ריצרד בארטון
צילום: צילום מסך אתר חברת glassdoor.com

כיצד פתרון בעיית הא-סימטריה במידע מוביל לחדשנות משבשת בכל תחום

מדוע קוני מכוניות יד שניה נמצאים בעמדת נחיתות לעומת מוכרי המכוניות, מדוע יתרונם הייחודי של סוכני הנסיעות נמחק ומה קורה כאשר חדשנות משבשת נתקלת בהתנגדויות. היזם ריצ'רד בארטון הוכיח 3 פעמים שתמיד אפשר לשנות את השוק
תום גפנר | (4)
נושאים בכתבה אינטר אקספדיה

Expedia, Zillow ו Glassdoor: שלוש החברות עוסקות בתחומים בהם טרום כניסתן, היה פער בין המידע שהיה קיים אצל הלקוח הסופי ואצל שאר השחקנים בשוק. ואת כולם הקים היזם האגדי ריצ'רד בארטון (Rich Barton).

 

התופעה שבה יש א-סימטריה במידע בין שני צדדים בעסקה נקראת בכלכלה Moral Hazard, והיא זיכתה את כותביה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2001. התופעה מציגה את העובדה שמוכרי מכונית יד שנייה נמצאים ביתרון על קוני מכונית יד שנייה בעסקה סטנדרטית, שכן, למוכר הרכב יש יותר מידע על איכות הרכב (תאונות/פגיעות/חלקי חילוף) מאשר לקונה הרכב.

 

העבודה של ג'ורג אקרלוף, מייקל ספנס וג'וסף סטיגליץ, שנכתבה בשנות ה-70 וכאמור זכתה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2001, הייתה פתח להרבה רעיונות עסקיים. עם כניסתה של הטכנולוגיה לחיינו בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, רבים ניסו (וחלקם אף הצליחו) לפתור את בעיית הא-סימטריה בשווקים שונים. אחת הסנוניות הראשונות הייתה חברת Carfax שהוקמה בשנות ה-80, כדי לתת מענה לא-סימטריה במידע של מוכרי מכוניות מול הקונים. החברה נתנה ללקוחותיה מידע על ההיסטוריה של הרכב אותו הם רצו לקנות.

 

בשנות התשעים ריצ'רד בארטון, אז מנהל פרויקטים במייקרוסופט, ניסה למצוא פתרונות חדשניים למספר בעיות של א-סימטריה במידע. במסגרת תפקידו הוא טס לעיתים קרובות ברחבי ארצות הברית. באחת הפעמים שהוא הזמין נסיעה עסקית דרך סוכן. הוא שמע את הסוכן בטלפון מקליד על המחשב וחשב לעצמו למה הוא לא יכול לעשות זאת בכוחות עצמו?

 

מספר חודשים לאחר מכן הוא הציג לביל גייטס את הרעיון הבא: לרכז באתר אחד את כל המידע על טיסות ומלונות, כך שהמידע שקיים בצורה בלעדית לסוכני הנסיעות יהיה זמין לכל דורש.

 

ואכן כך קרה. ביל גייטס התלהב מאוד מהרעיון, ובשנת 1994 מייקרוסופט השיקה את Expedia ו"כבר בהתחלה היה ברור שהמוצר מביא ערך גדול ללקוחות ושזהו העתיד של השוק", סיפר לאחרונה ריצ'רד. אם כן, בעזרת Expedia בעיית ה-אסימטריה בשוק זה נפתרה. כל המידע שהיה זמין לסוכני הנסיעות בלבד, היה בין לילה זמין לכל אדם דורש. אולם זה לא היה כל כך קל. כחלק מהתהליך, הוא פגש מנהלים בכירים בחברות תעופה ואחרים מהתחום. הם ניסו להוריד אותו מהרעיון  בכך שאמרו לו שהרעיון לא יצליח.

 

זו התזכורת לכך שחדשנות איננה מתקבלת בצורה חלקה אצל כל השחקנים בשוק בשל אינטרסים אישיים של פגיעה בצורת העבודה הקיימת ובביזנס בכללותו. ניתן לראות זאת בצורה בהירה במחירי הטיסות. מחירי הטיסות ירדו נומינאלית על פני 20 השנים האחרונות. כמובן שלירידת מחירי הטיסות יש השפעות נוספות, אך העובדה שקיים אתר בדמות Expedia איפשר לגורמים נוספים להיכנס לשוק. היום, 25 שנים לאחר הקמת Expedia, יש מספר רב של חברות בתחום, אם כי רוב השוק מרוכז בעיקר בשני מונופולים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בשנת 1999 מייקרוסופט ביצעה ספין-אוף ל- Expedia והיא הנפיקה אותה בבורסה. ריצ'ארד התמנה למנכ"ל החברה.

 

מספר שנים לאחר מכן Expedia נמכרה וריצ'ארד התפנה לפתור את בעיית ה-אסימטריה בשוק נוסף – שוק הנדל"ן.

 

בשנת 2003 שני החברים הטובים ממייקרוסופט ריצ'ארד ולויד פרינק (Lloyd Frink) שכרו משרד שעיסוקו יהיה פתרון בעיות הא-סימטריה בשווקים שונים. "באותה תקופה שנינו חיפשנו לקנות בית וזו הייתה משימה לא פשוטה כלל" אמר ריצ'ארד והוסיף "קניית בית זו כנראה ההוצאה הכי גדולה שבני אדם עושים במהלך חייהם" . הרעיון היה לייצר מצב בו אנשים יודעים כמה הבית שלהם שווה מצד אחד והם יוכלו לדעת כמה עולה בית שהם רוצים לקנות ומצד שני.

 

האתר הושק בשנת 2006 ומיד יצר נוכחות חזקה בשוק. גם כאן היו מתנגדים – סוכני הנדל"ן כמובן - שכן, יתרון הבלעדיות על המידע אבד להם. בעזרת בינה מלאכותית ואלגוריתמים ברמה הגבוהה ביותר, מספר שנים לאחר הקמתו, Zillow היה לאתר עם הכי הרבה מידע בשוק על בתים בארצות הברית (בערך 60% מהבתים בארצות הברית). במודע או שלא, Zillow נתנה דחיפה ענקית לשוק הנדל"ן. היא גרמה לאנשים להבין כמה הבית שלהם שווה ויתרה מכך, איפשרה לאנשים להבין מה היכולת שלהם לרכוש דירה והאם זו השקעה טובה. האתר בעצם גרם ליותר אנשים להיכנס לשוק הנדל"ן על ידי כך שהוא הנגיש את המידע.

 

חישבו על כך, האם הייתה לקונה ומוכר של בית אפשרות לייצר עסקה ללא מתווך טרם ההקמה של Zillow ? כנראה שלא.

 

Zillow יצרה marketplace עם דאטה-בייס של של יותר מ- 100 מיליון בתים וכמעט 250 מיליון משתמשים פעילים בכל חודש (בשנת 2020).

 

נתון מעניין נוסף: עד שנת 2010 ריצ'ארד היה מנכ"ל החברה ולאחר מכן עבר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון. בשנת 2019 הוא חזר לתפקיד המנכ"ל, והנה ההסבר: "כשהעסק גדל מספיק החלטתי להעביר את שרביט החברה לספנסר רסקוף (אחד השותפים), ובשנת 2019 הבנו כי המודל העסקי שלנו צריך להכיל פעילויות נוספות ולכן היחס שלנו לחברה היה כמו לסטארט-אפ חדש ולכן חזרתי לתפקיד המנכ"ל".

 

בשנת 2007 ריצ'ארד הקים את חברת Glassdoor, שמטרתה להציג לעובדים ולמועמדי עבודה מידע רב על חברות שהם מעוניינים לעבוד בהן. גם כאן בעיית הא-סימטריה של המידע נפתרה – אנשים המחפשים עבודה חדשה יכולים לדעת את היחס של החברה לעובדיה, את השכר אותו הם צפויים לקבל ומידע כללי על האפשרויות להתקדם בחברה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מעולה! (ל"ת)
    אא 26/06/2021 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פלג 26/06/2021 08:54
    הגב לתגובה זו
    קיים, רק בגלל שרוב תשומת הלב היא על ההגנה לסוגיה כי לא קראו את :אמנות המלחמה". ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, כבר כאשר מזהים את ניצני מקור התקיפה נגדך.
  • 2.
    תוכן מאוד מעניין תודה רבה (ל"ת)
    איציק חילו 25/06/2021 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 25/06/2021 04:46
    הגב לתגובה זו
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".