רוסיה השפיעה על אטריום: רשמה קיטון של 4% ב-NOI ל-49 מיליון אירו
אטריום, זרוע הפעילות של גזית גלוב במזרח אירופה, מסכמת את הרבעון הראשון של 2015 עם קיטון של 1.9% בהכנסות מהשכרה אשר הסתכמו בכ-51.8% מיליון אירו, לעומת כ-52.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI רשם קיטון של 3.9% ל-49 מיליון אירו, לעומת כ-51 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI מנכסים זהים הסתכם בכ-42 מיליון אירו, לעומת כ-48.4 מיליוו אירו אשתקד, קיטון של כ-12.8%. הסיבה המרכזית לקיטון בהכנסות, ב- NOI וב-NOI מנכסים זהים הינה הנחה זמנית בדמי השכירות של תיק הנכסים ברוסיה אשר ניתנה על מנת לשמור על שיעור התפוסה בנכסים לאור המצב הכלכלי המאתגר במדינה.
בנטרול רוסיה, ה-NOI גדל בכ- 7.8%, וה- NOI מנכסים זהים בין התקופות היה דומה. שיעור ה-NOI מההכנסות מהשכרה במדינות הליבה, פולין, צ'כיה וסלובקיה עלה בכ- 0.5% ועמד על כ- 98.5%. שיעור ה- NOI מהכנסות מהשכרה עמד על כ- 94.6% לעומת כ- 96.6% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח לפני מס ברבעון הסתכם בכ- 11.1 מיליון אירו לעומת רווח לפני מס של כ- 27.9 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-60%. הירידה ברווח נובעת בעיקרה ממיון של קרן הפרשי תרגום בגין מכירה של נכסים שאינם נכסי ליבה בצ'כיה, מקיטון ב- NOI ומהפסדים שאינם במזומן כתוצאה מהפרשי מט"ח בהשוואה לרווחים מהפרשי מט"ח ברבעון המקביל אשתקד, הקיטון האמור קוזז משערוך שלילי קטן יותר של נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח ברבעון הראשון של שנת 2015 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
שיעור התפוסה ליום 31 במרץ 2015 עמד על רמה של כ- 96.3% לעומת כ- 97.4% ליום 31 בדצמבר 2014. נרשם קיטון של כ- 13.8% ב- FFO למניה (המחושב על פי הנחיות ה- EPRA) ברבעון אשר הסתכם לכ- 0.081 אירו למניה לעומת כ- 0.094 אירו למניה ברבעון המקביל אשתקד. ה- EPRA NAV למניה ליום 31 במארס 2015 הסתכם לכ- 6.06 אירו למניה לעומת כ- 6.08 אירו למניה ליום 31 בדצמבר 2014 וזאת לאחר דיבידנד של 0.0675 אירו למניה.
במהלך מאי 2015 השלימה אטריום הנפקה פרטית של אג"ח אשר אינן מובטחות בשעבוד בדרך של הרחבת סדרה קיימת בהיקף של כ- 150 מיליון אירו ע.נ. בתמורה לכ- 159.6 מיליון אירו המשקפת תשואה של כ- 2.9%. אג"ח עומדות לפירעון באוקטובר 2022 ונושאות ריבית של 3.625% לשנה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
