נתוני השמאי הממשלתי שפורסמו בשבוע שעבר מבהירים באופן חד משמעי כי שוק הנדל"ן צולל. תוצאות הסקירה מעידות כי ברבעון השלישי של שנת 2011 התהפכה המגמה והסתמנה, לראשונה מזה כשנתיים וחצי, ירידה שקלית נומינלית של 1.2% במחירי הדירות.

אולם, מחאת הדיור והקיפאון בענף הנדל"ן, אינם משפיעים על שוק הדיור בירושלים. לפי נתוני השמאי הממשלתי מחירי דירות 4 חדרים בעיר עלו ברבעון השלישי ב-2% ובשנה החולפת בכ-6%. מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים בעיר עומד על כ-1.7 מיליון שקל, בעוד הממוצע הארצי עומד על כ-1.1 מיליון שקל. כלל מחירי הדירות בעיר עלו ב-2010, על פי נתוני BDO, 2010 ב- 12% בממוצע. מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים עמד על כ-1.42 מיליון שקל , לעומת ממוצע ארצי של 1 מיליון שקל.

לדברי עפרה חדד, סמנכ"לית בחברת יורו ישראל במצב הנוכחי, מחירי הדירות בעיר פשוט לא יכולים לרדת "קצב הבנייה בירושלים הינו מזערי, בעיקר בגלל המצב הפוליטי. המכרזים נדירים, ויוצאים במנות קטנות ומדודות, ולא במסות שהעיר צריכה. נוצר מצב בו הבניה לא מדביקה את הביקושים."

ואכן גם נתוני הלמ"ס על מספר התחלות הבניה בעיר, מצביעים על ירידה משמעותית בהיקפים. במחצית הראשונה של 2011 החלה בנייתן של 936 יח"ד בלבד, לעומת 1,149 יח"ד בתקופה המקבילה ב-2010, ירידה של 18.5%.

חיים זקן קבלן ותיק בעיר, טוען כי "בנוסף לעלויות הבנייה והקרקע הגבוהות, העירייה מכבידה על הקבלנים עם היטלי פיתוח גבוהים על שצ"פים ומצפה למעשה מהקבלנים לעשות הכל בעצמם. בנוסף, הזמן הנדרש להוצאת היתר בנייה בעיריית ירושלים, לוקח כמעט שנתיים. בזמן הזה הוצאות המימון של הקבלן על הקרקע עצומות ומייקרות בסופו של דבר את הדירות."

ארז כהן, שמאי המקרקעין, אומר: "צריך לזכור שגם אם יש ירידה בביקושים לדיור, מצד האוכלוסייה המקומית בעיר בגלל התקופה, ירושלים עדיין ממשיכה ליהנות מביקושים קשיחים של תושבי חוץ ,בעלי יכולות כלכליות גבוהות לדירות בעיר, מה ששומר על רמות מחיר גבוהות."