כיצד פתרון בעיית הא-סימטריה במידע מוביל לחדשנות משבשת בכל תחום
Expedia, Zillow ו Glassdoor: שלוש החברות עוסקות בתחומים בהם טרום כניסתן, היה פער בין המידע שהיה קיים אצל הלקוח הסופי ואצל שאר השחקנים בשוק. ואת כולם הקים היזם האגדי ריצ'רד בארטון (Rich Barton).
התופעה שבה יש א-סימטריה במידע בין שני צדדים בעסקה נקראת בכלכלה Moral Hazard, והיא זיכתה את כותביה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2001. התופעה מציגה את העובדה שמוכרי מכונית יד שנייה נמצאים ביתרון על קוני מכונית יד שנייה בעסקה סטנדרטית, שכן, למוכר הרכב יש יותר מידע על איכות הרכב (תאונות/פגיעות/חלקי חילוף) מאשר לקונה הרכב.
העבודה של ג'ורג אקרלוף, מייקל ספנס וג'וסף סטיגליץ, שנכתבה בשנות ה-70 וכאמור זכתה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2001, הייתה פתח להרבה רעיונות עסקיים. עם כניסתה של הטכנולוגיה לחיינו בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, רבים ניסו (וחלקם אף הצליחו) לפתור את בעיית הא-סימטריה בשווקים שונים. אחת הסנוניות הראשונות הייתה חברת Carfax שהוקמה בשנות ה-80, כדי לתת מענה לא-סימטריה במידע של מוכרי מכוניות מול הקונים. החברה נתנה ללקוחותיה מידע על ההיסטוריה של הרכב אותו הם רצו לקנות.
בשנות התשעים ריצ'רד בארטון, אז מנהל פרויקטים במייקרוסופט, ניסה למצוא פתרונות חדשניים למספר בעיות של א-סימטריה במידע. במסגרת תפקידו הוא טס לעיתים קרובות ברחבי ארצות הברית. באחת הפעמים שהוא הזמין נסיעה עסקית דרך סוכן. הוא שמע את הסוכן בטלפון מקליד על המחשב וחשב לעצמו למה הוא לא יכול לעשות זאת בכוחות עצמו?
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר חודשים לאחר מכן הוא הציג לביל גייטס את הרעיון הבא: לרכז באתר אחד את כל המידע על טיסות ומלונות, כך שהמידע שקיים בצורה בלעדית לסוכני הנסיעות יהיה זמין לכל דורש.
ואכן כך קרה. ביל גייטס התלהב מאוד מהרעיון, ובשנת 1994 מייקרוסופט השיקה את Expedia ו"כבר בהתחלה היה ברור שהמוצר מביא ערך גדול ללקוחות ושזהו העתיד של השוק", סיפר לאחרונה ריצ'רד. אם כן, בעזרת Expedia בעיית ה-אסימטריה בשוק זה נפתרה. כל המידע שהיה זמין לסוכני הנסיעות בלבד, היה בין לילה זמין לכל אדם דורש. אולם זה לא היה כל כך קל. כחלק מהתהליך, הוא פגש מנהלים בכירים בחברות תעופה ואחרים מהתחום. הם ניסו להוריד אותו מהרעיון בכך שאמרו לו שהרעיון לא יצליח.
זו התזכורת לכך שחדשנות איננה מתקבלת בצורה חלקה אצל כל השחקנים בשוק בשל אינטרסים אישיים של פגיעה בצורת העבודה הקיימת ובביזנס בכללותו. ניתן לראות זאת בצורה בהירה במחירי הטיסות. מחירי הטיסות ירדו נומינאלית על פני 20 השנים האחרונות. כמובן שלירידת מחירי הטיסות יש השפעות נוספות, אך העובדה שקיים אתר בדמות Expedia איפשר לגורמים נוספים להיכנס לשוק. היום, 25 שנים לאחר הקמת Expedia, יש מספר רב של חברות בתחום, אם כי רוב השוק מרוכז בעיקר בשני מונופולים.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בשנת 1999 מייקרוסופט ביצעה ספין-אוף ל- Expedia והיא הנפיקה אותה בבורסה. ריצ'ארד התמנה למנכ"ל החברה.
מספר שנים לאחר מכן Expedia נמכרה וריצ'ארד התפנה לפתור את בעיית ה-אסימטריה בשוק נוסף – שוק הנדל"ן.
בשנת 2003 שני החברים הטובים ממייקרוסופט ריצ'ארד ולויד פרינק (Lloyd Frink) שכרו משרד שעיסוקו יהיה פתרון בעיות הא-סימטריה בשווקים שונים. "באותה תקופה שנינו חיפשנו לקנות בית וזו הייתה משימה לא פשוטה כלל" אמר ריצ'ארד והוסיף "קניית בית זו כנראה ההוצאה הכי גדולה שבני אדם עושים במהלך חייהם" . הרעיון היה לייצר מצב בו אנשים יודעים כמה הבית שלהם שווה מצד אחד והם יוכלו לדעת כמה עולה בית שהם רוצים לקנות ומצד שני.
האתר הושק בשנת 2006 ומיד יצר נוכחות חזקה בשוק. גם כאן היו מתנגדים – סוכני הנדל"ן כמובן - שכן, יתרון הבלעדיות על המידע אבד להם. בעזרת בינה מלאכותית ואלגוריתמים ברמה הגבוהה ביותר, מספר שנים לאחר הקמתו, Zillow היה לאתר עם הכי הרבה מידע בשוק על בתים בארצות הברית (בערך 60% מהבתים בארצות הברית). במודע או שלא, Zillow נתנה דחיפה ענקית לשוק הנדל"ן. היא גרמה לאנשים להבין כמה הבית שלהם שווה ויתרה מכך, איפשרה לאנשים להבין מה היכולת שלהם לרכוש דירה והאם זו השקעה טובה. האתר בעצם גרם ליותר אנשים להיכנס לשוק הנדל"ן על ידי כך שהוא הנגיש את המידע.
חישבו על כך, האם הייתה לקונה ומוכר של בית אפשרות לייצר עסקה ללא מתווך טרם ההקמה של Zillow ? כנראה שלא.
Zillow יצרה marketplace עם דאטה-בייס של של יותר מ- 100 מיליון בתים וכמעט 250 מיליון משתמשים פעילים בכל חודש (בשנת 2020).
נתון מעניין נוסף: עד שנת 2010 ריצ'ארד היה מנכ"ל החברה ולאחר מכן עבר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון. בשנת 2019 הוא חזר לתפקיד המנכ"ל, והנה ההסבר: "כשהעסק גדל מספיק החלטתי להעביר את שרביט החברה לספנסר רסקוף (אחד השותפים), ובשנת 2019 הבנו כי המודל העסקי שלנו צריך להכיל פעילויות נוספות ולכן היחס שלנו לחברה היה כמו לסטארט-אפ חדש ולכן חזרתי לתפקיד המנכ"ל".
בשנת 2007 ריצ'ארד הקים את חברת Glassdoor, שמטרתה להציג לעובדים ולמועמדי עבודה מידע רב על חברות שהם מעוניינים לעבוד בהן. גם כאן בעיית הא-סימטריה של המידע נפתרה – אנשים המחפשים עבודה חדשה יכולים לדעת את היחס של החברה לעובדיה, את השכר אותו הם צפויים לקבל ומידע כללי על האפשרויות להתקדם בחברה.
- 4.מעולה! (ל"ת)אא 26/06/2021 15:41הגב לתגובה זו
- 3.פלג 26/06/2021 08:54הגב לתגובה זוקיים, רק בגלל שרוב תשומת הלב היא על ההגנה לסוגיה כי לא קראו את :אמנות המלחמה". ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, כבר כאשר מזהים את ניצני מקור התקיפה נגדך.
- 2.תוכן מאוד מעניין תודה רבה (ל"ת)איציק חילו 25/06/2021 15:09הגב לתגובה זו
- 1.מעניין. (ל"ת)הקורא 25/06/2021 04:46הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)