עדכון המדדים: מלאנוקס בדרך למעו"ף; תחרות בין החברות על כרטיס לת"א-75
עדכון המדדים הקרוב יתקיים ב-15 בדצמבר. היום הקובע לעדכון המדדים הוא 30 בנובמבר, כאשר בסיום יום המסחר נבדק שיעור החזקות הציבור בכל מניה ושווי שוק ממוצע (החל מ-15 בנובמבר עד ליום הקובע). המניות שעומדות בתנאי הסף של המאגר ידורגו עפ"י שווי שוק ממוצע וכך יקבע מי מהן תיכנס למדדים השונים.
אביעד שימון, אנליסט בפסגות, כותב היום (א') כי ניתן להצביע על מספר מניות שצפויות להיכנס ולצאת מהמדדים בסבירות גבוהה יחסית. להלן השינויים הצפויים במדדים המובילים נכון לתום שבוע המסחר שעבר.
מדד המעו"ף
מכתשים אגן כבר מגרעה מהמדדים ומדד ת"א 25 מונה כעת 24 מניות בלבד. סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 20 ומעלה וסף היציאה הוא דירוג במקום 30 ומטה. בנוסף, להבדיל מכל המדדים האחרים, במדד זה נדרש שיעור אחזקות ציבור של 25% לפחות.
מלאנוקס מדורגת מבחינת שווי שוק במקום הגבוה ביותר מבין המניות המקיימות את תנאי הסף של המדד, ולכן צפויה להיכנס. פסגות מציינים כי מגדל ביטוח בעלת שווי שוק גבוה יותר, אך אינה עומדת בתנאי של אחזקות ציבור בשיעור 25%.
מניה שבסכנה להיגרע מהמדד היא דסק"ש. אביעד שימון כותב כי "דיסקונט השקעות גבולית ומדורגת כעת במקום 30, בפער של 3.7% ממקום 29. במידה ותצא מהמדד, אחת מהמניות: הוט, הראל השקעות, כלל עסקי ביטוח ושופרסל תיכנס במקומה".
מדד ת"א 75
במדד יש כעת 74 מניות, עקב גריעת המניות נס טכנולוג'יס ונטוויז'ן בשבועות האחרונים וכניסת קרסו במסלול המהיר. סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 85 ומעלה וסף היציאה ממנו הוא דירוג במקום 115 ומטה.
דלק ישראל אינה עומדת בתנאי הסף של מאגר המניות בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 20% ועל כן צפויה לצאת מהמדד. מלאנוקס, כאמור, תצא מהמדד ותיכנס למדד ת"א 25.
"נציין כי בריטיש ישראל ופאנדטק צפויות להימחק מהמסחר בשבועות הקרובים, אך ככל הנראה לא לפני היום הקובע לעדכון המדדים. אלביט הדמיה מדורגת כעת במקום 113 ונשארת לפי שעה במדד. בתרחיש הסביר שמניח כי החברות שאינן עומדות באחזקות ציבור מינימאליות ימכרו מניות לציבור ויישארו במדד (למעט דלק ישראל), המניה תצא ממנו", כותבים בפסגות.
כלכלית ירושלים וביג כרגע אינן עומדת בתנאי הסף של מאגר המניות בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 20% (שיעור אחזקות ציבור הנוכחי הוא 19.68% ו-19.56% בהתאמה). עם זאת, סביר להניח כי המניות לא יגרעו מהמדדים: היום חברת ביג הודיעה על כך שגייסה 665 אלף שקל במניות במטרה להותיר את המניה במדד ת"א 100.
עפ"י כללי הבורסה, כל מניה הנמצאת במדדים חייבת בשיעור אחזקות ציבור מינימאלי של 25%, כאשר חברות גדולות בעלות שווי שוק גבוה מ-750 מיליון שקלים יכולות להישאר במדדים עם אחזקות ציבור של 20% בלבד. בפסגות מונים שתי חברות שלא עומדות בתנאי זה ומנייתן נמצאות בסיכון ליציאה מהמדדים:
אלקטרה צריכה בעלת שווי שוק של 730 מיליון שקלים ואחזקות ציבור בשיעור של 21.29%. באם שווי השוק המשוקלל לא יהיה גבוה מ- 750 מיליון שקלים, המניה תצא מהמדדים, אלא אם בעלי השליטה בחברה ימכרו מניות לציבור. המניה נכנסה בעבר במסלול המהיר למדד זה וסביר שלא תצא מהמדדים.
כך גם לגבי מנופים, בעלת שווי שוק של 731 מיליון שקלים ושעור אחזקות ציבור של 20.16%. הכשרת הישוב, שלה שווי שוק של 770 מיליון שקלים, כבר מכרה מניות עקב הסיכון שבהתממשות תרחיש זה וצפויה להישאר במדד.
מבחינת הנכנסות, פורמולה מערכות מדורגת במקום 87 והגבוה ביותר מבין מניות היתר שמקיימות את תנאי הסף. בהנחה והמניות שאינן עומדות באחזקות ציבור מינימאליות יישארו במדד ואלביט הדמיה תצא ממנו, 3 מניות נוספות צפויות להיכנס: מודיעין יהש המדורגת במקום 90, נובה המדורגת במקום 91 וקמהדע המדורגת במקום 94. נציין כי אף אחת מהמניות לא נכנסת אוטומטית למדד, אך יתכן וכל אלה יכנסו על מנת להשלים ל-75 מניות במדד. מבטח שמיר לא תחזור למדדים בעדכון הקרוב.
מדד ת"א נדל"ן 15
סף הכניסה למדד הוא דירוג במקום 10 ומעלה וסף היציאה הוא דירוג במקום 20 ומטה. אביעד שימון צופה כי כרגע לא צפויים שינויים במדד, אך מציין כי: "אפריקה נכסים מדורגת כעת במקום 19 מבין המניות המקיימות את תנאי הסף של המדד, בפרמיה של 9% מהמקום ה-20, אך לא צפויה לצאת מהמדד. במידה ותצא, אלרוב נדל"ן המדורגת במקום 14 תיכנס במקומה".
מדד תל דיב
לא צפויים שינויים במדד. המדד עבר שינוי מתודולוגי במרץ האחרון, כך שהוא מתעדכן אחת לשנה בחודש זה. עם זאת, עד למועד העדכון יתכן ויגרעו ממנו מניות, ללא היווספות מניות חדשות.
אביעד שימון כותב כי: "במדד זה עניין רב עקב מתן משקל שווה לכל מניה, להבדיל מהמדדים שלעיל שבהם משקל המניות מחושב בעיקר עפ"י שווי שוק. בכל עדכון משקולות רבעוני (שכולל גם עדכון הרכב מניות כמו זה שלפנינו), הבורסה מתקננת את המניות לתקרת המשקל האחידה לפי משקלן במדד ביום הקובע. פקטורי משקל אלה יוצרים ביקושים והיצעים מהותיים מצד תעודות הסל, אותם נחשב בהמשך".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
