הפעם המהלך יצליח? השקת אופציות על אג"ח ממשלתיות

יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון, מתייחס לניסיונות החוזרים ונישנים של הבורסה לניירות ערך בת"א להמציא כלי מסחר חדשים. האם הניסיון הנוכחי יישא פרי?
יניב פגוט | (6)

הפעילים בשוק אגרות החוב במדינת ישראל צפויים לקבל לידיהם החל מ-10 לנובמבר מכשיר פיננסי חדש ויוצא דופן בחשיבותו בכל האמור בניהול הרכיב הסולידי בתיק ההשקעות. במסגרת ניסיונה של הבורסה לניירות ערך להרחיב את שוק הנגזרים, היא משיקה אופציות על אגרות חוב ממשלתיות. האופציות החדשות אמורות לאפשר גיוון לאסטרטגיות השקעה בתחום אגרות החוב. כמו כן, הצעד יאפשר לגדר פוזיציה בשוק אגרות החוב ולהגדיל נזילות וסחירות בשוק האג"ח הממשלתי. האופציות תושקנה על 2 סדרות אג"ח ממשלתיות שקליות: 0120 שמועד פדיונה הוא ינואר 2020 ו-0217 שמועד פדיונה הוא פברואר 2017 (ראה טבלה מספר 1). טבלה מספר 1 - מאפייני האופציות על ממשלתי שקלי 217 ו- 120 לפני שחולצים את בקבוקי השמפניה על הצטרפות הבורסה לניירות ערך לבורסות המפותחות, ראוי לבחון על קצה המזלג את ניסיון העבר וההווה של הבורסה בהשקה ופיתוח של שוק הנגזרים הסחיר. לאורך השנים האחרונות היו לבורסה לניירות ערך ניסיונות בוסר לא מעטים לשכלל את שוק הנגזרים בכלל ושוק הריביות בפרט, ובכך להביא את מגוון המוצרים הקיימים בו לרמה המקובלת בבורסות משוכללות בעולם ולאפשר למנהלי ההשקעות המקומיים ולמשקיעים הזרים ניהול השקעות מושכל ויעיל. חשוב לומר, כי בניגוד למשקיעים מקומיים רבים אשר לרוב אינם מורגלים בגידור פיננסי, עבור משקיעים זרים רבים מדובר בתנאי סף בכל האמור לכניסה להשקעה בשווקים זרים. שכן הם מבקשים (ובצדק) תשובה לשאלות, כיצד נכנסים להשקעה פיננסית? וכיצד ובאיזה עלות יוצאים מהשקעה זו? אם ברצוננו למשוך עוד ועוד משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי, הרי אין צל של ספק כי בנייתו ושכלולו של שוק הנגזרים על אגרות החוב חשוב במיוחד. בסופו של יום בנייה נכונה של שוק נגזרים על אגרות החוב הממשלתיות תביא, בין השאר, לתרומה מאקרו כלכלית חיובית בדמות הוזלת עלויות המימון של המדינה. למרבה האכזבה והצער, ועל אף חשיבות יוצאת הדופן של שכלול שוק הנגזרים, ניתן לומר כי רוב הניסיונות הקודמים של הבורסה בשוק הנגזרים לא "המריאו" (בלשון המעטה). חלקם הגדול התפוגג כלא היה. די אם נזכיר את הניסיון הכושל להשיק חוזים על ריבית בנק ישראל, הניסיון שלא צלח להשיק חוזים על אגרות החוב ממשלתיות ואפילו את תמונת הסחירות הדלילה בשוק האופציות על מניות אשר החל לפעול בעצלתיים בשנה שעברה, על מנת להבין כי לא די בהשקה של מוצרים פיננסיים חשובים ומשוכללים ככל שיהיו. בשביל לפתח שוק נגזרים פעיל וסחיר, נדרשים צעדים משלימים נוספים. מאכזבת לא פחות היא תמונת הנזילות והסחירות בשוק האופציות על הדולר והאירו. גידור מטבע לטווחים שונים הוא הכרח עבור מגזרים רבים במשק. מדובר בצורך הן של יצואנים והן של יבואנים, הן של מנהלי השקעות המעוניינים להשקיע בארה"ב ובאירופה ומעוניינים לנטרל חשיפת מט"ח, והן של הציבור הרחב. שוק האופציות על האירו בבורסת תל אביב הוא "פיל לבן" ורמות הפעילות בו מינימליות. למעשה, הדבר האחרון אשר הולם את תחום האופציות על האירו בתל אביב הינו הגדרתו כ"שוק". תמונת המצב באופציות הסחירות על שער הדולר בשוק המקומי, טובה יותר מאשר תמונת המסחר באופציות על האירו. אולם עדיין מדובר בתמונת מצב הרחוקה מלהיות מלבבת. לשם דוגמא, נאמר כי ניסיון לרכוש "על המסך" אופציית שקל / דולר לשנה במחיר ובכמות הרצויה, היא בבחינת משימה בלתי אפשרית. רובו המוחלט של המסחר באופציות על מטבע החוץ, מתנהל בחדרי העסקאות של הבנקים, הרחק ממסכי המסחר של בורסת תל אביב. שוק הנגזרים היחידי המתפקד בבורסת תל אביב הוא שוק האופציות על מדד תל אביב 25. אף אחד אפילו לא חולם על פיתוח שוק אופציות על מדד תל אביב 100 כמו שנהוג בבורסות רבות בעולם. אין ויכוח על חשיבות שכלול שוק הנגזרים במדינת ישראל, ואנו נהיה בין הראשונים אשר נברך על שכלולו של שוק הנגזרים המקומי, אולם ברור כי נדרש בדק בית בכל האמור בבניית יסודות יציבים לשוק זה. לא די בגיבוש המוצר ורישומו למסחר, אלא נדרש מנגנון עשיית שוק איכותי, באופן דומה לזה המתבצע בשוק האג"ח הממשלתי השקלי בחלק מן הסדרות. כמו כן נדרש חינוך שוק שיטתי ולא חד פעמי בכל האמור לחשיבות ואופן השימוש בנגזרים. שימוש במכשיר זה בידיים לא מקצועיות הוא בבחינת לשים נשק מסוכן בידיו של נער. לפיכך הבורסה לניירות ערך חייבת ליזום הכשרות שוטפות של מנהלי השקעות בתחום זה. הבורסה צריכה לשקול בניית מנגנון תמרוץ כספי אטרקטיבי לעושי שוק ואפילו לפרק זמן מוגבל. זאת על מנת להוציא את עגלת הנגזרים מבוץ הדשדוש בו היא שקועה. בנוסף, ראוי להעזר במומחים לתחום אשר הקימו ושכללו בהצלחה זירות מסחר בנגזרים ברחבי העולם. השילוב שבין הגברת הסחירות באמצעות מנגנון עשיית שוק יעיל לבין שיפור מנגנון הידע בקרב קהל היעד של המשתמשים הפוטנציאליים, יביא לתוצאות טובות הרבה יותר בשכלול שוק הנגזרים, ובהמשך לכך גם לאופציות החדשות על אגרות החוב הממשלתיות אשר יושקו בימים הקרובים, ויהיה להן סיכוי טוב יותר להפוך לחלק אינטגראלי מתיקי ההשקעות המקומיים. הצלחה של הפעילות באופציות על צמד אגרות החוב הממשלתיות, תביא בעתיד להשקת אופציות על סדרות חוב ממשלתיות נוספות, ואולי מי יודע ביום מן הימים יושקו אף אופציות על מדדי התל בונד. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ג' ושוע 05/11/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    הכתבה שלך כבר 3 ימים פה ורק 3 תגובות לעומת צ' רניאק ניתן להסיק שהאופציות לא מעניינות אף אחד..וחבל זהו כלי מדהים
  • 4.
    mikiz 04/11/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
    שלום, חברים! האם קראתם על שיטת ניהול הכסף, לפי נאסים טאלב, מחבר ברבור שחור? 85% מהכסף באפיק הכי סולידי שיש. והשאר באפיקים מאוד ספקולטיביים, במטרה לתפוס ברבור שחור חיובי. אני מחפש איך להשקיע את ה-15%, שהקציתי להשקעה ספקולטיבית. האם תוכלו להמליץ על קרנות גידור, שפועלות בארץ? אשמח להמלצות, ואם יש נסיון אישי מה טוב! אשמח לקבל תגובות גם למייל האישי: [email protected] תודה, - מיקי
  • 3.
    מנהל השקעות 03/11/2011 22:08
    הגב לתגובה זו
    עלייה במחיר אגח ממשלתי בטווח הקצר-אבח לאפשר שורט ערום ללא אחזקת נכס הבסיס-תגרום למשחקים מסוכנים של קרנות גידור על השוק הישראלי הקטן גם באגח ממשלתי.יש רעב גדול לפערי תשואה על ריביות חסרות הסיכון בארה" ב ואירופה (שירדה עוד יום)המשמעות היא שממשלתי יהנה מביקוש גובר.המפסידים-כרגיל משקי הבית שהריבית שיקבלו תקטן עוד יותר....
  • 2.
    דרזנר 03/11/2011 15:34
    הגב לתגובה זו
    לפחות תפרט את הארביטראז' ריבית שניתן לעשות
  • 1.
    אייל 03/11/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    שוק קטן בורסה קטנה , מחזורים דלילים , אין לזה סיכוי להצליח. עוד מכשיר שמועד לכישלון עוד טרם השקתו. הבורסה דווקא צריכה לנקוט בקו שונה והוא, לרכז נירות ערך סחירים וטובים , ולהיפטר מכל אותם נירות ערך לא סחירים שסתם גורמים לדילול מחזורים בשאר נירות הערך הסחירים. עדיפה האיכות על הכמות , אבל פה בישראל יש אין ספור של נירות ערך שרובם הגדול לא סחיר (רבות ממניות היתר , תעודות סל רבות שמונפקות כל שני וחמישי על כל פיפס ושמיפס וכו' ) הגיע הזמן להציב הגבלות על מה להנפיק למסחר ומה לא. עדיף מעט נירות ערך טוסים וסחירים מאשר כמות עצומה של נירות ערך שבהן הסחירות נמוכה.
  • משה 03/11/2011 19:20
    הגב לתגובה זו
    נמוך מאד. גם במניות עליהם יש אופציות המחזור גבוה והספריד נמוך. השאלה פה היא מה הביצה ומה התרנגולת. האם זה שאין שוק זה בגלל חוסר ענין או יש חוסר ענין בגלל שאין שוק? עושי השוק במניות לא עושים את העבודה שלהם. הם היו אמורים לתת נזילות גבוהה, בפועל חלק גדול מהזמן הם לא מצטטים בכלל מחירים וכשהם כן, המרווח גדול מאד. אם היה מרווח של 10 שקל בין קונה למוכר באופציות על המניות ואפילו רק למשך חודש, היה אפשר בקלות לראות מי הביצה ומי התרנגולת. אני מהמר שאם הנזילות היתה גבוהה כן היה ביקוש לאופציות לטובת covered call חוזה סינטטי וכו' .
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?

לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?

תמיר חכמוף |

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.   

בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

מה צופים האנליסטים

קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם,  במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון. 

ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.  

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.