עוברים: סמנכ"ל השיווק של סאני - אורלי דקל פרשה
* אורלי דקל, סמנכ"ל השיווק של סאני אלקטרוניקה, יבואנית ומשווקת סמסונג לישראל, פורשת מתפקידה לטובת קריירה בתחום הייעוץ הארגוני. דקל שימשה בעבר כסמנכ"ל השיווק של ערוצי זהב וכמנהלת לקוחות במשרד הפרסום מקאן אריקסון. דקל (38), בוגרת לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שימשה בתפקיד סמנכ"ל השיווק של סאני בשנתיים האחרונות, במהלכן השיקה החברה טכנולוגיות חדשות, דוגמת ה- EVDO ברשת פלאפון ומכשירים מתקדמים בשלוש הרשתות.
דקל מסרה: "הניסיון העסקי שצברתי בשנים האחרונות יאפשר לי להציע שירותי ייעוץ ארגוני לחברות שונות תוך שילוב של הכשרה ארגונית עם ניסיון עסקי".
* חברת dsIT, בית תוכנה ומערכות, הודיעה על מינויו של דובי נויבירט למנהל תחום מערכות הבריאות בחברה. נויבירט יעבוד בכפיפות ישירה למנכ"ל. דובי נויבירט (29) יהיה אחראי לכלל פעילות החברה בתחום מערכות הבריאות, כאשר המוצר המרכזי של החברה בתחום הנו מערכת OncoPro, הפועלת במספר מחלקות אונקולוגיות והמטולוגיות בבתי החולים בארץ וביניהם המרכז הרפואי רבין, בית החולים שניידר, בית החולים העמק, בית החולים מאיר ועוד.
נויבירט הנו בעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן. בתפקידו האחרון שימש כמנהל ה-IT בחברה.
* רוני גת, מנכ"ל יפאורה תבורי, הודיע על מינויו של אלי פייגלין לתפקיד מנהל השיווק של יפאורה תבורי. אלי פייגלין יכנס לתפקידו החל מחודש פברואר במקום מושי כהן, ששימש כמנהל השיווק של החברה ב-5 השנים האחרונות ומונה למנהל שיווק ופיתוח עסקי ב-RC קולה העולמית. פייגלין, בן 37 (נשוי+4), בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטת ת"א ו-MBA מאוניברסיטת ת"א בתוכנית למנהלים (Executive MBA).
בתפקידו האחרון שימש פייגלין כמנכ"ל חברת קומיוטק תקשורת
(חברת בת של קבוצת דלק) וקודם לכן שימש כמנהל אגף שיווק עסקי בפלאפון. בתחום המזון שימש פייגלין במשך 3 שנים (1996-1999) כמנהל תחום חטיפים מלוחים באסם.
* רונית שר-שלום, מונתה למנהלת מכירות במגזר הבנקאות והפיננסים בקבוצת מלם. שר-שלום תסייע ללקוחות מלם באספקת פתרונות ושירותים מתקדמים במגזר. שר-שלום הגיעה לקבוצת מלם מבזק זהב לאחר ששימשה כמנהלת לקוחות מגזר פיננסי, ולפני כן כמנהלת מוצר שירותים פיננסיים. קודם לכן עבדה כמנהלת תקשורת שיווקית בחברת ECI Telecom. שר-שלום בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע של המכללה למינהל.
* רמי אנטין, 53, בעבר יו"ר קבוצת חשבים ומנכ"ל משותף בחילן טק, התמנה ליו"ר חברת Incentives Solutions. אנטין הוא בעל תואר רו"ח ותואר MBA מאוניברסיטת ת"א וקורס לניהול מתקדם מאוניברסיטת הרוורד. אנטין משמש כיום כדירקטור בחברות אי.סי.טל, סולומון אחזקות, חילן טק ומכבי דנט. Incentives מתמחה בפיתוח ובשיווק פתרונות תוכנה בתחום ניהול התמריצים (Enterprise Incentive Management - EIM). מוצריה של החברה מהווים פלטפורמות תוכנה כלל-ארגוניות, המאפשרות לחברות ולארגונים לתכנן, לבנות, ולנהל ביעילות רבה אסטרטגיית מדידה ותמריצים להנעת עובדים. בין לקוחות החברה: פלאפון, סלקום, נטויז'ן, ברק 013, אל על, קוקה קולה, שטראוס, אוסם, לאומי קארד ואחרים.
לדברי מנכ"ל Incentives, טל פרנק, תפקידו של אנטין להוביל את החברה למימוש הפוטנציאל בשווקי חו"ל למעמד של חברה עולמית מובילה בתחום ניהול מדידת הביצועים ותמריצי השכר לעובדים.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
