'עספור' סגרה עונה: "חבורה של חברים שמנסה להצליח - זה אפשרי גם במקסיקו"

נתוני רייטינג גבוהים, קהל מעריצים, ז'רגון ייחודי ומכירה לחו"ל. העונה השנייה הסתיימה אתמול ב-HOT3, והמפיק אודי סגל אופטימי, אבל מציאותי

"תנו שבועיים שלושה לנוח, ואז נתחיל לעבוד על העונה השלישית". מפיק 'עספור' אודי סגל, מנסה עדיין להתאושש מההצלחה של הסדרה, שסיימה אמש (יום ג') עונה שנייה ומוצלחת.

נתוני הצפייה הלא רשמיים של הסדרה ב-HOT3, נעו סביב 7-8% בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית (עם שיא של 9%), רייטינג מטורף במושגי ערוץ נישה שמשודר בכבלים. ב-19 פרקי הסדרה (אתמול שודר הפרק ה-20) נרשמו יותר מ-5 מיליון צפיות ב-HOT VOD, ובאייפון ובאייפד נרשמו יותר מחצי מיליון צפיות.

סגל, מבעלי חברת ההפקה 'סומיוקו - אודי סגל הפקות בע"מ', בהחלט מרוצה מהתוצאות, אבל גם מבקש להישאר עם רגליים על הקרקע. "לקראת העונה הראשונה, אף אחד לא חשב שזו תהיה כזו הצלחה אדירה", סיפר לאייס, "ידענו שיש לנו להיט ביד, אבל צריך להיות זהירים, הרגשה כזאת יכולה להטעות".

ההצלחה של העונה השנייה, הפתיעה אותו עוד יותר: "הרי אין כמעט עונות שניות שמצליחות בסדר גודל של הראשונות".

-זה קשור גם למעבר מסדרה יומית לסדרה של 20 פרקים?

"ברור שזה קשור. המגבלות על ההפקה צומצמו, יש יותר אפשרות להתעמק במשחק ופחות עיגול פינות. בעונה הראשונה צריך לצלם פרק שלם ביום, עכשיו זה כבר שונה. ובכל זאת - אפילו את פרק הסיום סיימנו לערוך רק בשבת האחרונה".

הצלחה של סדרה ישראלית, נמדדת גם באפשרות שלה לצאת מגבולות ישראל. הפורמט של 'עספור' נמכר לפני חודשיים למפיק האמריקאי ג'ון וולס ('הבית הלבן', E.R, ו'חסרי בושה'). "המכירה זה הרבה עניין של מזל וטיימינג", הוא מסביר, "אבל זה עדיין לא אומר שום דבר. לא אומר שלא כיף לנו, שהצלחנו לעניין תעשיית טלוויזיה שאין לה מגבלות של כסף ועובדים בה מיטב הכותבים".

'עספור', אותה יצרו ומככבים בה גיא עמיר וחנן סביון, זוכה להתעניינות גם בקרב גופי שידור ברחבי העולם, אולם למעט מגעים לא נסגרה אף עסקה. מפיקי הסדרה מעדיפים כמובן לראות התפתחויות מצד הגזרה האמריקאית, שאם תוביל למסך הקטן ולנתונים טובים, תשמש פלטפורמה למכירה בכל רחבי העולם.

-ואיך מתרגמים את הסדרה לאמריקאית?

"סדרה של 4 ירושלמים שכל קסמם הוא השימוש הקלוקל בשפה העברית, מעט קשה לגייר לחו"ל. אבל בסופו של דבר הסיפור מתאר חבורה של חברים שמנסה להצליח בחיי היום-יום, ואת זה אפשר להעתיק גם לחבורה פורטוריקנית, מקסיקנית ואחרות, וזה יכול לתפוס".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים  עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים.  זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם  את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.