עובדי צים משביתים שוב את פעילות החברה - "לא לוותר על מניית הזהב"

חברת הספנות של החברה לישראל התבקשה על ידי חלק מנושיה לוותר על מניית הזהב, אך העובדים מתנגדים וחוששים למקום עבודתם
אבי שאולי |

עובדי צים מחריפים את מאבקם בהנהלת החברה עקב דרישתה לוויתור על מניית הזהב. מאז שהחל מאבק העובדים, החלה הנהלת החברה בתגובה לפגוע בתנאי העבודה של העובדים, והיום החליטו העובדים לנקוט בעיצומים שיימשכו עד ליום ראשון. העיצומים צפויים לפגוע בכניסת ויציאת אוניות צים בארץ ובעולם.

לטענת העובדים הויתור על מניית הזהב בחברת הספנות, צים עלול להוביל לחיסול פעילות החברה בישראל, לסכנה בטחונית של אי כניסת אוניות לישראל בזמן לחימה ולאבטלה של מאות עובדים.

סכסוך העבודה בצים הוכרז לפני כחודש עקב החשש על ויתור על מניית הזהב ולפני כשבועיים הצטרפו אליהם 250 קציני איגוד קציני הים (רבי חובלים, קציני מכונה ראשיים, קציני סיפון ועוד) שבמסגרת תפקידם מפעילים ומשיטים את האוניות הישראליות של צים.

אבי שטרית אמר היום ל-Bizportal כי "אנחנו בעד הסדר החוב ורוצים להציל את החברה - היא חשובה לנו. אנו חוששים שללא מניית זהב ניתן יהיה לסגור את החברה בישראל ולנהל אותה ממקום אחר בעולם, הרי לא מדובר בחברה יצרנית. היום לא היה אוכל בחדר האוכל אלא רק סנדויצ'ים".

מהי מניית הזהב?

מניית הזהב מבטיחה כי חברת צים תוותר חברה ישראלית ותפעיל לפחות 11 אוניות ישראליות לשימוש בשגרה ובזמן חירום שאותם יפעילו קצינים ישראלים וכי חברי הדירקטוריון של החברה יהיו ישראלים בלבד.

הוויתור על מניית הזהב כפוף להחלטת משרדי האוצר, התחבורה והביטחון ועלול להוביל להעברת פעילות החברה לחו"ל ולפגיעה חמורה באינטרסים הביטחוניים של ישראל כאשר כפי שכבר קרה בעבר, כשבזמן לחימה אוניות זרות סירבו להכנס לישראל. כמו כן, קיימת סכנה של השתלטות עויינת של בעלי מניות ממדינות אויב.

אבי שטרית, יו"ר ועד מועצת צים:

היום בשעה 11:30 נתן יו"ר מועצת העובדים, אבי שטרית, הוראה ל-800 עובדי ההסכם הקיבוצי לעזוב את עבודתם עד ליום ראשון בבוקר. בכמה מחלקות ניסו מנהלי החברה לפגוע בשביתה ודרשו מהעובדים להישאר, אך חברי מועצת העובדים עברו בין המחלקות ווידאו כי העובדים יפסיקו את עבודתם. העיצומים צפויים לפגוע בכניסת ויציאת אוניות של צים בארץ ובחו"ל.

אבי שטרית: "הביריונות של ההנהלה לא תרתיע אותנו. נמשיך להלחם נגד הויתור על מניית הזהב ולא משנה אילו צעדים ההנהלה תנקוט נגדנו. מניית הזהב מבטיחה את קיום החברה כחברה ישראלית ושתהיה לעם ישראל אספקה בשעת חירום. זהו עניין לאומי בעל חשיבות עצומה ולא איזה עניין קטן וחסר משמעות ציבורית כפי שמנכ"ל החברה מנסה לצייר".

לטענת העובדים לאחר שהחל מאבק העובדים והוכרז סכסוך עבודה, הנהלת החברה שבה ודרשה ממועצת העובדים להפסיק במאבק והחליטה באופן חד צדדי לפגוע בתנאי העבודה של העובדים: עיכוב דרגות שכר, אי תשלום ביטוח רכב, קיצוץ בשי לחג, סגירת חדר האוכל ועוד.

החברה לישראל דורשת ממשרד האוצר לוותר על מניית הזהב

חברה לישראל וצים, שבבעלות משפחת עופר, מפעילות בחודשים האחרונים מכבש לחצים על משרדי האוצר, הביטחון והתחבורה, כדי שיוותרו על מניית הזהב שיש למדינת ישראל בצים. לפני כחודש פתחו עובדי צים יחד עם איגוד קציני הים ופעילים חברתיים במאבק נגד הויתור על מניית הזהב.

מאז יצאו העובדים למאבק חלה החרפה ביחסי העבודה בצים כאשר הנהלת החברה החליטה באופן חד צדדי שלא לשלם תוספות שונות המגיעות לעובדים על פי הסכם העבודה הקיבוצי וכן מפעילה לחצים על עובדים שלא לקחת חלק במאבק.

מנכ"ל החברה, רפי דניאלי, טען בתקשורת שהעובדים יורקים לבאר ממנה הם שותים והם יובילו לסגירת החברה וטען שלעובדים אין לגיטימציה להחליט מהם האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. ההחלטה על מניית הזהב עומדת למבחן בג"צ עקב עתירה שהגישו איגוד קציני הים יחד עם הפעילים החברתיים, פרופסור יוסי יונה ופרופסור דני גוטווין.

המדינה מעולם לא ויתרה על מניית הזהב אותה היא מחזיקה בחברות אותן הפריטה כגון אל על.

צים בדרך להסדר חוב שני (הראשון היה בשנת 2009)

חברת הספנות ה-19 בגודלה בעולם עומדת כיום בפני הסדר חוב עצום של כ-3 מיליארד דולר: כ-1.4 מיליארד דולר לבנקים זרים, 875 מיליון דולר למספנות וכ-390 מיליון דולר למחזיקי אג"ח ישראליים.

במסגרת הסדר החוב המתוכנן יועברו 68% ממניות צים לנושים המרכזיים והחברה לישראל תקנה 32% מהמניות תמורת 200 מיליון דולר. צים והחברה לישראל מעוניינות לבצע את הסדר החוב רק לאחר שהמדינה תוותר על מניית הזהב שברשותה ששומרת על האינטרסים החיוניים של ישראל.

צים: "הוועד מתעלם ממצבה הקשה של החברה"

מחברת צים נמסר בתגובה כי "ועד העובדים הסכים אמש לקיים לבקשת ההנהלה שלושה ימי דיונים מרתונים מסביב לשעון על מנת להגיע להסכם לשביעות רצון כל הצדדים. זאת לאחר שהועד טירפד כל ניסיון גישור עד כה. להפתעת ההנהלה, החליט הבוקר הועד בצעד בלתי אחראי להורות לעובדים לעזוב את המשרדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי