עדכון המדדים: מלאנוקס בדרך למעו"ף; תחרות בין החברות על כרטיס לת"א-75
עדכון המדדים הקרוב יתקיים ב-15 בדצמבר. היום הקובע לעדכון המדדים הוא 30 בנובמבר, כאשר בסיום יום המסחר נבדק שיעור החזקות הציבור בכל מניה ושווי שוק ממוצע (החל מ-15 בנובמבר עד ליום הקובע). המניות שעומדות בתנאי הסף של המאגר ידורגו עפ"י שווי שוק ממוצע וכך יקבע מי מהן תיכנס למדדים השונים.
אביעד שימון, אנליסט בפסגות, כותב היום (א') כי ניתן להצביע על מספר מניות שצפויות להיכנס ולצאת מהמדדים בסבירות גבוהה יחסית. להלן השינויים הצפויים במדדים המובילים נכון לתום שבוע המסחר שעבר.
מדד המעו"ף
מכתשים אגן כבר מגרעה מהמדדים ומדד ת"א 25 מונה כעת 24 מניות בלבד. סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 20 ומעלה וסף היציאה הוא דירוג במקום 30 ומטה. בנוסף, להבדיל מכל המדדים האחרים, במדד זה נדרש שיעור אחזקות ציבור של 25% לפחות.
מלאנוקס מדורגת מבחינת שווי שוק במקום הגבוה ביותר מבין המניות המקיימות את תנאי הסף של המדד, ולכן צפויה להיכנס. פסגות מציינים כי מגדל ביטוח בעלת שווי שוק גבוה יותר, אך אינה עומדת בתנאי של אחזקות ציבור בשיעור 25%.
מניה שבסכנה להיגרע מהמדד היא דסק"ש. אביעד שימון כותב כי "דיסקונט השקעות גבולית ומדורגת כעת במקום 30, בפער של 3.7% ממקום 29. במידה ותצא מהמדד, אחת מהמניות: הוט, הראל השקעות, כלל עסקי ביטוח ושופרסל תיכנס במקומה".
מדד ת"א 75
במדד יש כעת 74 מניות, עקב גריעת המניות נס טכנולוג'יס ונטוויז'ן בשבועות האחרונים וכניסת קרסו במסלול המהיר. סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 85 ומעלה וסף היציאה ממנו הוא דירוג במקום 115 ומטה.
דלק ישראל אינה עומדת בתנאי הסף של מאגר המניות בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 20% ועל כן צפויה לצאת מהמדד. מלאנוקס, כאמור, תצא מהמדד ותיכנס למדד ת"א 25.
"נציין כי בריטיש ישראל ופאנדטק צפויות להימחק מהמסחר בשבועות הקרובים, אך ככל הנראה לא לפני היום הקובע לעדכון המדדים. אלביט הדמיה מדורגת כעת במקום 113 ונשארת לפי שעה במדד. בתרחיש הסביר שמניח כי החברות שאינן עומדות באחזקות ציבור מינימאליות ימכרו מניות לציבור ויישארו במדד (למעט דלק ישראל), המניה תצא ממנו", כותבים בפסגות.
כלכלית ירושלים וביג כרגע אינן עומדת בתנאי הסף של מאגר המניות בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 20% (שיעור אחזקות ציבור הנוכחי הוא 19.68% ו-19.56% בהתאמה). עם זאת, סביר להניח כי המניות לא יגרעו מהמדדים: היום חברת ביג הודיעה על כך שגייסה 665 אלף שקל במניות במטרה להותיר את המניה במדד ת"א 100.
עפ"י כללי הבורסה, כל מניה הנמצאת במדדים חייבת בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 25%, כאשר חברות גדולות בעלות שווי שוק גבוה מ-750 מיליון שקלים יכולות להישאר במדדים עם אחזקות ציבור של 20% בלבד. בפסגות מונים שתי חברות שלא עומדות בתנאי זה ומנייתן נמצאות בסיכון ליציאה מהמדדים:
אלקטרה צריכה בעלת שווי שוק של 730 מיליון שקלים ואחזקות ציבור בשיעור של 21.29%. באם שווי השוק המשוקלל לא יהיה גבוה מ- 750 מיליון שקלים, המניה תצא מהמדדים, אלא אם בעלי השליטה בחברה ימכרו מניות לציבור. המניה נכנסה בעבר במסלול המהיר למדד זה וסביר שלא תצא מהמדדים.
כך גם לגבי מנופים, בעלת שווי שוק של 731 מיליון שקלים ושעור אחזקות ציבור של 20.16%. הכשרת הישוב, שלה שווי שוק של 770 מיליון שקלים, כבר מכרה מניות עקב הסיכון שבהתממשות תרחיש זה וצפויה להישאר במדד.
מבחינת הנכנסות, פורמולה מערכות מדורגת במקום 87 והגבוה ביותר מבין מניות היתר שמקיימות את תנאי הסף. בהנחה והמניות שאינן עומדות באחזקות ציבור מינימאליות יישארו במדד ואלביט הדמיה תצא ממנו, 3 מניות נוספות צפויות להיכנס: מודיעין יהש המדורגת במקום 90, נובה המדורגת במקום 91 וקמהדע המדורגת במקום 94. נציין כי אף אחת מהמניות לא נכנסת אוטומטית למדד, אך יתכן וכל אלה יכנסו על מנת להשלים ל-75 מניות במדד. מבטח שמיר לא תחזור למדדים בעדכון הקרוב.
מדד ת"א נדל"ן 15
סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 10 ומעלה וסף היציאה הוא דירוג במקום 20 ומטה. אביעד שימון צופה כי כרגע לא צפויים שינויים במדד, אך מציין כי: "אפריקה נכסים מדורגת כעת במקום 19 מבין המניות המקיימות את תנאי הסף של המדד, בפרמיה של 9% מהמקום ה-20, אך לא צפויה לצאת מהמדד. במידה ותצא, אלרוב נדל"ן המדורגת במקום 14 תיכנס במקומה".
מדד תל דיב
לא צפויים שינויים במדד. המדד עבר שינוי מתודולוגי במרץ האחרון, כך שהוא מתעדכן אחת לשנה בחודש זה. עם זאת, עד למועד העדכון יתכן ויגרעו ממנו מניות, ללא היווספות מניות חדשות.
אביעד שימון כותב כי: "במדד זה עניין רב עקב מתן משקל שווה לכל מניה, להבדיל מהמדדים שלעיל שבהם משקל המניות מחושב בעיקר עפ"י שווי שוק. בכל עדכון משקולות רבעוני (שכולל גם עדכון הרכב מניות כמו זה שלפנינו), הבורסה מתקננת את המניות לתקרת המשקל האחידה לפי משקלן במדד ביום הקובע. פקטורי משקל אלה יוצרים ביקושים והיצעים מהותיים מצד תעודות הסל, אותם נחשב בהמשך".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
