עוברים: סמנכ"ל השיווק של סאני - אורלי דקל פרשה

מתכוונת לפנות לתחום שירותי הייעוץ הארגוני לחברות. אלי פייגלין מונה למנהל השיווק של יפאורה תבורי. רונית שר-שלום תנהל את המגזר הפיננסי במלם. רמי אנטין מונה ליו"ר Incentives ועוד...
שרות Bizportal |

* אורלי דקל, סמנכ"ל השיווק של סאני אלקטרוניקה, יבואנית ומשווקת סמסונג לישראל, פורשת מתפקידה לטובת קריירה בתחום הייעוץ הארגוני. דקל שימשה בעבר כסמנכ"ל השיווק של ערוצי זהב וכמנהלת לקוחות במשרד הפרסום מקאן אריקסון. דקל (38), בוגרת לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שימשה בתפקיד סמנכ"ל השיווק של סאני בשנתיים האחרונות, במהלכן השיקה החברה טכנולוגיות חדשות, דוגמת ה- EVDO ברשת פלאפון ומכשירים מתקדמים בשלוש הרשתות.

דקל מסרה: "הניסיון העסקי שצברתי בשנים האחרונות יאפשר לי להציע שירותי ייעוץ ארגוני לחברות שונות תוך שילוב של הכשרה ארגונית עם ניסיון עסקי".

* חברת dsIT, בית תוכנה ומערכות, הודיעה על מינויו של דובי נויבירט למנהל תחום מערכות הבריאות בחברה. נויבירט יעבוד בכפיפות ישירה למנכ"ל. דובי נויבירט (29) יהיה אחראי לכלל פעילות החברה בתחום מערכות הבריאות, כאשר המוצר המרכזי של החברה בתחום הנו מערכת OncoPro, הפועלת במספר מחלקות אונקולוגיות והמטולוגיות בבתי החולים בארץ וביניהם המרכז הרפואי רבין, בית החולים שניידר, בית החולים העמק, בית החולים מאיר ועוד.

נויבירט הנו בעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן. בתפקידו האחרון שימש כמנהל ה-IT בחברה.

* רוני גת, מנכ"ל יפאורה תבורי, הודיע על מינויו של אלי פייגלין לתפקיד מנהל השיווק של יפאורה תבורי. אלי פייגלין יכנס לתפקידו החל מחודש פברואר במקום מושי כהן, ששימש כמנהל השיווק של החברה ב-5 השנים האחרונות ומונה למנהל שיווק ופיתוח עסקי ב-RC קולה העולמית. פייגלין, בן 37 (נשוי+4), בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטת ת"א ו-MBA מאוניברסיטת ת"א בתוכנית למנהלים (Executive MBA).

בתפקידו האחרון שימש פייגלין כמנכ"ל חברת קומיוטק תקשורת

(חברת בת של קבוצת דלק) וקודם לכן שימש כמנהל אגף שיווק עסקי בפלאפון. בתחום המזון שימש פייגלין במשך 3 שנים (1996-1999) כמנהל תחום חטיפים מלוחים באסם.

* רונית שר-שלום, מונתה למנהלת מכירות במגזר הבנקאות והפיננסים בקבוצת מלם. שר-שלום תסייע ללקוחות מלם באספקת פתרונות ושירותים מתקדמים במגזר. שר-שלום הגיעה לקבוצת מלם מבזק זהב לאחר ששימשה כמנהלת לקוחות מגזר פיננסי, ולפני כן כמנהלת מוצר שירותים פיננסיים. קודם לכן עבדה כמנהלת תקשורת שיווקית בחברת ECI Telecom. שר-שלום בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע של המכללה למינהל.

* רמי אנטין, 53, בעבר יו"ר קבוצת חשבים ומנכ"ל משותף בחילן טק, התמנה ליו"ר חברת Incentives Solutions. אנטין הוא בעל תואר רו"ח ותואר MBA מאוניברסיטת ת"א וקורס לניהול מתקדם מאוניברסיטת הרוורד. אנטין משמש כיום כדירקטור בחברות אי.סי.טל, סולומון אחזקות, חילן טק ומכבי דנט. Incentives מתמחה בפיתוח ובשיווק פתרונות תוכנה בתחום ניהול התמריצים (Enterprise Incentive Management - EIM). מוצריה של החברה מהווים פלטפורמות תוכנה כלל-ארגוניות, המאפשרות לחברות ולארגונים לתכנן, לבנות, ולנהל ביעילות רבה אסטרטגיית מדידה ותמריצים להנעת עובדים. בין לקוחות החברה: פלאפון, סלקום, נטויז'ן, ברק 013, אל על, קוקה קולה, שטראוס, אוסם, לאומי קארד ואחרים.

לדברי מנכ"ל Incentives, טל פרנק, תפקידו של אנטין להוביל את החברה למימוש הפוטנציאל בשווקי חו"ל למעמד של חברה עולמית מובילה בתחום ניהול מדידת הביצועים ותמריצי השכר לעובדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.