'עספור' סגרה עונה: "חבורה של חברים שמנסה להצליח - זה אפשרי גם במקסיקו"

נתוני רייטינג גבוהים, קהל מעריצים, ז'רגון ייחודי ומכירה לחו"ל. העונה השנייה הסתיימה אתמול ב-HOT3, והמפיק אודי סגל אופטימי, אבל מציאותי

"תנו שבועיים שלושה לנוח, ואז נתחיל לעבוד על העונה השלישית". מפיק 'עספור' אודי סגל, מנסה עדיין להתאושש מההצלחה של הסדרה, שסיימה אמש (יום ג') עונה שנייה ומוצלחת.

נתוני הצפייה הלא רשמיים של הסדרה ב-HOT3, נעו סביב 7-8% בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית (עם שיא של 9%), רייטינג מטורף במושגי ערוץ נישה שמשודר בכבלים. ב-19 פרקי הסדרה (אתמול שודר הפרק ה-20) נרשמו יותר מ-5 מיליון צפיות ב-HOT VOD, ובאייפון ובאייפד נרשמו יותר מחצי מיליון צפיות.

סגל, מבעלי חברת ההפקה 'סומיוקו - אודי סגל הפקות בע"מ', בהחלט מרוצה מהתוצאות, אבל גם מבקש להישאר עם רגליים על הקרקע. "לקראת העונה הראשונה, אף אחד לא חשב שזו תהיה כזו הצלחה אדירה", סיפר לאייס, "ידענו שיש לנו להיט ביד, אבל צריך להיות זהירים, הרגשה כזאת יכולה להטעות".

ההצלחה של העונה השנייה, הפתיעה אותו עוד יותר: "הרי אין כמעט עונות שניות שמצליחות בסדר גודל של הראשונות".

-זה קשור גם למעבר מסדרה יומית לסדרה של 20 פרקים?

"ברור שזה קשור. המגבלות על ההפקה צומצמו, יש יותר אפשרות להתעמק במשחק ופחות עיגול פינות. בעונה הראשונה צריך לצלם פרק שלם ביום, עכשיו זה כבר שונה. ובכל זאת - אפילו את פרק הסיום סיימנו לערוך רק בשבת האחרונה".

הצלחה של סדרה ישראלית, נמדדת גם באפשרות שלה לצאת מגבולות ישראל. הפורמט של 'עספור' נמכר לפני חודשיים למפיק האמריקאי ג'ון וולס ('הבית הלבן', E.R, ו'חסרי בושה'). "המכירה זה הרבה עניין של מזל וטיימינג", הוא מסביר, "אבל זה עדיין לא אומר שום דבר. לא אומר שלא כיף לנו, שהצלחנו לעניין תעשיית טלוויזיה שאין לה מגבלות של כסף ועובדים בה מיטב הכותבים".

'עספור', אותה יצרו ומככבים בה גיא עמיר וחנן סביון, זוכה להתעניינות גם בקרב גופי שידור ברחבי העולם, אולם למעט מגעים לא נסגרה אף עסקה. מפיקי הסדרה מעדיפים כמובן לראות התפתחויות מצד הגזרה האמריקאית, שאם תוביל למסך הקטן ולנתונים טובים, תשמש פלטפורמה למכירה בכל רחבי העולם.

-ואיך מתרגמים את הסדרה לאמריקאית?

"סדרה של 4 ירושלמים שכל קסמם הוא השימוש הקלוקל בשפה העברית, מעט קשה לגייר לחו"ל. אבל בסופו של דבר הסיפור מתאר חבורה של חברים שמנסה להצליח בחיי היום-יום, ואת זה אפשר להעתיק גם לחבורה פורטוריקנית, מקסיקנית ואחרות, וזה יכול לתפוס".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.