כיצד פתרון בעיית הא-סימטריה במידע מוביל לחדשנות משבשת בכל תחום
Expedia, Zillow ו Glassdoor: שלוש החברות עוסקות בתחומים בהם טרום כניסתן, היה פער בין המידע שהיה קיים אצל הלקוח הסופי ואצל שאר השחקנים בשוק. ואת כולם הקים היזם האגדי ריצ'רד בארטון (Rich Barton).
התופעה שבה יש א-סימטריה במידע בין שני צדדים בעסקה נקראת בכלכלה Moral Hazard, והיא זיכתה את כותביה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2001. התופעה מציגה את העובדה שמוכרי מכונית יד שנייה נמצאים ביתרון על קוני מכונית יד שנייה בעסקה סטנדרטית, שכן, למוכר הרכב יש יותר מידע על איכות הרכב (תאונות/פגיעות/חלקי חילוף) מאשר לקונה הרכב.
העבודה של ג'ורג אקרלוף, מייקל ספנס וג'וסף סטיגליץ, שנכתבה בשנות ה-70 וכאמור זכתה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2001, הייתה פתח להרבה רעיונות עסקיים. עם כניסתה של הטכנולוגיה לחיינו בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, רבים ניסו (וחלקם אף הצליחו) לפתור את בעיית הא-סימטריה בשווקים שונים. אחת הסנוניות הראשונות הייתה חברת Carfax שהוקמה בשנות ה-80, כדי לתת מענה לא-סימטריה במידע של מוכרי מכוניות מול הקונים. החברה נתנה ללקוחותיה מידע על ההיסטוריה של הרכב אותו הם רצו לקנות.
בשנות התשעים ריצ'רד בארטון, אז מנהל פרויקטים במייקרוסופט, ניסה למצוא פתרונות חדשניים למספר בעיות של א-סימטריה במידע. במסגרת תפקידו הוא טס לעיתים קרובות ברחבי ארצות הברית. באחת הפעמים שהוא הזמין נסיעה עסקית דרך סוכן. הוא שמע את הסוכן בטלפון מקליד על המחשב וחשב לעצמו למה הוא לא יכול לעשות זאת בכוחות עצמו?
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר חודשים לאחר מכן הוא הציג לביל גייטס את הרעיון הבא: לרכז באתר אחד את כל המידע על טיסות ומלונות, כך שהמידע שקיים בצורה בלעדית לסוכני הנסיעות יהיה זמין לכל דורש.
ואכן כך קרה. ביל גייטס התלהב מאוד מהרעיון, ובשנת 1994 מייקרוסופט השיקה את Expedia ו"כבר בהתחלה היה ברור שהמוצר מביא ערך גדול ללקוחות ושזהו העתיד של השוק", סיפר לאחרונה ריצ'רד. אם כן, בעזרת Expedia בעיית ה-אסימטריה בשוק זה נפתרה. כל המידע שהיה זמין לסוכני הנסיעות בלבד, היה בין לילה זמין לכל אדם דורש. אולם זה לא היה כל כך קל. כחלק מהתהליך, הוא פגש מנהלים בכירים בחברות תעופה ואחרים מהתחום. הם ניסו להוריד אותו מהרעיון בכך שאמרו לו שהרעיון לא יצליח.
זו התזכורת לכך שחדשנות איננה מתקבלת בצורה חלקה אצל כל השחקנים בשוק בשל אינטרסים אישיים של פגיעה בצורת העבודה הקיימת ובביזנס בכללותו. ניתן לראות זאת בצורה בהירה במחירי הטיסות. מחירי הטיסות ירדו נומינאלית על פני 20 השנים האחרונות. כמובן שלירידת מחירי הטיסות יש השפעות נוספות, אך העובדה שקיים אתר בדמות Expedia איפשר לגורמים נוספים להיכנס לשוק. היום, 25 שנים לאחר הקמת Expedia, יש מספר רב של חברות בתחום, אם כי רוב השוק מרוכז בעיקר בשני מונופולים.
- "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
בשנת 1999 מייקרוסופט ביצעה ספין-אוף ל- Expedia והיא הנפיקה אותה בבורסה. ריצ'ארד התמנה למנכ"ל החברה.
מספר שנים לאחר מכן Expedia נמכרה וריצ'ארד התפנה לפתור את בעיית ה-אסימטריה בשוק נוסף – שוק הנדל"ן.
בשנת 2003 שני החברים הטובים ממייקרוסופט ריצ'ארד ולויד פרינק (Lloyd Frink) שכרו משרד שעיסוקו יהיה פתרון בעיות הא-סימטריה בשווקים שונים. "באותה תקופה שנינו חיפשנו לקנות בית וזו הייתה משימה לא פשוטה כלל" אמר ריצ'ארד והוסיף "קניית בית זו כנראה ההוצאה הכי גדולה שבני אדם עושים במהלך חייהם" . הרעיון היה לייצר מצב בו אנשים יודעים כמה הבית שלהם שווה מצד אחד והם יוכלו לדעת כמה עולה בית שהם רוצים לקנות ומצד שני.
האתר הושק בשנת 2006 ומיד יצר נוכחות חזקה בשוק. גם כאן היו מתנגדים – סוכני הנדל"ן כמובן - שכן, יתרון הבלעדיות על המידע אבד להם. בעזרת בינה מלאכותית ואלגוריתמים ברמה הגבוהה ביותר, מספר שנים לאחר הקמתו, Zillow היה לאתר עם הכי הרבה מידע בשוק על בתים בארצות הברית (בערך 60% מהבתים בארצות הברית). במודע או שלא, Zillow נתנה דחיפה ענקית לשוק הנדל"ן. היא גרמה לאנשים להבין כמה הבית שלהם שווה ויתרה מכך, איפשרה לאנשים להבין מה היכולת שלהם לרכוש דירה והאם זו השקעה טובה. האתר בעצם גרם ליותר אנשים להיכנס לשוק הנדל"ן על ידי כך שהוא הנגיש את המידע.
חישבו על כך, האם הייתה לקונה ומוכר של בית אפשרות לייצר עסקה ללא מתווך טרם ההקמה של Zillow ? כנראה שלא.
Zillow יצרה marketplace עם דאטה-בייס של של יותר מ- 100 מיליון בתים וכמעט 250 מיליון משתמשים פעילים בכל חודש (בשנת 2020).
נתון מעניין נוסף: עד שנת 2010 ריצ'ארד היה מנכ"ל החברה ולאחר מכן עבר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון. בשנת 2019 הוא חזר לתפקיד המנכ"ל, והנה ההסבר: "כשהעסק גדל מספיק החלטתי להעביר את שרביט החברה לספנסר רסקוף (אחד השותפים), ובשנת 2019 הבנו כי המודל העסקי שלנו צריך להכיל פעילויות נוספות ולכן היחס שלנו לחברה היה כמו לסטארט-אפ חדש ולכן חזרתי לתפקיד המנכ"ל".
בשנת 2007 ריצ'ארד הקים את חברת Glassdoor, שמטרתה להציג לעובדים ולמועמדי עבודה מידע רב על חברות שהם מעוניינים לעבוד בהן. גם כאן בעיית הא-סימטריה של המידע נפתרה – אנשים המחפשים עבודה חדשה יכולים לדעת את היחס של החברה לעובדיה, את השכר אותו הם צפויים לקבל ומידע כללי על האפשרויות להתקדם בחברה.
- 4.מעולה! (ל"ת)אא 26/06/2021 15:41הגב לתגובה זו
- 3.פלג 26/06/2021 08:54הגב לתגובה זוקיים, רק בגלל שרוב תשומת הלב היא על ההגנה לסוגיה כי לא קראו את :אמנות המלחמה". ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, כבר כאשר מזהים את ניצני מקור התקיפה נגדך.
- 2.תוכן מאוד מעניין תודה רבה (ל"ת)איציק חילו 25/06/2021 15:09הגב לתגובה זו
- 1.מעניין. (ל"ת)הקורא 25/06/2021 04:46הגב לתגובה זו

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.