השבת תשלומי שע"מ למייצגים
הושג הישג אדיר בעבור ציבור רואי החשבון והמייצגים האחרים המשתמשים במערכת "שע"מ".
רואה חשבון עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר ועדת המסים של הלשכה נכון להיום, השיג הישג אדיר בעבור ציבור רואי החשבון והמייצגים האחרים המשתמשים במערכת שירות עיבודים ממוכנים (להלן: "שע"מ") מול רשות המסים בישראל, וייתכן כי בקרוב יקבלו מייצגים אלו החזרים מלאים בגין כל התשלומים ששילמו לשע"מ, לפחות בגין השנתיים האחרונות שקדמו למועד הגשת התביעה הייצוגית.
ביום 6.9.2011 דן בית המשפט העליון בתביעת עופר מנירב לאשר תביעה ייצוגית נגד משרד האוצר בגין חיובים שלא כדין בעבור שירותי שע"מ למייצגים (ע"מ 980/08 עופר מנירב נ' משרד האוצר). בית המשפט העליון קבע כי הגבייה בעבור שע"מ היא בבחינת גביית אגרה, ולכן נדרשת הסמכה מפורשת בחוק לגבייה זו.
עופר מנירב הוא רואה חשבון במקצועו ובעל משרד עצמאי בתחום. זה כמה שנים הוא משתמש במערכת שירות עיבודים ממוכנים. שע"מ היא יחידת סמך במשרד האוצר הכפופה מנהלית לרשות המסים, ומספקת שירותי מחשוב לרשות המסים, למינהל הכנסות המדינה, ללקוחות חוץ וללקוחות פרטיים כגון משרדי רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין המייצגים את לקוחותיהם.
הבקשה שהגיש עופר מנירב לבית המשפט לעניינים מנהליים, לאישור תובענה מנהלית כתובענה ייצוגית בטענה שהתשלומים שנגבים ממנו בגין המערכת נגבים שלא כדין - נדחתה. עופר מנירב לא ויתר וערער על החלטה זו לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע כי מדובר בתשלום בגין הפקת שאילתות לצורך קבלת מידע לנישומים, כדי שיוכלו לשלם את המס המוטל עליהם. מדובר בשירות מונופוליסטי של המשיב - משרד האוצר, שכן מידע זה אינו נמצא בידי גורמים אחרים מלבדו ורק הוא יכול לספק אותו לנישומים באמצעות המייצגים.
מכאן קיים צידוק לתביעתו של עופר מנירב. לפיכך, הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי אשר ידון מחדש בתביעה הייצוגית.
לאור פסיקה עקרונית זו, קיים סיכוי טוב כי תשלומי המייצגים לשע"מ - לפחות במשך השנתיים שקדמו למועד הגשת העתירה של עופר מנירב - יוחזרו להם במלואם. נראה כי גם תשלומים ששולמו לחברת קומסייט בגין הכרטיס החכם המיועד לדיווח המקוון למע"מ ייכנסו לאותה קטגוריה של החזר. אין לנו אלא לשבח את העקשנות של עופר מנירב ידידנו, שכן אם רוצים לגבות מאיתנו מסים, אזי לפחות שהגבייה תיעשה על פי חוק ולא על פי הוראות מנהליות.
הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
