המאקרו של ארה"ב מוריד השווקים באירופה
השווקים באירופה
יום המסחר הרביעי לשבוע (יום חמישי ה- 1/9) נחתם במגמה מעורבת בבורסות האירופיות. המניות הבריטיות עלו זה היום השלישי ברציפות ו"הרימו" את המדד הבריטי FTSE 100 אשר התחזק ב- 0.45% נוספים והגיע לשיאו מזה ארבעת השבועות האחרונים.
מניות הבנקים הבריטיים הובילו את עליות השערים לאחר דיווח שפורסם ב"Financial Times" לפיו הממשל הבריטי ידחה את הרגולציות החדשות והרפורמות הנוקשות אשר בכוונתו ליישם עליהם- עד לאחר הבחירות הכלליות שיערכו בסוף 2015.
רפורמות אלו, היוו מעין עננה שחורה מעל ראשי המשקיעים במהלך השנה האחרונה, וזאת לאור החשש כי רגולציה נוקשה שכזו, תפגע ברווחיותם של הגופים הפיננסיים ותקשה עליהם להגדיל את שיעורי הרווח הנקי, ולספק למשקיעים תוצאות טובות כפי שהתרגלו לראות.
מניית הבנק הבריטי הגדול Royal Bank Of Scotland רשמה עלייה מרשימה של 8.16%, מניית Lloyds רשמה עלייה יפה של 6.16%, ואילו מניית Barclays התחזקה ב-5.62%. עוד תמכו במגמה החיובית היו נתוני כלכלה חדשים אשר פורסמו בארה"ב, והראו כי סקר הייצור של ה- ISM (Institute for Supply Managments) ירד מ- 50.9 בחודש יולי האחרון ל- 50.6 בחודש אוגוסט, בעוד התחזיות צפו ירידה חדה ל-48.5.גם נתון התביעות המתמשכות לדמי אבטלה ירדו מ-417,000 בחודש יולי האחרון ל- 409,000 בחודש אוגוסט בעוד הצפי עמד על ירידה מתונה יותר, ל-410,000.
נראה כי נתונים אלו, על אף היותם רחוקים מלהצביע על כלכלה איתנה ויציבה, או על צמיחה כלכלית תקינה- סיפקו נחמה מסוימת למשקיעים אשר ציפו לנתונים חלשים יותר.
מדד ה- DAX הגרמני רשם ירידה של 0.94%, ואילו מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank נחלשה בשיעור של 3.53%. ביום המסחר האחרון לשבוע זה (יום שישי ה- 2/9) - נרשמה מגמה שלילית ברחבי השווקים האירופיים. המניות הבריטיות נחלשו בעוד סקטור הפיננסיים רשם את הירידות החדות מבין שאר הסקטורים.
מניית Barclays נחלשה בשיעור הגבוה מבין כולן, רשמה ירידה של 8.4% וקטעה את רצף העליות מ- 3 ימי המסחר האחרונים. מניית Lloyds נחלשה בשיעור של 7.14%, ואילו מניית Royal Bank Of Scotland רשמה ירידה של 5.37%.
מדד ה- DAX הגרמני נחלש ב- 3.36%, ואילו מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank צנחה מטה ונחלשה בשיעור של 5.9%.
השווקים בארה"ב
המסחר ביום חמישי, ה- 1/9, ננעל במגמה שלילית והמניות האמריקניות נחלשו וקטעו את רצף העליות אשר רשמו בארבעת ימי המסחר האחרונים.
בניגוד למשקיעים הבריטים - נתוני הכלכלה האמריקנית אשר פורסמו באותו היום לא הזניקו את המדדים המובילים כלפי מעלה (וזאת למרות שהיו "טובים" מהצפי) ורק העצימו את פחדם של המשקיעים מנתוני הכלכלה הבאים שצפויים להתפרסם למחרת.
מדד ה- 500 P&S נחלש ב- 1.2%, בעוד הסקטור אשר נחלש בשיעור הגבוה ביותר מבין עשרת הסקטורים על המדד היה באופן "מפתיע" סקטור הפיננסיים, אשר נחלש ב- 2.4%.
מניות הבנקים צנחו מטה, וזאת כאמור לאור החשש המתגבר בקרב המשקיעים מנתון שיעורי האבטלה שצפוי היה להתפרסם למחרת (יום שישי ה- 2/9).
מניית Bank Of America נחלשה בשיעור של 3.2%, מניית Morgan Stanley נחלשה ב- 3.26%, מניית Citigroup רשמה ירידה של 3.4%, ואילו מניית JPmorgan נחלשה אף היא בשיעור זהה של 3.4%.
מדד ה- DOW JONES נחלש בכ- 1% ואילו מדד הנאסד"ק נחלש ב- 1.3%.
ביום המסחר החמישי והאחרון לשבוע זה (יום שישי ה- 2/9)- לא חל שינוי במגמה מיום המסחר הקודם, והאווירה השלילית חזרה לשלוט בשווקים השונים.
המניות האמריקניות צנחו ו"מחקו" את רווחי השבוע החולף, וזאת לאחר פרסום שיעורי האבטלה ביבשת הצפונית.
לפי הנתונים, נראה כי שיעור המובטלים נשאר זהה לחודש אשר קדם לו (ועומד על שיעור של 9.1%).
נתוני כלכלה שהגיעו מארה"ב העמיקו את חשש המשקיעים כי העולם כולו עומד בפני מיתון נוסף. לפי הנתונים - שיעורי האבטלה בחודש אוגוסט, נשארו כפי שהיו בחודש יולי (9.1%) בעוד גם השכר הממוצע לשעה נשאר כפי שהיה ולא עלה ב- 0.2% לפי התחזיות. בנוסף, נראה כי לא חל כל שינוי גם בשכר הממוצע לשעה וזאת לאחר העלייה אשר נרשמה בחודש יולי האחרון (של 85,000) והצפי לחודש זה (עליה של 68,000).
הסוכנות הפדראלית הפיננסית הגישה תביעה משפטית כנגד מספר בנקים אמריקניים בגין מעורבותם בתחום המשכנתאות מול הסוכנויות Freddie Macו- Fannie Mae- המגובות ע"י הממשל הפדראלי. בעקבות מעורבות זו נזקקו השתיים האחרונות לסיוע וחילוץ אשר נעשה מכספם של משלמי המיסים.
כתגובה, מניות הבנקים המעורבים בפרשייה צנחו מטה:
מניית Bank Of America צנחה בשיעור חד ורשמה ירידה של 8.3%, מנייתGoldman Sachs נחלשה בשיעור של 4.6%, מניית Citigroup רשמה ירידה של 5.3%, ואילו מניית JPmorgan נחלשה בשיעור של 4.6%.
גם מניות התאגידים הקשורים קשר הדוק למצב הכלכלה נחלשו ביום מסחר זה לאור הנתונים האחרונים. מניית Caterpillar ומניית FedEX נחלשו בשיעור הגבוה מ- 3.5% כל אחת. מדד ה-500 P&S עצמו רשם ירידה של 2.52%, מדד ה- DOW JONES נחלש ב-2.2% ואילו מדד הנאסד"ק נחלש ב- 2.58%.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
