'עספור' סגרה עונה: "חבורה של חברים שמנסה להצליח - זה אפשרי גם במקסיקו"
"תנו שבועיים שלושה לנוח, ואז נתחיל לעבוד על העונה השלישית". מפיק 'עספור' אודי סגל, מנסה עדיין להתאושש מההצלחה של הסדרה, שסיימה אמש (יום ג') עונה שנייה ומוצלחת.
נתוני הצפייה הלא רשמיים של הסדרה ב-HOT3, נעו סביב 7-8% בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית (עם שיא של 9%), רייטינג מטורף במושגי ערוץ נישה שמשודר בכבלים. ב-19 פרקי הסדרה (אתמול שודר הפרק ה-20) נרשמו יותר מ-5 מיליון צפיות ב-HOT VOD, ובאייפון ובאייפד נרשמו יותר מחצי מיליון צפיות.
סגל, מבעלי חברת ההפקה 'סומיוקו - אודי סגל הפקות בע"מ', בהחלט מרוצה מהתוצאות, אבל גם מבקש להישאר עם רגליים על הקרקע. "לקראת העונה הראשונה, אף אחד לא חשב שזו תהיה כזו הצלחה אדירה", סיפר לאייס, "ידענו שיש לנו להיט ביד, אבל צריך להיות זהירים, הרגשה כזאת יכולה להטעות".
ההצלחה של העונה השנייה, הפתיעה אותו עוד יותר: "הרי אין כמעט עונות שניות שמצליחות בסדר גודל של הראשונות".
-זה קשור גם למעבר מסדרה יומית לסדרה של 20 פרקים?
"ברור שזה קשור. המגבלות על ההפקה צומצמו, יש יותר אפשרות להתעמק במשחק ופחות עיגול פינות. בעונה הראשונה צריך לצלם פרק שלם ביום, עכשיו זה כבר שונה. ובכל זאת - אפילו את פרק הסיום סיימנו לערוך רק בשבת האחרונה".
הצלחה של סדרה ישראלית, נמדדת גם באפשרות שלה לצאת מגבולות ישראל. הפורמט של 'עספור' נמכר לפני חודשיים למפיק האמריקאי ג'ון וולס ('הבית הלבן', E.R, ו'חסרי בושה'). "המכירה זה הרבה עניין של מזל וטיימינג", הוא מסביר, "אבל זה עדיין לא אומר שום דבר. לא אומר שלא כיף לנו, שהצלחנו לעניין תעשיית טלוויזיה שאין לה מגבלות של כסף ועובדים בה מיטב הכותבים".
'עספור', אותה יצרו ומככבים בה גיא עמיר וחנן סביון, זוכה להתעניינות גם בקרב גופי שידור ברחבי העולם, אולם למעט מגעים לא נסגרה אף עסקה. מפיקי הסדרה מעדיפים כמובן לראות התפתחויות מצד הגזרה האמריקאית, שאם תוביל למסך הקטן ולנתונים טובים, תשמש פלטפורמה למכירה בכל רחבי העולם.
-ואיך מתרגמים את הסדרה לאמריקאית?
"סדרה של 4 ירושלמים שכל קסמם הוא השימוש הקלוקל בשפה העברית, מעט קשה לגייר לחו"ל. אבל בסופו של דבר הסיפור מתאר חבורה של חברים שמנסה להצליח בחיי היום-יום, ואת זה אפשר להעתיק גם לחבורה פורטוריקנית, מקסיקנית ואחרות, וזה יכול לתפוס".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
