תקלות ובעיות בתזכיר החוק בעניין שינוי חברתי כלכלי ליישום המלצות ועדת טרכטנברג

תגובה צוננת של לשכת עורכי הדין בישראל התקבלה לעניין תזכיר החוק שנועד ליישום המלצות ועדת טרכטנברג. התגובה נערכה על ידי צוות התגובות של פורום המסים בלשכה והופנתה לד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר, ולרב משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת. צוות תגובות המיסוי של הלשכה (להלן: "הלשכה") סבור כי המלצות ועדת טרכטנברג - לפחות בפרק המיסוי - ניתנו בחופזה יתרה וללא בחינת מלוא המשמעויות והנפקויות שלהן, והן סותרות במידה רבה ומבחינות רבות את הצדק החברתי אשר אליו כוונו במקור. המלצות ועדת טרכטנברג אינן אפילו קצה השסתום הראוי לשחרור הבעיות החברתיות-כלכליות במדינת ישראל. ההמלצות מינוריות וחסרות משמעות במישור המקרו כלכלי-חברתי, ובוודאי אין בהן כדי להקל על מעמד הביניים הנושא בעיקר נטל תקציב המדינה. רובן ככולן מתמקדות בהחמרת חבויות המס שיחולו דווקא על מעמד הביניים ובהקלות מינוריות במסי קנייה ובלו, במקום במטרות שלשמן נוסדה הוועדה. ראוי כי תיערך בחינה מחודשת ומקיפה של עוגת התקציב הלאומי באופן שיתרום בצורה מעשית לקשיי מעמד הביניים, כגון הפחתת מחירי הדיור, הכרה בהוצאות השגחה על ילדים ומימונם על ידי המדינה, סיוע במשכנתאות לזוגות צעירים ועוד. הערות צוות התגובות של לשכת עורכי הדין לפרק המיסוי בתזכיר החוק, מובאות בתמצית כדלקמן: 1. שינוי מתווה המסים וביטול הרפורמה במס ליחידים ולחברות, תוך העלאת שיעור מס ההכנסה המרבי ל-48% במקום 44% במקור מהכנסה בסך 40,231 ש"ח, והעלאת שיעור מס החברות ל-25% במקום 23% במקור - מקובל על הלשכה, כדי להביא לגביית מסים נוספת, ככל שהיא אכן תופנה להטבות חברתיות כלכליות. 2. הלשכה מתנגדת לתחולה גורפת של ההיטל בגין הכנסות גבוהות בשיעור 2% על כל הכנסה הגבוהה ממיליון ש"ח. על פי ההצעה, יחול היטל זה ללא הבחנה גם על רווחי הון ועל שבח מקרקעין, כך שגם מימוש נכסי הון שצבר אדם כל חייו לצורך קבלת קצבה בעתיד, או מימוש השקעה פיננסית שנצברה במשך שנים, או מימוש מוניטין בחיסול פעילות עסקית לעת זקנה, או שיחלוף נכס אחד בנכס אחד - יגרמו להטלת ההיטל שלא בצדק. הטלת ההיטל על כל הכנסה הגבוהה ממיליון ש"ח עלולה להביא גם להגדלת שיעור המס במקומות שהמחוקק לא צפה, כגון הגדלת המס על השכרת דירות מגורים, או על מכירת דירות מגורים שאינן פטורות ממס, או שסך ההכנסה מהן נוסף על ההכנסה ממקורות אחרים יעלה על מיליון ש"ח. 3. הלשכה מתנגדת להעלאת שיעור המס על רווחי הון ושבח מקרקעין ב-5% והעלאת המס על מכירת מניות איגודי מקרקעין ב-10% - מדובר בהעלאה משמעותית של המס על רווחי הון ודיווידנדים בשיעור 5% בבת אחת, דבר שעלול להביא לצמצום ההשקעות במשק תוך נטייה להגדיל את הצריכה השוטפת על חשבון צמיחה עתידית. מדובר בשינוי שיעור מס נוסף על רווחי הון - שלישי במספר בעשר השנים האחרונות, שיביא לזעזועים נוספים בשוק ההון אשר ירעו את מצב שוק ההון בישראל, מצב שהיה גרוע גם כך בשנת 2011. יש לזכור כי שוק ההון משרת את הצמיחה במשק, ומושקעות בו כל השקעות הציבור לטווח ארוך באמצעות הקופות הפנסיוניות וקרנות ההשתלמות. באשר להעלאה המוצעת של המס על איגודי מקרקעין ב-5% נוספים, מדובר בהחמרה קיצונית (העלאה בשיעור 50% משיעור המס הקודם) אשר אין לה כל זכר בהמלצות ועדת טרכטנברג, ולאור חומרתה עלולה אף לפגוע במטרה של עידוד קבלנים לבנות דירות למגורים. 4. הלשכה מתנגדת להעלאת שיעור המס על דיווידנדים שיחולקו ל"בעל מניות לא מהותי" ב-5% - העלאת שיעור המס על בעלי מניות המחזיקים בשיעור הנמוך מ-10% בחברה המחלקת, תפגע ישירות במעמד הבינוני המחזיק במניות חברות באמצעות שוק ההון. אין לנו התנגדות להעלאת שיעור המס על "בעל מניות מהותי" שיש לו בעלות ושליטה מהותית בחברה המחלקת את הדיווידנדים, וזאת גם מתוך התאמה של שיעור המס הכולל על רווחי חברה "עד הבית" (שיעור שיעמוד על 47.5%), לשיעור המס המרבי שיחול על יחידים (48%). 5. הלשכה תומכת בביטול התקרה המוגדלת לתשלום ביטוח לאומי - ובכך להפסיק לראות את התשלום לביטוח לאומי כ"מס הכנסה ב'". יש לשמור על חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 ועל חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 כעל ביטוחים סוציאליים, שיש בינם לבין זכויות המבוטח יחס ישר בחובות ובזכויות. 6. הלשכה מציעה לשפר את מנגנון "חוק מס הכנסה שלילי" - מדובר בחוק סוציאלי ממדרגה ראשונה, הנותן מענקים לבעלי הכנסה נמוכה מעבודה תוך תלות בגובה ההכנסה ובמספר הילדים במשפחה, ובכך מעודד אותם לצאת לעבוד. ואולם, כיום החוק אינו משיג את ייעודו, היות שהמענקים משולמים רק כשנה ויותר לאחר חודש העבודה שבגינו נוצרת הזכאות. מוצע כי תשלום המענק לעובד/ת יתקבל בכל חודש וחודשו באמצעות המעביד, כפי שהיה בתחילת שנות ה-90 בעת העלייה הגדולה מברית המועצות. 7. הלשכה מציעה כי עודפי ההכנסות ממסים בשנים האחרונות ינותבו לטובת הגדלת תקציב המשרדים החברתיים - מדובר בעודפי גביית מס בסכומים עצומים המגיעים לכדי עשרות מיליארדי שקלים, אשר צמצמו את הגירעון בתקציב או הופנו להחזר חובות. היות שמדובר בעודפי הכנסות אשר לא תוכננו מראש, ראוי לדעתנו להפנותם לטובת הצדק החברתי הנדרש על ידי העם. תמוה כי נושא זה אינו מוזכר כלל בהמלצות ועדת טרכטנברג. 8. הלשכה סבורה כי הגדלת שיעור המס על רווחי הון תגרום למיסוי יתר על רווחי הון, בשל המנגנון המפריד סלי ההפסדים להכנסות פירותיות או הוניות הנובעות מפירותיות, ולהכנסות הוניות אחרות. מנגנון זה מביא לשיעור מס ממוצע הגבוה באופן משמעותי מהנקוב. כך למשל, אזרח נדרש לשלם מס בגין הכנסותיו השוטפות אף על פי שיש לו הפסדי הון משוק ההון שאותם לא מתירים לו לקזז. נוסף על כך משלם האזרח מס על רווחים משנים קודמות, אף אם יש לו הפסדים שוטפים בשנת הדיווח. 9. לדעת הלשכה, יש להרחיב את סעיף 28 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), כך שיאפשר קיזוז הפסדים כנגד רווחים באופן מלא ועד שלוש שנים לאחור, באופן דומה להוראות הקיזוז המקובלות בארצות הברית ועל פי רוח פסיקת בית המשפט העליון בעניין מודול בטון (ע"א 2895/08). 10. הלשכה מברכת על ההמלצה לתת שתי נקודות זיכוי בגין ילד עד גיל שלוש. עם זאת, ראוי כי גם משפחות חד-הוריות שבהן רק האם מפרנסת ייהנו מהטבה זו, ולא רק בני זוג. עוד ראוי כי ההטבה תינתן לא רק לאב אלא גם לבת זוגו (אם היא המפרנסת העיקרית במשפחה), כתוספת לנקודות הזיכוי שלהן היא זכאית כיום בגין ילדים. לפיכך יש לתקן את התזכיר ולקבוע כי שתי נקודות הזיכוי יינתנו למפרנס העיקרי בכל משפחה. עוד מוצע כי נקודות זיכוי אלו יינתנו בגין ילדים עד גיל חמש ולא רק עד גיל שלוש. 11. הלשכה מתנגדת למכירה רעיונית של ניירות ערך. מדוע שגם לעניינם לא יחולו הוראות החלוקה הליניארית לפי תקופות או לפי שווי נייר הערך, לפני כל מועד שינוי? הסעיף על פי נוסחו כיום יביא למימושי ניירות ערך, או ל"מכירה רעיונית" שהבנקים ישלמו בעבורה עמלות מיותרות. 12. הלשכה מבקשת למחוק גם את הוראת סעיף (3)(3) לתזכיר, בנוגע לביטול אפשרות הפריסה על רווחים מניירות ערך בבורסה. אנשים רבים משקיעים בניירות הערך לטווח ארוך, פעמים רבות בדרך של הוראת קבע קבועה בבנק. אין כל סיבה למנוע מהם פריסת מס לאחור ככל שהם נדרשים לבצע מימוש חד פעמי גדול, למשל כדי לקנות זכות כניסה לבית אבות או לצורך בריאותי וכדומה. 13. בעניין התיקונים המוצעים לחוק מיסוי מקרקעין: 13.1 הלשכה מתנגדת להעלאת שיעורי המקדמה בגין מס שבח מקרקעין. העלאת שיעורי המקדמה בגין מס השבח מ-15% ל-18.5% לעניין נכסים שנרכשו עד 7.11.2001, ומ-7.5% ל-9.5% לעניין נכסי מקרקעין שנרכשו לאחר מכן - אינה פרופורציונלית להעלאת שיעורי מס השבח הצפויה, לאור העובדה כי המקדמה משולמת על בסיס התמורה בעסקה כולה, ואילו מס השבח צפוי לעלות בשיעור 5% על השבח בלבד. שיעור המקדמה הקיים כיום כבר גבוה ביותר כאשר הוא מחושב כאחוז מהתמורה כולה בגין העסקה ולא מהשבח, ואין כל מקום להעלות אותו עוד. העלאה זו תביא לבלימה ולהאטה של עסקאות בנדל"ן במשק בכלל, בניגוד למצב הרצוי כיום במדינה. 13.2 הלשכה מתנגדת להקפצת שיעור המס מ-20% ל-30% לעניין יחיד שהוא בעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין. בתחום מיסוי המקרקעין חלים מסים ותשלומים נוספים רבים, כגון מס רכישה, היטלי השבחה, דמי הסכמה ועוד, שמביאים גם כך את שיעורי המיסוי על שבח מקרקעין לשיעורים גבוהים ביותר. להעלאה קיצונית זו בשיעור 50% אין כל ביטוי בהמלצות ועדת טרכטנברג ואף אין כל היגיון כלכלי, כאשר באופן שונה ממניות רגילות, על עסקאות במניות חברות מקרקעין חל נוסף על כך מס רכישה בשיעור 5%. 14. הלשכה מתנגדת להעשיר את חברי הבורסה, תוך ביצוע של מכירות וקניות סרק רק בשל שיקולי מס. איננו רואים מניעה כי גם לעניין רווחים ממכירת ניירות הערך, יחולו כללי החלוקה לפי שווי נייר הערך לפני כל מועד שינוי בשיעורי המס. מעבר לאמור לעיל, ובכל מקרה - אין כל סיבה לאפשר מכירה רעיונית (כמוצע) רק לעניין ניירות ערך שבהם גלום רווח, ולא לאפשרה גם לעניין ניירות ערך שבהם קיים הפסד. הצעה כאמור תיצור עיוות מס בצורת תשלום מס על אף קיומם של הפסדים כבדים אצל ציבור המשקיעים. לא מוכרת לנו מגבלה כאמור שהוחלה אי פעם בעבר. 15. הלשכה מתנגדת לאי הרחבת מדרגות המס בשיעור עליית המדד בשנת 2011. יש בכך תוספת מס שתחול על יחידים מעבר לאי הפחתת שיעורי המס על פי מתווה הרפורמה. הפגיעה תהיה בעיקר בשכבות מעמד הביניים. 16. הלשכה מבקשת להימנע מהחלת שיעורי מס שבח מוגדלים במכירת דירות מגורים, במקרים של מכירה לפי סעיפים 6 ו-6א לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011, וזאת כדי לשמר את עידוד מכירת דירות המגורים בתקופה הרלוונטית להוראת השעה עד 31.12.2012, אף אם מחיר הדירה גבוה מהתקרה בסך 2.2 מיליון ש"ח. 17. הלשכה מפנה את תשומת הלב כי חסרה הוראת מעבר, שלפיה הגדלת שיעור המס על דיווידנדים תחול רק לעניין רווחי חברות שנצמחו ממארס 2012 ואילך, כפי שהומלץ על ידי ועדת טרכטנברג. 18. הלשכה מפנה את תשומת הלב כי יש לתקן את הוראת השעה לעניין חלוקת דיווידנד בשיעור מס של 12% בלבד, כך ששנות מבחן ההכנסות לאחר החלוקה לאור עליית שיעורי המס, לא יכללו את שנת המס 2012. 19. הלשכה מפנה את תשומת הלב כי בתזכיר החוק חסרה הוראת תיקון סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה, שלפיה קיזוז הפסדי הון ממכירת ניירות ערך בשנת המס יהיה כנגד ריבית או דיווידנד שקיבל אותו אדם, ככל שהריבית בגינם אינה עולה על 30% (במקום 25% כיום).

החתומים על הערות צוות התגובות של לשכת עורכי הדין: פרופסור יצחק הדרי, עו"ד - יו"ר פורום המסים של לשכת עורכי הדין; עו"ד רו"ח רמי אריה - יו"ר צוות התגובות של פורום המסים; חברי הצוות - עורכי הדין זיו שרון, איתן צחור, אפרת רוסינסקי, איתי הכהן, טארק דיביני, ניר הורנשטיין, עמיחי פרי ואלדר בן רובי.

הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il