'עספור' סגרה עונה: "חבורה של חברים שמנסה להצליח - זה אפשרי גם במקסיקו"
"תנו שבועיים שלושה לנוח, ואז נתחיל לעבוד על העונה השלישית". מפיק 'עספור' אודי סגל, מנסה עדיין להתאושש מההצלחה של הסדרה, שסיימה אמש (יום ג') עונה שנייה ומוצלחת.
נתוני הצפייה הלא רשמיים של הסדרה ב-HOT3, נעו סביב 7-8% בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית (עם שיא של 9%), רייטינג מטורף במושגי ערוץ נישה שמשודר בכבלים. ב-19 פרקי הסדרה (אתמול שודר הפרק ה-20) נרשמו יותר מ-5 מיליון צפיות ב-HOT VOD, ובאייפון ובאייפד נרשמו יותר מחצי מיליון צפיות.
סגל, מבעלי חברת ההפקה 'סומיוקו - אודי סגל הפקות בע"מ', בהחלט מרוצה מהתוצאות, אבל גם מבקש להישאר עם רגליים על הקרקע. "לקראת העונה הראשונה, אף אחד לא חשב שזו תהיה כזו הצלחה אדירה", סיפר לאייס, "ידענו שיש לנו להיט ביד, אבל צריך להיות זהירים, הרגשה כזאת יכולה להטעות".
ההצלחה של העונה השנייה, הפתיעה אותו עוד יותר: "הרי אין כמעט עונות שניות שמצליחות בסדר גודל של הראשונות".
-זה קשור גם למעבר מסדרה יומית לסדרה של 20 פרקים?
"ברור שזה קשור. המגבלות על ההפקה צומצמו, יש יותר אפשרות להתעמק במשחק ופחות עיגול פינות. בעונה הראשונה צריך לצלם פרק שלם ביום, עכשיו זה כבר שונה. ובכל זאת - אפילו את פרק הסיום סיימנו לערוך רק בשבת האחרונה".
הצלחה של סדרה ישראלית, נמדדת גם באפשרות שלה לצאת מגבולות ישראל. הפורמט של 'עספור' נמכר לפני חודשיים למפיק האמריקאי ג'ון וולס ('הבית הלבן', E.R, ו'חסרי בושה'). "המכירה זה הרבה עניין של מזל וטיימינג", הוא מסביר, "אבל זה עדיין לא אומר שום דבר. לא אומר שלא כיף לנו, שהצלחנו לעניין תעשיית טלוויזיה שאין לה מגבלות של כסף ועובדים בה מיטב הכותבים".
'עספור', אותה יצרו ומככבים בה גיא עמיר וחנן סביון, זוכה להתעניינות גם בקרב גופי שידור ברחבי העולם, אולם למעט מגעים לא נסגרה אף עסקה. מפיקי הסדרה מעדיפים כמובן לראות התפתחויות מצד הגזרה האמריקאית, שאם תוביל למסך הקטן ולנתונים טובים, תשמש פלטפורמה למכירה בכל רחבי העולם.
-ואיך מתרגמים את הסדרה לאמריקאית?
"סדרה של 4 ירושלמים שכל קסמם הוא השימוש הקלוקל בשפה העברית, מעט קשה לגייר לחו"ל. אבל בסופו של דבר הסיפור מתאר חבורה של חברים שמנסה להצליח בחיי היום-יום, ואת זה אפשר להעתיק גם לחבורה פורטוריקנית, מקסיקנית ואחרות, וזה יכול לתפוס".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
