הפעם המהלך יצליח? השקת אופציות על אג"ח ממשלתיות
הפעילים בשוק אגרות החוב במדינת ישראל צפויים לקבל לידיהם החל מ-10 לנובמבר מכשיר פיננסי חדש ויוצא דופן בחשיבותו בכל האמור בניהול הרכיב הסולידי בתיק ההשקעות. במסגרת ניסיונה של הבורסה לניירות ערך להרחיב את שוק הנגזרים, היא משיקה אופציות על אגרות חוב ממשלתיות. האופציות החדשות אמורות לאפשר גיוון לאסטרטגיות השקעה בתחום אגרות החוב. כמו כן, הצעד יאפשר לגדר פוזיציה בשוק אגרות החוב ולהגדיל נזילות וסחירות בשוק האג"ח הממשלתי. האופציות תושקנה על 2 סדרות אג"ח ממשלתיות שקליות: 0120 שמועד פדיונה הוא ינואר 2020 ו-0217 שמועד פדיונה הוא פברואר 2017 (ראה טבלה מספר 1).
טבלה מספר 1 - מאפייני האופציות על ממשלתי שקלי 217 ו- 120
לפני שחולצים את בקבוקי השמפניה על הצטרפות הבורסה לניירות ערך לבורסות המפותחות, ראוי לבחון על קצה המזלג את ניסיון העבר וההווה של הבורסה בהשקה ופיתוח של שוק הנגזרים הסחיר. לאורך השנים האחרונות היו לבורסה לניירות ערך ניסיונות בוסר לא מעטים לשכלל את שוק הנגזרים בכלל ושוק הריביות בפרט, ובכך להביא את מגוון המוצרים הקיימים בו לרמה המקובלת בבורסות משוכללות בעולם ולאפשר למנהלי ההשקעות המקומיים ולמשקיעים הזרים ניהול השקעות מושכל ויעיל.
חשוב לומר, כי בניגוד למשקיעים מקומיים רבים אשר לרוב אינם מורגלים בגידור פיננסי, עבור משקיעים זרים רבים מדובר בתנאי סף בכל האמור לכניסה להשקעה בשווקים זרים. שכן הם מבקשים (ובצדק) תשובה לשאלות, כיצד נכנסים להשקעה פיננסית? וכיצד ובאיזה עלות יוצאים מהשקעה זו? אם ברצוננו למשוך עוד ועוד משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי, הרי אין צל של ספק כי בנייתו ושכלולו של שוק הנגזרים על אגרות החוב חשוב במיוחד.
בסופו של יום בנייה נכונה של שוק נגזרים על אגרות החוב הממשלתיות תביא, בין השאר, לתרומה מאקרו כלכלית חיובית בדמות הוזלת עלויות המימון של המדינה. למרבה האכזבה והצער, ועל אף חשיבות יוצאת הדופן של שכלול שוק הנגזרים, ניתן לומר כי רוב הניסיונות הקודמים של הבורסה בשוק הנגזרים לא "המריאו" (בלשון המעטה). חלקם הגדול התפוגג כלא היה.
די אם נזכיר את הניסיון הכושל להשיק חוזים על ריבית בנק ישראל, הניסיון שלא צלח להשיק חוזים על אגרות החוב ממשלתיות ואפילו את תמונת הסחירות הדלילה בשוק האופציות על מניות אשר החל לפעול בעצלתיים בשנה שעברה, על מנת להבין כי לא די בהשקה של מוצרים פיננסיים חשובים ומשוכללים ככל שיהיו. בשביל לפתח שוק נגזרים פעיל וסחיר, נדרשים צעדים משלימים נוספים. מאכזבת לא פחות היא תמונת הנזילות והסחירות בשוק האופציות על הדולר והאירו.
גידור מטבע לטווחים שונים הוא הכרח עבור מגזרים רבים במשק. מדובר בצורך הן של יצואנים והן של יבואנים, הן של מנהלי השקעות המעוניינים להשקיע בארה"ב ובאירופה ומעוניינים לנטרל חשיפת מט"ח, והן של הציבור הרחב. שוק האופציות על האירו בבורסת תל אביב הוא "פיל לבן" ורמות הפעילות בו מינימליות. למעשה, הדבר האחרון אשר הולם את תחום האופציות על האירו בתל אביב הינו הגדרתו כ"שוק".
תמונת המצב באופציות הסחירות על שער הדולר בשוק המקומי, טובה יותר מאשר תמונת המסחר באופציות על האירו. אולם עדיין מדובר בתמונת מצב הרחוקה מלהיות מלבבת. לשם דוגמא, נאמר כי ניסיון לרכוש "על המסך" אופציית שקל / דולר לשנה במחיר ובכמות הרצויה, היא בבחינת משימה בלתי אפשרית. רובו המוחלט של המסחר באופציות על מטבע החוץ, מתנהל בחדרי העסקאות של הבנקים, הרחק ממסכי המסחר של בורסת תל אביב.
שוק הנגזרים היחידי המתפקד בבורסת תל אביב הוא שוק האופציות על מדד תל אביב 25. אף אחד אפילו לא חולם על פיתוח שוק אופציות על מדד תל אביב 100 כמו שנהוג בבורסות רבות בעולם. אין ויכוח על חשיבות שכלול שוק הנגזרים במדינת ישראל, ואנו נהיה בין הראשונים אשר נברך על שכלולו של שוק הנגזרים המקומי, אולם ברור כי נדרש בדק בית בכל האמור בבניית יסודות יציבים לשוק זה. לא די בגיבוש המוצר ורישומו למסחר, אלא נדרש מנגנון עשיית שוק איכותי, באופן דומה לזה המתבצע בשוק האג"ח הממשלתי השקלי בחלק מן הסדרות.
כמו כן נדרש חינוך שוק שיטתי ולא חד פעמי בכל האמור לחשיבות ואופן השימוש בנגזרים. שימוש במכשיר זה בידיים לא מקצועיות הוא בבחינת לשים נשק מסוכן בידיו של נער. לפיכך הבורסה לניירות ערך חייבת ליזום הכשרות שוטפות של מנהלי השקעות בתחום זה. הבורסה צריכה לשקול בניית מנגנון תמרוץ כספי אטרקטיבי לעושי שוק ואפילו לפרק זמן מוגבל. זאת על מנת להוציא את עגלת הנגזרים מבוץ הדשדוש בו היא שקועה.
בנוסף, ראוי להעזר במומחים לתחום אשר הקימו ושכללו בהצלחה זירות מסחר בנגזרים ברחבי העולם. השילוב שבין הגברת הסחירות באמצעות מנגנון עשיית שוק יעיל לבין שיפור מנגנון הידע בקרב קהל היעד של המשתמשים הפוטנציאליים, יביא לתוצאות טובות הרבה יותר בשכלול שוק הנגזרים, ובהמשך לכך גם לאופציות החדשות על אגרות החוב הממשלתיות אשר יושקו בימים הקרובים, ויהיה להן סיכוי טוב יותר להפוך לחלק אינטגראלי מתיקי ההשקעות המקומיים. הצלחה של הפעילות באופציות על צמד אגרות החוב הממשלתיות, תביא בעתיד להשקת אופציות על סדרות חוב ממשלתיות נוספות, ואולי מי יודע ביום מן הימים יושקו אף אופציות על מדדי התל בונד.
- 5.ג' ושוע 05/11/2011 12:47הגב לתגובה זוהכתבה שלך כבר 3 ימים פה ורק 3 תגובות לעומת צ' רניאק ניתן להסיק שהאופציות לא מעניינות אף אחד..וחבל זהו כלי מדהים
- 4.mikiz 04/11/2011 16:58הגב לתגובה זושלום, חברים! האם קראתם על שיטת ניהול הכסף, לפי נאסים טאלב, מחבר ברבור שחור? 85% מהכסף באפיק הכי סולידי שיש. והשאר באפיקים מאוד ספקולטיביים, במטרה לתפוס ברבור שחור חיובי. אני מחפש איך להשקיע את ה-15%, שהקציתי להשקעה ספקולטיבית. האם תוכלו להמליץ על קרנות גידור, שפועלות בארץ? אשמח להמלצות, ואם יש נסיון אישי מה טוב! אשמח לקבל תגובות גם למייל האישי: [email protected] תודה, - מיקי
- 3.מנהל השקעות 03/11/2011 22:08הגב לתגובה זועלייה במחיר אגח ממשלתי בטווח הקצר-אבח לאפשר שורט ערום ללא אחזקת נכס הבסיס-תגרום למשחקים מסוכנים של קרנות גידור על השוק הישראלי הקטן גם באגח ממשלתי.יש רעב גדול לפערי תשואה על ריביות חסרות הסיכון בארה" ב ואירופה (שירדה עוד יום)המשמעות היא שממשלתי יהנה מביקוש גובר.המפסידים-כרגיל משקי הבית שהריבית שיקבלו תקטן עוד יותר....
- 2.דרזנר 03/11/2011 15:34הגב לתגובה זולפחות תפרט את הארביטראז' ריבית שניתן לעשות
- 1.אייל 03/11/2011 12:08הגב לתגובה זושוק קטן בורסה קטנה , מחזורים דלילים , אין לזה סיכוי להצליח. עוד מכשיר שמועד לכישלון עוד טרם השקתו. הבורסה דווקא צריכה לנקוט בקו שונה והוא, לרכז נירות ערך סחירים וטובים , ולהיפטר מכל אותם נירות ערך לא סחירים שסתם גורמים לדילול מחזורים בשאר נירות הערך הסחירים. עדיפה האיכות על הכמות , אבל פה בישראל יש אין ספור של נירות ערך שרובם הגדול לא סחיר (רבות ממניות היתר , תעודות סל רבות שמונפקות כל שני וחמישי על כל פיפס ושמיפס וכו' ) הגיע הזמן להציב הגבלות על מה להנפיק למסחר ומה לא. עדיף מעט נירות ערך טוסים וסחירים מאשר כמות עצומה של נירות ערך שבהן הסחירות נמוכה.
- משה 03/11/2011 19:20הגב לתגובה זונמוך מאד. גם במניות עליהם יש אופציות המחזור גבוה והספריד נמוך. השאלה פה היא מה הביצה ומה התרנגולת. האם זה שאין שוק זה בגלל חוסר ענין או יש חוסר ענין בגלל שאין שוק? עושי השוק במניות לא עושים את העבודה שלהם. הם היו אמורים לתת נזילות גבוהה, בפועל חלק גדול מהזמן הם לא מצטטים בכלל מחירים וכשהם כן, המרווח גדול מאד. אם היה מרווח של 10 שקל בין קונה למוכר באופציות על המניות ואפילו רק למשך חודש, היה אפשר בקלות לראות מי הביצה ומי התרנגולת. אני מהמר שאם הנזילות היתה גבוהה כן היה ביקוש לאופציות לטובת covered call חוזה סינטטי וכו' .
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מחירי הטיסה לפריז ועל העתיד של אל על
אל על מורידה מחירים ועדיין יקרה יחסית לאחרות; לכמה ירדו הרווחים של ענקית התעופה?
מחירי הטיסות בירידה. החזרה של חברות תעופה מייצרת תחרות והמחירים בירידה (טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה). אל על שהיתה מונופול בתקופת המלחמה מיישרת קו ומורידה מחירים, אם כי היא עדיין מעל החברות האחרות. זה היה גם לפני המלחמה, השאלה אם הציבור יבחר בה. חלק גדול מהציבור ממורמר ומחפש סוג של "נקמה" באל על על המחירים הגבוהים.
אל על הורידה את המחיר לניו יורק לחודשים הקרובים ל-1,040 דולר, ירידה של כ-50%. אפשר להשיג בזול יותר במקומות אחרים. גם הטיסות לאירופה ירדו - טיסה לפריז ב-530 דולר, גם כאן ירידה דרמטית של כ-40% ועדיים יקר לעומת אחרות. עם זאת, צריך לזכור שבאל על מקבלים במחיר אפשרות לכבודה וזה לא נמצא בחברות הלואו קוסט. בפועל, ההפרשים נמוכים יותר.
אל על צפויה להיפגע מסיום המלחמה, אבל צריך לזכור שהציבור למרות הכעס-מרמור על המחירים מבין שזו חברת התעופה ש"לקחה" סיכון" והיתה מוכנה לטוס ישראל ולישראל בשעה שכולם עזבו. זה גם מה שיקרה בפעם הבאה, ומכיוון שעדיין קיים חשש מביטול טיסות, נראה שאל על תמלא את מלאי המושבים שלה די מהר, לפחות בחודשים הקרובים, אם כי כאמור במחירים נמוכים יותר.
אם לוקחים בחשבון ירידת מחירים דרמטית, ירידה בהיקף הטיסות בשל התחרות, מקבלים תוצאות משמעותית פחות טובות לאל על בהמשך. אל על לפני המלחמה היתה בקצב רווחים של קרוב ל-100 מיליון דולר בשנה, המלחמה הביאה אותה לרווחים של 400-500 מיליון בשנה, והחזרה לשגרה, תוריד אותה למטה, אבל זה צפוי להיות משמעותית מעל 100 מיליון דולר. מחירי הטיסות בהגדרה עולים במקביל להיצע קטן של מושבים. ה-100 מיליון של לפני שנתיים שהוא המייצג, מגיע ל-150-180 מיליון. בדרך אל על הוסיפה לעצמה הון של מיליארד דולר, ולכן כשמסתכלים על השווי היום לעומת השווי לפני המלחמה, צריך לזכור שחלק גדול מעליית השווי מוסבר דרך הרווחים. כשמורידים אותם, מקבלים עליית ערך פחות דרמטית.