ירוק בת"א: מניות הבנקים מכתיבות את הקצב

מדד ת"א 25 מוסיף ב-0.31%, מדד ת"א 100 עולה ב-0.45%, התל טק 15 מטפס ב-0.62%. פועלים קופצת ב-1.72%, לאומי מזנקת ב-2.74%, טבע יורדת ב-0.73% וכיל משילה 0.7
דרור איטח |

בצהרי יום המסחר נרשמת מגמה חיובית בקרב מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. מניות הבנקים בדומה לשבוע האחרון מכתיבות את הקצב בבורסה המקומית. מגד, המצב הבטחוני הרעוע עשוי להמשיך ולהכביד על הסנטימנט ברחוב.

מניות הפועלים ולאומי מרכזות את המחזורים הגבוהים ביותר בתל אביב. פועלים קופצת ב-1.72%, תוך מחזור של 68 מיליון שקל. לאומי מזנקת ב-2.74%, תוך מחזור של 40 מיליון שקל. מזרחי מוסיפה 1.09%, הבינ"ל עולה ב-0.3% ומניית דיסקונט עולה ב-0.07%.

אתמול פירסמה הנהלת בנק הפועלים את יעדיה ותחזיתה לשנת 2005, על פיה הבנק תעמוד התשואה על ההון ב-2005 על 14%. בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה אינם מתרשמים מן התחזיות והורידו את המלצתם למניית הבנק ל"תשואת שוק" ומותירים את מחיר היעד על 16 שקל.

מנכ"ל בנק מזרחי, אלי יונס, פנה היום אל עובדי הבנק. בהקשר להתנהגות ועד העובדים מתריע יונס ואומר כי "התנהגות חמורה ואלימה זו חייבת לזעזע כל אחת ואחד מאתנו!". יונס אומר כי ההנהלה מכירה בזכות ההתארגנות של העובדים, אך הוא מוסיף כי "גם הזכות לאי-התארגנות היא זכות מוקנית."

מניות אפריקה ישראל עולה קלות ב-0.38%. ברקע, החברה ובוימלגרין השלימו הנפקת אג"ח Liberty Bonds בהיקף של 120 מיליון דולר. מנכ"ל אפריקה ישראל, פיני כהן הודיע, כי בסוף השבוע האחרון הושלמה הנפקת אגרות החוב על ידי New York State Housing Finance Agency. כחתם ההנפקה שימש בנק ההשקעות מריל לינץ', ואגרות אלו דורגו על ידי חברת הדירוג מודי'ס בדירוג של A2 אמריקאי.

מניית חברת הטלפוניה - בזק, עולה ב-1.32%. ברקע, דברי מנכ"ל החברה, אמנון דיק, אתמול בכנס איגוד המפרסמים. לדבריו של דיק, שנת 2004 צפויה להיות השנה הרווחית ביותר לבזק מזה שבע שנים. דיק הוסיף "אנחנו צפויים לראות שינויים בפרוטפוליו המותגים של בזק. נראה תהליך של פחות מותגים ויותר דגש על בזק כקבוצת תקשורת". "על פי הדוח"ות של שלושת הרבעונים הראשונים ב 2004, מסתמן שבזק תעבור השנה לרווח אחרי שנתיים רצופות של הפסדים". בדברו על המותגים השייכים לקבוצת בזק, דיק התייחס בדבריו גם לתחום האינטרנט המהיר שעבורו יצרה בזק את המותג WOW. "יש לנו הצלחה מרשימה בתחום הזה שבו עשתה בזק עבודה מצוינת. אבל לצד ההצלחה הגדולה – אם הייתי צריך להחליט שוב על בניית מותג נפרד, יכול להיות שהייתי מחליט אחרת".

מניות מכתשים אגן, שהודיעה אתמול על רכישת 49% מחברה הולנדית במספר מיליוני דולרים, ממשיכות הבוקר במסע צפונה בשיעור של 2.29%, תוך מחזור התחלתי של 735 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.