קרן גלילות קפיטל תשקיע 1.5 מ' ד' בחברת אבטחת המידע הישראלית לייט סייבר

אריק קלינשטיין, מנהל שותף, גלילות קפיטל פרטנרס: "אנו מאמינים ביכולתה של לייט סייבר לספק הגנה מתקדמת לרשתות ארגוניות - הפתרון מבוסס על טכנולוגיה יחודית"
רקפת גלילי |

קרן ההון סיכון גלילות קפיטל פרטנרס, המשקיעה בחברות הזנק ישראליות מתחום אבטחת המידע, האינטרנט ויישומי המובייל, הודיעה כי חתמה על הסכם סופי להשקעת סכום של 1.5 מיליון דולר בחברת אבטחת המידע לייט סייבר.

חברת לייט סייבר שנוסדה על ידי יוצאי יחידת מודיעין טכנולוגית מובחרת מפתחת טכנולוגיה חכמה להתמודדות עם התקפות סייבר והתקפות ( APT Advanced Persistent Threats) ברשת האינטרנט, אשר מאחוריהן עומדים ארגוני פשע, גופים מסחריים או מדיניים וקבוצות האקרים.

אריק קלינשטיין, מנהל שותף, גלילות קפיטל פרטנרס: "אנו מאמינים ביכולתה של לייט סייבר לספק הגנה מתקדמת לרשתות ארגוניות - הפתרון מבוסס על טכנולוגיה יחודית. הוא מנתח, בזמן אמיתי עקבות ברשת של כל מהלך מצד גופי תקיפה חשודים. בנוסף, הפתרון לומד מהחלטות של צוות התגובה לגבי איומי העבר, ומבצע שינויים ברשת לשיפור מנגנון זיהוי האיומים".

"מנהלי אבטחת מידע ומנהלי ה-IT ניצבים מול ההכרח להגן על הרשת הארגונית מפני איומי סייבר ו-APT מתוחכמים, הגורמים כבר היום להפסדים של מיליארדי דולרים לארגונים ברחבי העולם. אופיים המתוחכם והדינאמי של האיומים גובר על מאמצי ההגנה של הארגונים, שאינם מצליחים לנטרל את ההתקפות ולהגן על הרשת הפנימית בזמן ההתרחשות, אלא רק אחרי מעשה. כאן נכנסת לפעולה הטכנולוגיה של לייט סייבר, לאיתור התוקפים גם במקרים מורכבים מאוד, תוך הגנה פנימית מלאה על הרשת הארגונית", מסביר קלינשטיין.

גיורא אנגל, מייסד משותף ומנכ"ל, לייט סייבר: "ארגונים רבים נופלים קורבן לתקיפות סייבר מתוחכמות שלא ניתנות למניעה על ידי פתרונות אבטחת המידע הקיימים. הפתרונות כיום לא מכסים היטב את מפת האיומים החדשה שכן ההתקפות הן במקרים רבים חמקניות ויחידות במינן".

לדבריו "הטכנולוגיה הייחודית של לייט סייבר לומדת את התנהגות המשתמשים בכל ארגון ומאתרת פעילות חריגה בזמן אמת ללא צורך בחוקים וחתימות, וכך מאפשרת גילוי ומניעת התקפות שאינן מוכרות מראש באופן שלא מאפשר להן לחמוק. הטכנולוגיה שלנו היא היחידה בשוק המאפשרת למידה וזיהוי אוטומטי של פעילות רשת חריגה בתוך כמות אדירה של מידע. הידע היחודי והנסיון שמביאה גלילות יסייעו לנו לממש את החזון ולספק פתרונות חדשניים לאיומים בארץ ובעולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.