'עספור' סגרה עונה: "חבורה של חברים שמנסה להצליח - זה אפשרי גם במקסיקו"

נתוני רייטינג גבוהים, קהל מעריצים, ז'רגון ייחודי ומכירה לחו"ל. העונה השנייה הסתיימה אתמול ב-HOT3, והמפיק אודי סגל אופטימי, אבל מציאותי

"תנו שבועיים שלושה לנוח, ואז נתחיל לעבוד על העונה השלישית". מפיק 'עספור' אודי סגל, מנסה עדיין להתאושש מההצלחה של הסדרה, שסיימה אמש (יום ג') עונה שנייה ומוצלחת.

נתוני הצפייה הלא רשמיים של הסדרה ב-HOT3, נעו סביב 7-8% בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית (עם שיא של 9%), רייטינג מטורף במושגי ערוץ נישה שמשודר בכבלים. ב-19 פרקי הסדרה (אתמול שודר הפרק ה-20) נרשמו יותר מ-5 מיליון צפיות ב-HOT VOD, ובאייפון ובאייפד נרשמו יותר מחצי מיליון צפיות.

סגל, מבעלי חברת ההפקה 'סומיוקו - אודי סגל הפקות בע"מ', בהחלט מרוצה מהתוצאות, אבל גם מבקש להישאר עם רגליים על הקרקע. "לקראת העונה הראשונה, אף אחד לא חשב שזו תהיה כזו הצלחה אדירה", סיפר לאייס, "ידענו שיש לנו להיט ביד, אבל צריך להיות זהירים, הרגשה כזאת יכולה להטעות".

ההצלחה של העונה השנייה, הפתיעה אותו עוד יותר: "הרי אין כמעט עונות שניות שמצליחות בסדר גודל של הראשונות".

-זה קשור גם למעבר מסדרה יומית לסדרה של 20 פרקים?

"ברור שזה קשור. המגבלות על ההפקה צומצמו, יש יותר אפשרות להתעמק במשחק ופחות עיגול פינות. בעונה הראשונה צריך לצלם פרק שלם ביום, עכשיו זה כבר שונה. ובכל זאת - אפילו את פרק הסיום סיימנו לערוך רק בשבת האחרונה".

הצלחה של סדרה ישראלית, נמדדת גם באפשרות שלה לצאת מגבולות ישראל. הפורמט של 'עספור' נמכר לפני חודשיים למפיק האמריקאי ג'ון וולס ('הבית הלבן', E.R, ו'חסרי בושה'). "המכירה זה הרבה עניין של מזל וטיימינג", הוא מסביר, "אבל זה עדיין לא אומר שום דבר. לא אומר שלא כיף לנו, שהצלחנו לעניין תעשיית טלוויזיה שאין לה מגבלות של כסף ועובדים בה מיטב הכותבים".

'עספור', אותה יצרו ומככבים בה גיא עמיר וחנן סביון, זוכה להתעניינות גם בקרב גופי שידור ברחבי העולם, אולם למעט מגעים לא נסגרה אף עסקה. מפיקי הסדרה מעדיפים כמובן לראות התפתחויות מצד הגזרה האמריקאית, שאם תוביל למסך הקטן ולנתונים טובים, תשמש פלטפורמה למכירה בכל רחבי העולם.

-ואיך מתרגמים את הסדרה לאמריקאית?

"סדרה של 4 ירושלמים שכל קסמם הוא השימוש הקלוקל בשפה העברית, מעט קשה לגייר לחו"ל. אבל בסופו של דבר הסיפור מתאר חבורה של חברים שמנסה להצליח בחיי היום-יום, ואת זה אפשר להעתיק גם לחבורה פורטוריקנית, מקסיקנית ואחרות, וזה יכול לתפוס".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.