקת סמסונג לישראל, פורשת מתפקידה לטובת קריירה בתחום הייעוץ הארגוני. דקל שימשה בעבר כסמנכ"ל השיווק של ערוצי זהב וכמנהלת לקוחות במשרד הפרסום מקאן אריקסון. דקל (38), בוגרת לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שימשה בתפקיד סמנכ"ל השיווק של סאני בשנתיים האחרונות, במהלכן השיקה החברה טכנולוגיות חדשות, דוגמת ה- EVDO ברשת פלאפון ומכשירים מתקדמים בשלוש הרשתות.
דקל מסרה: "הניסיון העסקי שצברתי בשנים האחרונות יאפשר לי להציע שירותי ייעוץ ארגוני לחברות שונות תוך שילוב של הכשרה ארגונית עם ניסיון עסקי".
* חברת dsIT, בית תוכנה ומערכות, הודיעה על מינויו של דובי נויבירט למנהל תחום מערכות הבריאות בחברה. נויבירט יעבוד בכפיפות ישירה למנכ"ל. דובי נויבירט (29) יהיה אחראי לכלל פעילות החברה בתחום מערכות הבריאות, כאשר המוצר המרכזי של החברה בתחום הנו מערכת OncoPro, הפועלת במספר מחלקות אונקולוגיות והמטולוגיות בבתי החולים בארץ וביניהם המרכז הרפואי רבין, בית החולים שניידר, בית החולים העמק, בית החולים מאיר ועוד.
נויבירט הנו בעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן. בתפקידו האחרון שימש כמנהל ה-IT בחברה.
* רוני גת, מנכ"ל יפאורה תבורי, הודיע על מינויו של אלי פייגלין לתפקיד מנהל השיווק של יפאורה תבורי. אלי פייגלין יכנס לתפקידו החל מחודש פברואר במקום מושי כהן, ששימש כמנהל השיווק של החברה ב-5 השנים האחרונות ומונה למנהל שיווק ופיתוח עסקי ב-RC קולה העולמית. פייגלין, בן 37 (נשוי+4), בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטת ת"א ו-MBA מאוניברסיטת ת"א בתוכנית למנהלים (Executive MBA).
בתפקידו האחרון שימש פייגלין כמנכ"ל חברת קומיוטק תקשורת
(חברת בת של קבוצת דלק) וקודם לכן שימש כמנהל אגף שיווק עסקי בפלאפון. בתחום המזון שימש פייגלין במשך 3 שנים (1996-1999) כמנהל תחום חטיפים מלוחים באסם.
* רונית שר-שלום, מונתה למנהלת מכירות במגזר הבנקאות והפיננסים בקבוצת מלם. שר-שלום תסייע ללקוחות מלם באספקת פתרונות ושירותים מתקדמים במגזר. שר-שלום הגיעה לקבוצת מלם מבזק זהב לאחר ששימשה כמנהלת לקוחות מגזר פיננסי, ולפני כן כמנהלת מוצר שירותים פיננסיים. קודם לכן עבדה כמנהלת תקשורת שיווקית בחברת ECI Telecom. שר-שלום בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע של המכללה למינהל.
* רמי אנטין, 53, בעבר יו"ר קבוצת חשבים ומנכ"ל משותף בחילן טק, התמנה ליו"ר חברת Incentives Solutions. אנטין הוא בעל תואר רו"ח ותואר MBA מאוניברסיטת ת"א וקורס לניהול מתקדם מאוניברסיטת הרוורד. אנטין משמש כיום כדירקטור בחברות אי.סי.טל, סולומון אחזקות, חילן טק ומכבי דנט. Incentives מתמחה בפיתוח ובשיווק פתרונות תוכנה בתחום ניהול התמריצים (Enterprise Incentive Management - EIM). מוצריה של החברה מהווים פלטפורמות תוכנה כלל-ארגוניות, המאפשרות לחברות ולארגונים לתכנן, לבנות, ולנהל ביעילות רבה אסטרטגיית מדידה ותמריצים להנעת עובדים. בין לקוחות החברה: פלאפון, סלקום, נטויז'ן, ברק 013, אל על, קוקה קולה, שטראוס, אוסם, לאומי קארד ואחרים.
לדברי מנכ"ל Incentives, טל פרנק, תפקידו של אנטין להוביל את החברה למימוש הפוטנציאל בשווקי חו"ל למעמד של חברה עולמית מובילה בתחום ניהול מדידת הביצועים ותמריצי השכר לעובדים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
