קפה - האם זהו הזהב החדש?

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, סוקר את צמח הקפה, מחירו, וכדאיות השקעתו
אריה גורן | (9)

בראיון שנתן בשבוע שעבר לסוכנות רויטרס, העריך רוברטו אוליביר סילבה, מנכ"ל ארגון הקפה העולמי ICO, שצריכת הקפה העולמית צפויה לצמוח בשיעור של 2.5% בשנה הבאה, זאת למרות ההאטה בכלכלה העולמית.

צריכת הקפה ברוסיה ובסין, שצרכו בעבר מעט מאוד קפה, גדלה משמעותית במהלך השנים האחרונות, והסוחרים רואים בהן שוק מבטיח לקפה. הדור הצעיר בסין אינו שומר על מסורת שתיית התה במדינה ומעדיף לשתות קפה, כך שסין הפכה לרוכשת הקפה התשיעית בגודלה מוייטנאם, יצרנית הקפה השנייה בעולם. רוסיה צרכה 3.66 מיליון שקי קפה (של 60 ק"ג) ב-2010, 16.9% יותר מבשנה הקודמת.

בשנים האחרונות גדלה צריכת הקפה, בעיקר בקרב המדינות היצואניות העיקריות של הקפה, שהגדילו בהרבה את צריכת הקפה העצמית שלהן בלי להגדיל את התפוקה. בברזיל, יצרנית הקפה הגדולה בעולם, גדלה התצרוכת העצמית של הקפה ל-39.8% מהתפוקה ב-2010 בהשוואה ל-28.4% מהתפוקה ב-2002. בווייטנאם, גדלה הצריכה העצמית ל-8.6% מהתפוקה מ-4.5% ב-2002. גם באינדונזיה, קולומביה והודו, היצרניות והיצואניות הגדולות, גדלה מאוד הצריכה העצמית בשנים האחרונות.

מדינות צפון אירופה הן הצרכניות הגדולות ביותר של קפה לנפש. פינלנד צורכת 12.0 ק"ג לשנה לנפש, אחריה נורבגיה 9.9 ק"ג, דנמרק 8.7 ק"ג, הולנד 8.4 ק"ג, שוודיה 8.2 ק"ג ושווייץ 7.9 ק"ג לנפש, ארצות הברית צורכת 4.2 ק"ג לשנה לנפש, ישראל 3.8 ק"ג, יפן 3.3 ק"ג, רוסיה 1.7 ק"ג לנפש וסין כמעט 0ק"ג.

אף על פי שצריכת הקפה צפויה לעלות, יבול הקפה בברזיל צפוי לרדת בשנה הבאה ל-50 עד 52 מיליון שקים, זאת בהשוואה ליבול של 54.5 מיליון שקים השנה. לפי מומחים לשוק הקפה, מחירי הקפה צפויים להאמיר עד מאי 2012, אז צפויה אספקה חדשה של קפה מברזיל, ווייטנאם, אינדונזיה וקולומביה.

מחיר הקפה צנח ב-26% מערכו הגבוה ביותר ב-14 השנים האחרונות במאי השנה - 309 סנט לפאונד ל-228 סנט לפאונד ביום שישי האחרון. מחיר הקפה הגבוה ביותר בכל הזמנים נרשם בתחילת 1977, 338 סנט לפאונד, מחיר השקול במונחים ריאליים מתואמים לאינפלציה ל-1,227 סנט לפאונד.

הקפה מופק מפולים, שהם זרעיו של עץ הקפה. זהו עץ ירוק-עד, הדומה יותר לשיח ויכול לצמוח לגובה של תשעה מטרים במצבו הפראי. בגידולים גוזמים אותו לגובה של 3.5-1.5 מטרים. דרושים עצים רבים להפקת כמות משמעותית של קפה - שני עצים מניבים כקילו קפה במשך שנה שלמה. יש לגדל את עצי הקפה באקלים ממוזג, וחשוב שהקרקע תהיה דשנה ובעלת ניקוז טוב. אדמה וולקנית נותנת פולים משובחים במיוחד, ובאזורים גבוהים (טווח של 900-1800 מטר מעל לפני הים) מתקבלים פולים המכילים פחות לחות ומדיפים ארומה חזקה יותר.

כיום יש בנמצא 25 סוגים שונים של עצי קפה, אך שני הזנים העיקריים הם קפה ערביקה וקפה רובוסטה. כ-40% מגידולי הקפה העולמיים הם מסוג רובוסטה. סוג הקפה הזה זול יותר, מכיוון שבהשוואה לסוג השני, אפשר לגדלו בתנאים פחות אידיאלים. עצי קפה מסוג רובוסטה מגדלים לרוב במטעים גדולים, והקטיף נעשה בפעם אחת, כך שנקטפים גם פולים בשלים יתר על המידה וגם פולי בוסר. המגדלות העיקריות של קפה רובוסטה הן ווייטנאם, אינדונזיה, אוגנדה וברזיל. קפה זה משמש בעיקר לייצור קפה נמס.

קפה מסוג ערביקה, התופס כ-60% מגידול הקפה העולמי, הוא קפה יקר יותר, שטעמו וריחו משובחים יותר. המגדלות העיקריות שלו הן ברזיל וקולומביה. מחירו, הנסחר בבורסת ICE בניו יורק, היה לאחרונה גבוה פי 2.5 ממחיר קפה רובוסטה, הנסחר בבורסת Euronext בלונדון.

מקורו של עץ הקפה במחוז קאפה שבאתיופיה, ומשם שמו. כבר בשנת 1000 לספירה קטפו מקומיים פולים מעצי קפה שגדלו בר והכינו מהם משקה. במאה ה-15 העבירו סוחרים עצי קפה טבעיים מאתיופיה לדרום חצי האי ערב. בשנת 1615, סוחרים מונציה הביאו את הקפה לראשונה ליבשת אירופה, אך את זרעי הקפה לא התירו הערבים להוציא מחוץ לערב (כשמוציאים את פולי הקפה או זרעיו מקליפתם הם מאבדים מיכולתם לצמוח). רק בשנת 1616 הצליחו סוחרים הולנדים להבריח עצי קפה חיים להולנד, ושם הם גודלו בחממה.

צמח הקפה הגיע לראשונה ליבשת אמריקה בשנת 1720, לאחר שקצין ימייה צרפתי בשם גבריאל דה קלאו, הצליח להשיג צמח קפה חי והפליג איתו בכלי זכוכית להגנה ממי הים לאי מרטיניק שבאיים הקריביים בו שירת. ההפלגה לוותה בהרפתקאות רבות: התקפה של שודדי ים, סערה עזה, מריבה עם מלח שפגע בצמח הקפה, מחסור במי שתייה שבעקבותיו נתן דה קלאו חלק ממי השתייה המוקצבים שלו לצמח. למרות הכל, שרד הצמח, נשתל במרטיניק, צמח ושוכפל בפיקוח קפדני של עבדים. בשנת 1726 היה יבול הקפה הראשון מוכן (לעץ הקפה דרושות חמש שנים בממוצע כדי שיניב פרי), ועל פי התיעוד בשנת 1777 כבר גידלו במרטיניק 18 מיליון עצי קפה.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו ירידות תלולות. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, ירד בסיכום שבועי ב-2.6%. מדד CCI נמוך כיום ב-17.9% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל השנה. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים בקפה?

באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בקפה בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.

קרן הסל iPath DJ-AIG Coffee ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JO, הקרן עוקבת אחרי מחירי החוזים העתידיים לקפה בבורסת ICE, דמי הניהול 0.75% לשנה.

קרן הסל לקפה ETFS Coffee נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה COFF, דמי הניהול הם 0.49% לשנה. הקרן צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. קרן הסל ETFS Short Coffee נסחרת בסימול SCFE, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הקפה ירד. קרן הסל ETFS Leveraged Coffee נסחרת בסימול LCFE, התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הקפה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הקפה יעלה ושואף למנף את רווחיו.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    התרסקות 16/12/2011 02:33
    הגב לתגובה זו
    מעניין שבבלומברג דווקא לא כ" כ אופטימיים בקשר לקפה: http://www.bloomberg.com/news/2011-12-14/global-coffee-market-prepares-for-record-espresso-bean-jolt-commodities.html
  • 6.
    לאריה היקר באדם 13/12/2011 07:59
    הגב לתגובה זו
    ירדו ביותר מ-50%,מאז השיא!!!!!
  • 5.
    עופר 12/12/2011 21:18
    הגב לתגובה זו
    מה קורה איתה,אמורה לחקות את מחיר הגז לא?צנחה מעל ל שיבעים אחוז בשלוש השנים אחרונות,בקצב הזה הגז היה אמור להיות כבר כמעט חינם לא?
  • 4.
    מאיר 12/12/2011 14:26
    הגב לתגובה זו
    ציפיתי שלשאלה בכותרת תהיה תשובה חד משמעית. אז קיבלנו סקירה מעניינת על התפתחות הקפה מאז ומעולם. קיבלנו סקירה היסטורית על מעללי מחיר הקפה , אבל שום דבר על העתיד. אז מה עשינו?
  • איציק 12/12/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    הנה, אעתיק בשבילך את הקטע: אף על פי שצריכת הקפה צפויה לעלות, יבול הקפה בברזיל צפוי לרדת בשנה הבאה ל-50 עד 52 מיליון שקים, זאת בהשוואה ליבול של 54.5 מיליון שקים השנה. לפי מומחים לשוק הקפה, מחירי הקפה צפויים להאמיר עד מאי 2012, אז צפויה אספקה חדשה של קפה מברזיל, ווייטנאם, אינדונזיה וקולומביה.
  • מאיר לאיציק 13/12/2011 08:11
    יודע לקרא אבל לא להבין....איך יודעים מה יהיה. הכל ספקולציה. בעיקר שמדברים על יבולים התלויים בבצורת או בגשמים. AND THINK ABOUT THAT........
  • 3.
    איפה אפשר להשקיע בנס קפה של עילית? (ל"ת)
    ניקי 12/12/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כרגיל כתבה מעולה - אגב, בפלדיום קלעת בול! (ל"ת)
    איציק 12/12/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אליהו 12/12/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
    עולה. שלא לדבר על הטעם
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.