קרן גלילות קפיטל תשקיע 1.5 מ' ד' בחברת אבטחת המידע הישראלית לייט סייבר

אריק קלינשטיין, מנהל שותף, גלילות קפיטל פרטנרס: "אנו מאמינים ביכולתה של לייט סייבר לספק הגנה מתקדמת לרשתות ארגוניות - הפתרון מבוסס על טכנולוגיה יחודית"
רקפת גלילי |

קרן ההון סיכון גלילות קפיטל פרטנרס, המשקיעה בחברות הזנק ישראליות מתחום אבטחת המידע, האינטרנט ויישומי המובייל, הודיעה כי חתמה על הסכם סופי להשקעת סכום של 1.5 מיליון דולר בחברת אבטחת המידע לייט סייבר.

חברת לייט סייבר שנוסדה על ידי יוצאי יחידת מודיעין טכנולוגית מובחרת מפתחת טכנולוגיה חכמה להתמודדות עם התקפות סייבר והתקפות ( APT Advanced Persistent Threats) ברשת האינטרנט, אשר מאחוריהן עומדים ארגוני פשע, גופים מסחריים או מדיניים וקבוצות האקרים.

אריק קלינשטיין, מנהל שותף, גלילות קפיטל פרטנרס: "אנו מאמינים ביכולתה של לייט סייבר לספק הגנה מתקדמת לרשתות ארגוניות - הפתרון מבוסס על טכנולוגיה יחודית. הוא מנתח, בזמן אמיתי עקבות ברשת של כל מהלך מצד גופי תקיפה חשודים. בנוסף, הפתרון לומד מהחלטות של צוות התגובה לגבי איומי העבר, ומבצע שינויים ברשת לשיפור מנגנון זיהוי האיומים".

"מנהלי אבטחת מידע ומנהלי ה-IT ניצבים מול ההכרח להגן על הרשת הארגונית מפני איומי סייבר ו-APT מתוחכמים, הגורמים כבר היום להפסדים של מיליארדי דולרים לארגונים ברחבי העולם. אופיים המתוחכם והדינאמי של האיומים גובר על מאמצי ההגנה של הארגונים, שאינם מצליחים לנטרל את ההתקפות ולהגן על הרשת הפנימית בזמן ההתרחשות, אלא רק אחרי מעשה. כאן נכנסת לפעולה הטכנולוגיה של לייט סייבר, לאיתור התוקפים גם במקרים מורכבים מאוד, תוך הגנה פנימית מלאה על הרשת הארגונית", מסביר קלינשטיין.

גיורא אנגל, מייסד משותף ומנכ"ל, לייט סייבר: "ארגונים רבים נופלים קורבן לתקיפות סייבר מתוחכמות שלא ניתנות למניעה על ידי פתרונות אבטחת המידע הקיימים. הפתרונות כיום לא מכסים היטב את מפת האיומים החדשה שכן ההתקפות הן במקרים רבים חמקניות ויחידות במינן".

לדבריו "הטכנולוגיה הייחודית של לייט סייבר לומדת את התנהגות המשתמשים בכל ארגון ומאתרת פעילות חריגה בזמן אמת ללא צורך בחוקים וחתימות, וכך מאפשרת גילוי ומניעת התקפות שאינן מוכרות מראש באופן שלא מאפשר להן לחמוק. הטכנולוגיה שלנו היא היחידה בשוק המאפשרת למידה וזיהוי אוטומטי של פעילות רשת חריגה בתוך כמות אדירה של מידע. הידע היחודי והנסיון שמביאה גלילות יסייעו לנו לממש את החזון ולספק פתרונות חדשניים לאיומים בארץ ובעולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.