הפעם המהלך יצליח? השקת אופציות על אג"ח ממשלתיות

יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון, מתייחס לניסיונות החוזרים ונישנים של הבורסה לניירות ערך בת"א להמציא כלי מסחר חדשים. האם הניסיון הנוכחי יישא פרי?
יניב פגוט | (6)

הפעילים בשוק אגרות החוב במדינת ישראל צפויים לקבל לידיהם החל מ-10 לנובמבר מכשיר פיננסי חדש ויוצא דופן בחשיבותו בכל האמור בניהול הרכיב הסולידי בתיק ההשקעות. במסגרת ניסיונה של הבורסה לניירות ערך להרחיב את שוק הנגזרים, היא משיקה אופציות על אגרות חוב ממשלתיות. האופציות החדשות אמורות לאפשר גיוון לאסטרטגיות השקעה בתחום אגרות החוב. כמו כן, הצעד יאפשר לגדר פוזיציה בשוק אגרות החוב ולהגדיל נזילות וסחירות בשוק האג"ח הממשלתי. האופציות תושקנה על 2 סדרות אג"ח ממשלתיות שקליות: 0120 שמועד פדיונה הוא ינואר 2020 ו-0217 שמועד פדיונה הוא פברואר 2017 (ראה טבלה מספר 1).

טבלה מספר 1 - מאפייני האופציות על ממשלתי שקלי 217 ו- 120

לפני שחולצים את בקבוקי השמפניה על הצטרפות הבורסה לניירות ערך לבורסות המפותחות, ראוי לבחון על קצה המזלג את ניסיון העבר וההווה של הבורסה בהשקה ופיתוח של שוק הנגזרים הסחיר. לאורך השנים האחרונות היו לבורסה לניירות ערך ניסיונות בוסר לא מעטים לשכלל את שוק הנגזרים בכלל ושוק הריביות בפרט, ובכך להביא את מגוון המוצרים הקיימים בו לרמה המקובלת בבורסות משוכללות בעולם ולאפשר למנהלי ההשקעות המקומיים ולמשקיעים הזרים ניהול השקעות מושכל ויעיל.

חשוב לומר, כי בניגוד למשקיעים מקומיים רבים אשר לרוב אינם מורגלים בגידור פיננסי, עבור משקיעים זרים רבים מדובר בתנאי סף בכל האמור לכניסה להשקעה בשווקים זרים. שכן הם מבקשים (ובצדק) תשובה לשאלות, כיצד נכנסים להשקעה פיננסית? וכיצד ובאיזה עלות יוצאים מהשקעה זו? אם ברצוננו למשוך עוד ועוד משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי, הרי אין צל של ספק כי בנייתו ושכלולו של שוק הנגזרים על אגרות החוב חשוב במיוחד.

בסופו של יום בנייה נכונה של שוק נגזרים על אגרות החוב הממשלתיות תביא, בין השאר, לתרומה מאקרו כלכלית חיובית בדמות הוזלת עלויות המימון של המדינה. למרבה האכזבה והצער, ועל אף חשיבות יוצאת הדופן של שכלול שוק הנגזרים, ניתן לומר כי רוב הניסיונות הקודמים של הבורסה בשוק הנגזרים לא "המריאו" (בלשון המעטה). חלקם הגדול התפוגג כלא היה.

די אם נזכיר את הניסיון הכושל להשיק חוזים על ריבית בנק ישראל, הניסיון שלא צלח להשיק חוזים על אגרות החוב ממשלתיות ואפילו את תמונת הסחירות הדלילה בשוק האופציות על מניות אשר החל לפעול בעצלתיים בשנה שעברה, על מנת להבין כי לא די בהשקה של מוצרים פיננסיים חשובים ומשוכללים ככל שיהיו. בשביל לפתח שוק נגזרים פעיל וסחיר, נדרשים צעדים משלימים נוספים. מאכזבת לא פחות היא תמונת הנזילות והסחירות בשוק האופציות על הדולר והאירו.

גידור מטבע לטווחים שונים הוא הכרח עבור מגזרים רבים במשק. מדובר בצורך הן של יצואנים והן של יבואנים, הן של מנהלי השקעות המעוניינים להשקיע בארה"ב ובאירופה ומעוניינים לנטרל חשיפת מט"ח, והן של הציבור הרחב. שוק האופציות על האירו בבורסת תל אביב הוא "פיל לבן" ורמות הפעילות בו מינימליות. למעשה, הדבר האחרון אשר הולם את תחום האופציות על האירו בתל אביב הינו הגדרתו כ"שוק".

תמונת המצב באופציות הסחירות על שער הדולר בשוק המקומי, טובה יותר מאשר תמונת המסחר באופציות על האירו. אולם עדיין מדובר בתמונת מצב הרחוקה מלהיות מלבבת. לשם דוגמא, נאמר כי ניסיון לרכוש "על המסך" אופציית שקל / דולר לשנה במחיר ובכמות הרצויה, היא בבחינת משימה בלתי אפשרית. רובו המוחלט של המסחר באופציות על מטבע החוץ, מתנהל בחדרי העסקאות של הבנקים, הרחק ממסכי המסחר של בורסת תל אביב.

שוק הנגזרים היחידי המתפקד בבורסת תל אביב הוא שוק האופציות על מדד תל אביב 25. אף אחד אפילו לא חולם על פיתוח שוק אופציות על מדד תל אביב 100 כמו שנהוג בבורסות רבות בעולם. אין ויכוח על חשיבות שכלול שוק הנגזרים במדינת ישראל, ואנו נהיה בין הראשונים אשר נברך על שכלולו של שוק הנגזרים המקומי, אולם ברור כי נדרש בדק בית בכל האמור בבניית יסודות יציבים לשוק זה. לא די בגיבוש המוצר ורישומו למסחר, אלא נדרש מנגנון עשיית שוק איכותי, באופן דומה לזה המתבצע בשוק האג"ח הממשלתי השקלי בחלק מן הסדרות.

כמו כן נדרש חינוך שוק שיטתי ולא חד פעמי בכל האמור לחשיבות ואופן השימוש בנגזרים. שימוש במכשיר זה בידיים לא מקצועיות הוא בבחינת לשים נשק מסוכן בידיו של נער. לפיכך הבורסה לניירות ערך חייבת ליזום הכשרות שוטפות של מנהלי השקעות בתחום זה. הבורסה צריכה לשקול בניית מנגנון תמרוץ כספי אטרקטיבי לעושי שוק ואפילו לפרק זמן מוגבל. זאת על מנת להוציא את עגלת הנגזרים מבוץ הדשדוש בו היא שקועה.

בנוסף, ראוי להעזר במומחים לתחום אשר הקימו ושכללו בהצלחה זירות מסחר בנגזרים ברחבי העולם. השילוב שבין הגברת הסחירות באמצעות מנגנון עשיית שוק יעיל לבין שיפור מנגנון הידע בקרב קהל היעד של המשתמשים הפוטנציאליים, יביא לתוצאות טובות הרבה יותר בשכלול שוק הנגזרים, ובהמשך לכך גם לאופציות החדשות על אגרות החוב הממשלתיות אשר יושקו בימים הקרובים, ויהיה להן סיכוי טוב יותר להפוך לחלק אינטגראלי מתיקי ההשקעות המקומיים. הצלחה של הפעילות באופציות על צמד אגרות החוב הממשלתיות, תביא בעתיד להשקת אופציות על סדרות חוב ממשלתיות נוספות, ואולי מי יודע ביום מן הימים יושקו אף אופציות על מדדי התל בונד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ג' ושוע 05/11/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    הכתבה שלך כבר 3 ימים פה ורק 3 תגובות לעומת צ' רניאק ניתן להסיק שהאופציות לא מעניינות אף אחד..וחבל זהו כלי מדהים
  • 4.
    mikiz 04/11/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
    שלום, חברים! האם קראתם על שיטת ניהול הכסף, לפי נאסים טאלב, מחבר ברבור שחור? 85% מהכסף באפיק הכי סולידי שיש. והשאר באפיקים מאוד ספקולטיביים, במטרה לתפוס ברבור שחור חיובי. אני מחפש איך להשקיע את ה-15%, שהקציתי להשקעה ספקולטיבית. האם תוכלו להמליץ על קרנות גידור, שפועלות בארץ? אשמח להמלצות, ואם יש נסיון אישי מה טוב! אשמח לקבל תגובות גם למייל האישי: [email protected] תודה, - מיקי
  • 3.
    מנהל השקעות 03/11/2011 22:08
    הגב לתגובה זו
    עלייה במחיר אגח ממשלתי בטווח הקצר-אבח לאפשר שורט ערום ללא אחזקת נכס הבסיס-תגרום למשחקים מסוכנים של קרנות גידור על השוק הישראלי הקטן גם באגח ממשלתי.יש רעב גדול לפערי תשואה על ריביות חסרות הסיכון בארה" ב ואירופה (שירדה עוד יום)המשמעות היא שממשלתי יהנה מביקוש גובר.המפסידים-כרגיל משקי הבית שהריבית שיקבלו תקטן עוד יותר....
  • 2.
    דרזנר 03/11/2011 15:34
    הגב לתגובה זו
    לפחות תפרט את הארביטראז' ריבית שניתן לעשות
  • 1.
    אייל 03/11/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    שוק קטן בורסה קטנה , מחזורים דלילים , אין לזה סיכוי להצליח. עוד מכשיר שמועד לכישלון עוד טרם השקתו. הבורסה דווקא צריכה לנקוט בקו שונה והוא, לרכז נירות ערך סחירים וטובים , ולהיפטר מכל אותם נירות ערך לא סחירים שסתם גורמים לדילול מחזורים בשאר נירות הערך הסחירים. עדיפה האיכות על הכמות , אבל פה בישראל יש אין ספור של נירות ערך שרובם הגדול לא סחיר (רבות ממניות היתר , תעודות סל רבות שמונפקות כל שני וחמישי על כל פיפס ושמיפס וכו' ) הגיע הזמן להציב הגבלות על מה להנפיק למסחר ומה לא. עדיף מעט נירות ערך טוסים וסחירים מאשר כמות עצומה של נירות ערך שבהן הסחירות נמוכה.
  • משה 03/11/2011 19:20
    הגב לתגובה זו
    נמוך מאד. גם במניות עליהם יש אופציות המחזור גבוה והספריד נמוך. השאלה פה היא מה הביצה ומה התרנגולת. האם זה שאין שוק זה בגלל חוסר ענין או יש חוסר ענין בגלל שאין שוק? עושי השוק במניות לא עושים את העבודה שלהם. הם היו אמורים לתת נזילות גבוהה, בפועל חלק גדול מהזמן הם לא מצטטים בכלל מחירים וכשהם כן, המרווח גדול מאד. אם היה מרווח של 10 שקל בין קונה למוכר באופציות על המניות ואפילו רק למשך חודש, היה אפשר בקלות לראות מי הביצה ומי התרנגולת. אני מהמר שאם הנזילות היתה גבוהה כן היה ביקוש לאופציות לטובת covered call חוזה סינטטי וכו' .
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".