האג"ח הממשלתיות ומדדי התל בונד בת"א - זה קניה עכשיו?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מנתח את מדדי אג"ח הממשלתיות הארוכות ומדדי התל בונד ובודק את כדאיות השקעה בהם כיום
סיון ליימן | (2)

שנת 2011 מסתמנת כאחת השנים הקשות במהלך העשור האחרון למשקיעים במניות בשוק ההון הישראלי. המשקיעים סבלו השנה מירידות שערים חדות במדדי המניות וחיפשו אלטרנטיבות השקעה אחרות כגון מדדי אג"ח הממשלתיות ומדדי התל בונד. לקראת סוף השנה האזרחית, כדאי לבדוק את שהתרחש השנה באג"ח הממשלתיות ואג"ח הקונצרניות:

ממשלתי קבוע 5+ שנים : תחילת 2011 לא בישרה את העתיד להתחולל באפיק זה להמשך השנה. נגיד בנק ישראל העלה ב-1.5% את הריבית במשק לרמה של 3.5%, ואג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות הגיבו בירידות שערים.

בהמשך השנה התגבר משבר החובות באירופה ואיתו החשש מפני חזרת כלכלת ארה"ב למיתון. בנוסף התעוררה המחאה החברתית בארץ. החשש מפני השלכות המשבר העולמי על המשק הישראלי הובילו לירידה בציפיות האינפלציה לתקופה של 5-10 שנים מרמה של 3% לרמה של 2.4%% בלבד.

היום, בכדי להניע את הכלכלה המקומית, הפחית הנגיד את ריבית בנק ישראל לרמה של 2.75%. בתגובה, ראינו ביקושים ערים לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות. מגמה אשר הובילה לירידה בתשואה מ-5.5% בתחילת 2011 ל-4.37% בלבד כיום. בצורה זו הניבו אג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות מתחילת השנה תשואה פנטסטית של 6.09%.

ממשלתי מדד 5-10 שנים : בדומה לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות, נהנו אג"ח אלה מהורדת ריבית בנק ישראל. אג"ח הממשלתיות הצמודות הארוכות הניבו למשקיעים תשואה נאה של 3.95% מתחילת השנה, ובמקביל התשואה לפידיון ברוטו ירדה מרמה של 2.25% בתחילת השנה ל-1.95% בלבד כיום.

מדד תל בונד שקלי : המדד נהנה מירידת הציפיות לאינפלציה בשוק ההון, דבר שגרם למשקיעים להעדיף את האפיק השקלי על פני האפיק הצמוד. התשואה לפדיון ברוטו נותרה יציבה מתחילת השנה ועומדת כעת על 5.6%. אך יחד עם זאת, המשבר בכלכלה העולמית הביא לפתיחת פער בין תשואת המדד לתשואת ממשלתי שקלי במח"מ דומה. כך גדל הפער מ-1.4% בתחילת 2011 ל-2.13% כיום - גידול של 52%. פתיחת הפער לא הפריעה למדד להציג תשואה נאה של 3.31% מתחילת השנה.

מדד תל בונד 60 : מדד זה משקף את התמונה האמיתית בשוק אג"ח הקונצרניות מתחילת השנה. המשבר העולמי דחף את המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות. בצורה זו פדה הציבור מחודש מארס 2011 סכום בלתי נתפש של 19.5 מיליארדי שקלים מהקרנות הקונצרניות, תוך שהוא מביע חשש מיכולת החברות לעמוד בהחזר החובות. התשואה לפדיון ברוטו עלתה מ-2.61% בתחילת 2011 ל-4.10% כיום, בעוד המרווח המממשלתי במח"מ דומה, עלה באותה תקופה מ-1.6% ל-2.91%. עליית התשואה בנוסף לעליית המרווח מממשלתי הובילו לתשואה שלילית של 1.20% מתחילת השנה.

בסיכומו של דבר, אני סבור כי התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות הארוכות מגלמות המשך תהליך הורדת ריבית על ידי נגיד בנק ישראל מצד אחד, אך לא לוקחות בחשבון מצד שני. ישנה אפשרות של עליית התשואות על אג"ח ל-10 שנים של ארה"ב כתוצאה מהמשך התאוששות המשק האמריקני, וכן עלייה בגרעון הממשלתי בשנת 2012 לרמה של 4%-5%. עלייה שתוביל לגיוסים גדולים של אג"ח ממשלתיות. לפיכך אינני מוצא סיבה להשקיע בהן כעת.

לעומתן, הביאו משבר החובות באירופה ופדיונות העתק בקרנות הקונצרניות, לעלייה חדה בתשואה ובמרווח מממשלתי במדד התל בונד 60. לדעתי התשואה של מדד התל בונד 60 משקפת חשש מוגזם של המשקיעים מיכולת החזר החובות של החברות הכלולות במדד (אידיבי אחזקות לדוגמא), לכן כדאי להגדיל חשיפה למדד התל בונד 60.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יפה מאוד (ל"ת)
    אורי טחורי 06/03/2012 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קורא ותוהה 06/12/2011 17:13
    הגב לתגובה זו
    א. מה המחיר לדעתך שמשקף הסדר ברנע והזרמה נוספת של תשובה לדלק נדלן, עד איזה מיר כדאי לקנות והאם כח הסדרות יקבלו אוטתו דבר? ב.אידיבי יוצאים לקנות, עד איזה תשואה היית קונה? ג.מה דעתך על אלרן נדלן? ממתין בקוצר רוח לתשובת המומחה.
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.