האג"ח הממשלתיות ומדדי התל בונד בת"א - זה קניה עכשיו?
שנת 2011 מסתמנת כאחת השנים הקשות במהלך העשור האחרון למשקיעים במניות בשוק ההון הישראלי. המשקיעים סבלו השנה מירידות שערים חדות במדדי המניות וחיפשו אלטרנטיבות השקעה אחרות כגון מדדי אג"ח הממשלתיות ומדדי התל בונד. לקראת סוף השנה האזרחית, כדאי לבדוק את שהתרחש השנה באג"ח הממשלתיות ואג"ח הקונצרניות:
ממשלתי קבוע 5+ שנים : תחילת 2011 לא בישרה את העתיד להתחולל באפיק זה להמשך השנה. נגיד בנק ישראל העלה ב-1.5% את הריבית במשק לרמה של 3.5%, ואג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות הגיבו בירידות שערים.
בהמשך השנה התגבר משבר החובות באירופה ואיתו החשש מפני חזרת כלכלת ארה"ב למיתון. בנוסף התעוררה המחאה החברתית בארץ. החשש מפני השלכות המשבר העולמי על המשק הישראלי הובילו לירידה בציפיות האינפלציה לתקופה של 5-10 שנים מרמה של 3% לרמה של 2.4%% בלבד.
היום, בכדי להניע את הכלכלה המקומית, הפחית הנגיד את ריבית בנק ישראל לרמה של 2.75%. בתגובה, ראינו ביקושים ערים לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות. מגמה אשר הובילה לירידה בתשואה מ-5.5% בתחילת 2011 ל-4.37% בלבד כיום. בצורה זו הניבו אג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות מתחילת השנה תשואה פנטסטית של 6.09%.
ממשלתי מדד 5-10 שנים : בדומה לאג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות, נהנו אג"ח אלה מהורדת ריבית בנק ישראל. אג"ח הממשלתיות הצמודות הארוכות הניבו למשקיעים תשואה נאה של 3.95% מתחילת השנה, ובמקביל התשואה לפידיון ברוטו ירדה מרמה של 2.25% בתחילת השנה ל-1.95% בלבד כיום.
מדד תל בונד שקלי : המדד נהנה מירידת הציפיות לאינפלציה בשוק ההון, דבר שגרם למשקיעים להעדיף את האפיק השקלי על פני האפיק הצמוד. התשואה לפדיון ברוטו נותרה יציבה מתחילת השנה ועומדת כעת על 5.6%. אך יחד עם זאת, המשבר בכלכלה העולמית הביא לפתיחת פער בין תשואת המדד לתשואת ממשלתי שקלי במח"מ דומה. כך גדל הפער מ-1.4% בתחילת 2011 ל-2.13% כיום - גידול של 52%. פתיחת הפער לא הפריעה למדד להציג תשואה נאה של 3.31% מתחילת השנה.
מדד תל בונד 60 : מדד זה משקף את התמונה האמיתית בשוק אג"ח הקונצרניות מתחילת השנה. המשבר העולמי דחף את המשקיעים למכור אג"ח קונצרניות. בצורה זו פדה הציבור מחודש מארס 2011 סכום בלתי נתפש של 19.5 מיליארדי שקלים מהקרנות הקונצרניות, תוך שהוא מביע חשש מיכולת החברות לעמוד בהחזר החובות. התשואה לפדיון ברוטו עלתה מ-2.61% בתחילת 2011 ל-4.10% כיום, בעוד המרווח המממשלתי במח"מ דומה, עלה באותה תקופה מ-1.6% ל-2.91%. עליית התשואה בנוסף לעליית המרווח מממשלתי הובילו לתשואה שלילית של 1.20% מתחילת השנה.
בסיכומו של דבר, אני סבור כי התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות הארוכות מגלמות המשך תהליך הורדת ריבית על ידי נגיד בנק ישראל מצד אחד, אך לא לוקחות בחשבון מצד שני. ישנה אפשרות של עליית התשואות על אג"ח ל-10 שנים של ארה"ב כתוצאה מהמשך התאוששות המשק האמריקני, וכן עלייה בגרעון הממשלתי בשנת 2012 לרמה של 4%-5%. עלייה שתוביל לגיוסים גדולים של אג"ח ממשלתיות. לפיכך אינני מוצא סיבה להשקיע בהן כעת.
לעומתן, הביאו משבר החובות באירופה ופדיונות העתק בקרנות הקונצרניות, לעלייה חדה בתשואה ובמרווח מממשלתי במדד התל בונד 60. לדעתי התשואה של מדד התל בונד 60 משקפת חשש מוגזם של המשקיעים מיכולת החזר החובות של החברות הכלולות במדד (אידיבי אחזקות לדוגמא), לכן כדאי להגדיל חשיפה למדד התל בונד 60.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 2.יפה מאוד (ל"ת)אורי טחורי 06/03/2012 21:36הגב לתגובה זו
- 1.קורא ותוהה 06/12/2011 17:13הגב לתגובה זוא. מה המחיר לדעתך שמשקף הסדר ברנע והזרמה נוספת של תשובה לדלק נדלן, עד איזה מיר כדאי לקנות והאם כח הסדרות יקבלו אוטתו דבר? ב.אידיבי יוצאים לקנות, עד איזה תשואה היית קונה? ג.מה דעתך על אלרן נדלן? ממתין בקוצר רוח לתשובת המומחה.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
