עובדי צים משביתים שוב את פעילות החברה - "לא לוותר על מניית הזהב"

חברת הספנות של החברה לישראל התבקשה על ידי חלק מנושיה לוותר על מניית הזהב, אך העובדים מתנגדים וחוששים למקום עבודתם
אבי שאולי |

עובדי צים מחריפים את מאבקם בהנהלת החברה עקב דרישתה לוויתור על מניית הזהב. מאז שהחל מאבק העובדים, החלה הנהלת החברה בתגובה לפגוע בתנאי העבודה של העובדים, והיום החליטו העובדים לנקוט בעיצומים שיימשכו עד ליום ראשון. העיצומים צפויים לפגוע בכניסת ויציאת אוניות צים בארץ ובעולם.

לטענת העובדים הויתור על מניית הזהב בחברת הספנות, צים עלול להוביל לחיסול פעילות החברה בישראל, לסכנה בטחונית של אי כניסת אוניות לישראל בזמן לחימה ולאבטלה של מאות עובדים.

סכסוך העבודה בצים הוכרז לפני כחודש עקב החשש על ויתור על מניית הזהב ולפני כשבועיים הצטרפו אליהם 250 קציני איגוד קציני הים (רבי חובלים, קציני מכונה ראשיים, קציני סיפון ועוד) שבמסגרת תפקידם מפעילים ומשיטים את האוניות הישראליות של צים.

אבי שטרית אמר היום ל-Bizportal כי "אנחנו בעד הסדר החוב ורוצים להציל את החברה - היא חשובה לנו. אנו חוששים שללא מניית זהב ניתן יהיה לסגור את החברה בישראל ולנהל אותה ממקום אחר בעולם, הרי לא מדובר בחברה יצרנית. היום לא היה אוכל בחדר האוכל אלא רק סנדויצ'ים".

מהי מניית הזהב?

מניית הזהב מבטיחה כי חברת צים תוותר חברה ישראלית ותפעיל לפחות 11 אוניות ישראליות לשימוש בשגרה ובזמן חירום שאותם יפעילו קצינים ישראלים וכי חברי הדירקטוריון של החברה יהיו ישראלים בלבד.

הוויתור על מניית הזהב כפוף להחלטת משרדי האוצר, התחבורה והביטחון ועלול להוביל להעברת פעילות החברה לחו"ל ולפגיעה חמורה באינטרסים הביטחוניים של ישראל כאשר כפי שכבר קרה בעבר, כשבזמן לחימה אוניות זרות סירבו להכנס לישראל. כמו כן, קיימת סכנה של השתלטות עויינת של בעלי מניות ממדינות אויב.

אבי שטרית, יו"ר ועד מועצת צים:

היום בשעה 11:30 נתן יו"ר מועצת העובדים, אבי שטרית, הוראה ל-800 עובדי ההסכם הקיבוצי לעזוב את עבודתם עד ליום ראשון בבוקר. בכמה מחלקות ניסו מנהלי החברה לפגוע בשביתה ודרשו מהעובדים להישאר, אך חברי מועצת העובדים עברו בין המחלקות ווידאו כי העובדים יפסיקו את עבודתם. העיצומים צפויים לפגוע בכניסת ויציאת אוניות של צים בארץ ובחו"ל.

אבי שטרית: "הביריונות של ההנהלה לא תרתיע אותנו. נמשיך להלחם נגד הויתור על מניית הזהב ולא משנה אילו צעדים ההנהלה תנקוט נגדנו. מניית הזהב מבטיחה את קיום החברה כחברה ישראלית ושתהיה לעם ישראל אספקה בשעת חירום. זהו עניין לאומי בעל חשיבות עצומה ולא איזה עניין קטן וחסר משמעות ציבורית כפי שמנכ"ל החברה מנסה לצייר".

לטענת העובדים לאחר שהחל מאבק העובדים והוכרז סכסוך עבודה, הנהלת החברה שבה ודרשה ממועצת העובדים להפסיק במאבק והחליטה באופן חד צדדי לפגוע בתנאי העבודה של העובדים: עיכוב דרגות שכר, אי תשלום ביטוח רכב, קיצוץ בשי לחג, סגירת חדר האוכל ועוד.

החברה לישראל דורשת ממשרד האוצר לוותר על מניית הזהב

חברה לישראל וצים, שבבעלות משפחת עופר, מפעילות בחודשים האחרונים מכבש לחצים על משרדי האוצר, הביטחון והתחבורה, כדי שיוותרו על מניית הזהב שיש למדינת ישראל בצים. לפני כחודש פתחו עובדי צים יחד עם איגוד קציני הים ופעילים חברתיים במאבק נגד הויתור על מניית הזהב.

מאז יצאו העובדים למאבק חלה החרפה ביחסי העבודה בצים כאשר הנהלת החברה החליטה באופן חד צדדי שלא לשלם תוספות שונות המגיעות לעובדים על פי הסכם העבודה הקיבוצי וכן מפעילה לחצים על עובדים שלא לקחת חלק במאבק.

מנכ"ל החברה, רפי דניאלי, טען בתקשורת שהעובדים יורקים לבאר ממנה הם שותים והם יובילו לסגירת החברה וטען שלעובדים אין לגיטימציה להחליט מהם האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. ההחלטה על מניית הזהב עומדת למבחן בג"צ עקב עתירה שהגישו איגוד קציני הים יחד עם הפעילים החברתיים, פרופסור יוסי יונה ופרופסור דני גוטווין.

המדינה מעולם לא ויתרה על מניית הזהב אותה היא מחזיקה בחברות אותן הפריטה כגון אל על.

צים בדרך להסדר חוב שני (הראשון היה בשנת 2009)

חברת הספנות ה-19 בגודלה בעולם עומדת כיום בפני הסדר חוב עצום של כ-3 מיליארד דולר: כ-1.4 מיליארד דולר לבנקים זרים, 875 מיליון דולר למספנות וכ-390 מיליון דולר למחזיקי אג"ח ישראליים.

במסגרת הסדר החוב המתוכנן יועברו 68% ממניות צים לנושים המרכזיים והחברה לישראל תקנה 32% מהמניות תמורת 200 מיליון דולר. צים והחברה לישראל מעוניינות לבצע את הסדר החוב רק לאחר שהמדינה תוותר על מניית הזהב שברשותה ששומרת על האינטרסים החיוניים של ישראל.

צים: "הוועד מתעלם ממצבה הקשה של החברה"

מחברת צים נמסר בתגובה כי "ועד העובדים הסכים אמש לקיים לבקשת ההנהלה שלושה ימי דיונים מרתונים מסביב לשעון על מנת להגיע להסכם לשביעות רצון כל הצדדים. זאת לאחר שהועד טירפד כל ניסיון גישור עד כה. להפתעת ההנהלה, החליט הבוקר הועד בצעד בלתי אחראי להורות לעובדים לעזוב את המשרדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.