עוברים: סמנכ"ל השיווק של סאני - אורלי דקל פרשה
* אורלי דקל, סמנכ"ל השיווק של סאני אלקטרוניקה, יבואנית ומשווקת סמסונג לישראל, פורשת מתפקידה לטובת קריירה בתחום הייעוץ הארגוני. דקל שימשה בעבר כסמנכ"ל השיווק של ערוצי זהב וכמנהלת לקוחות במשרד הפרסום מקאן אריקסון. דקל (38), בוגרת לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שימשה בתפקיד סמנכ"ל השיווק של סאני בשנתיים האחרונות, במהלכן השיקה החברה טכנולוגיות חדשות, דוגמת ה- EVDO ברשת פלאפון ומכשירים מתקדמים בשלוש הרשתות.
דקל מסרה: "הניסיון העסקי שצברתי בשנים האחרונות יאפשר לי להציע שירותי ייעוץ ארגוני לחברות שונות תוך שילוב של הכשרה ארגונית עם ניסיון עסקי".
* חברת dsIT, בית תוכנה ומערכות, הודיעה על מינויו של דובי נויבירט למנהל תחום מערכות הבריאות בחברה. נויבירט יעבוד בכפיפות ישירה למנכ"ל. דובי נויבירט (29) יהיה אחראי לכלל פעילות החברה בתחום מערכות הבריאות, כאשר המוצר המרכזי של החברה בתחום הנו מערכת OncoPro, הפועלת במספר מחלקות אונקולוגיות והמטולוגיות בבתי החולים בארץ וביניהם המרכז הרפואי רבין, בית החולים שניידר, בית החולים העמק, בית החולים מאיר ועוד.
נויבירט הנו בעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן. בתפקידו האחרון שימש כמנהל ה-IT בחברה.
* רוני גת, מנכ"ל יפאורה תבורי, הודיע על מינויו של אלי פייגלין לתפקיד מנהל השיווק של יפאורה תבורי. אלי פייגלין יכנס לתפקידו החל מחודש פברואר במקום מושי כהן, ששימש כמנהל השיווק של החברה ב-5 השנים האחרונות ומונה למנהל שיווק ופיתוח עסקי ב-RC קולה העולמית. פייגלין, בן 37 (נשוי+4), בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטת ת"א ו-MBA מאוניברסיטת ת"א בתוכנית למנהלים (Executive MBA).
בתפקידו האחרון שימש פייגלין כמנכ"ל חברת קומיוטק תקשורת
(חברת בת של קבוצת דלק) וקודם לכן שימש כמנהל אגף שיווק עסקי בפלאפון. בתחום המזון שימש פייגלין במשך 3 שנים (1996-1999) כמנהל תחום חטיפים מלוחים באסם.
* רונית שר-שלום, מונתה למנהלת מכירות במגזר הבנקאות והפיננסים בקבוצת מלם. שר-שלום תסייע ללקוחות מלם באספקת פתרונות ושירותים מתקדמים במגזר. שר-שלום הגיעה לקבוצת מלם מבזק זהב לאחר ששימשה כמנהלת לקוחות מגזר פיננסי, ולפני כן כמנהלת מוצר שירותים פיננסיים. קודם לכן עבדה כמנהלת תקשורת שיווקית בחברת ECI Telecom. שר-שלום בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע של המכללה למינהל.
* רמי אנטין, 53, בעבר יו"ר קבוצת חשבים ומנכ"ל משותף בחילן טק, התמנה ליו"ר חברת Incentives Solutions. אנטין הוא בעל תואר רו"ח ותואר MBA מאוניברסיטת ת"א וקורס לניהול מתקדם מאוניברסיטת הרוורד. אנטין משמש כיום כדירקטור בחברות אי.סי.טל, סולומון אחזקות, חילן טק ומכבי דנט. Incentives מתמחה בפיתוח ובשיווק פתרונות תוכנה בתחום ניהול התמריצים (Enterprise Incentive Management - EIM). מוצריה של החברה מהווים פלטפורמות תוכנה כלל-ארגוניות, המאפשרות לחברות ולארגונים לתכנן, לבנות, ולנהל ביעילות רבה אסטרטגיית מדידה ותמריצים להנעת עובדים. בין לקוחות החברה: פלאפון, סלקום, נטויז'ן, ברק 013, אל על, קוקה קולה, שטראוס, אוסם, לאומי קארד ואחרים.
לדברי מנכ"ל Incentives, טל פרנק, תפקידו של אנטין להוביל את החברה למימוש הפוטנציאל בשווקי חו"ל למעמד של חברה עולמית מובילה בתחום ניהול מדידת הביצועים ותמריצי השכר לעובדים.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
