גינדי השקעות - על חברה שמאמינה בעצמה
אודות החברה:
גינדי השקעות 1 הוקמה ונתאגדה בישראל בשנת 2003 כחברה פרטית מוגבלת במניות, תחת השם "מגדלי גינדי השקעות בע"מ". בתחילת שנת 2007 שינתה החברה את שמה לשם הנוכחי. מניות החברה לא הוצעו לציבור, לכן אינן נסחרות בבורסה בת"א. החברה הוקמה ע"י אורי לוי, עו"ד אייל פרידמן ומנור גינדי, שהינם גיסים, המשמשים כמנהלי החברה. כל אחד מהם מחזיק 33.33% מההון המונפק והנפרע של החברה. החברה הנפיקה לראשונה אג"ח לציבור בשנת 2007, לכן נחשבת תאגיד מדווח, כהגדרת חוק ניירות-ערך. לפיכך חלות על החברה הוראות ותקנות חוק זה.
תחומי פעילות החברה: החברה עוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים:
א) תחום ייזום הנדל"ן למכירה: השקעה, ייזום והקמה של פרויקטי נדל"ן למגורים ולמסחר בישראל ובחו"ל.
ב) תחום נדל"ן מניב להשקעה: השקעות, ייזום, הקמה וניהול של פרויקטים של נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל.
בנוסף, מדווחת החברה בתוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2011 על בחינת האפשרות להשתתף בפרויקטים בתכנית מתאר ארצית 38 ( הידועה בשם תמ"א 38).
תוצאות כספיות:
הכנסות החברה במחצית הראשונה של שנת 2011 הסתכמו ב-200.5 מיליון שקלים בהשוואה לסכום זניח של 120 אלף שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, ו- 29 מיליוני שקלים בכל שנת 2010. עיקר ההכנסות במחצית הראשונה של שנת 2011 נבעו ממכירת קרקעות ברמלה (119.1 מיליוני שקלים) והכנסות בפרויקטים בנתניה ובגבעת שמואל שהסתכמו בכ-81 מיליוני שקלים.
הרווח הגולמי של החברה בתקופת הדו"ח עמד על 40.7 מיליוני שקלים בהשוואה להפסד גולמי של 188 אלפי שקלים במחצית שנת 2010. עיקר הרווח הגולמי נובע ממכירת הקרקעות ברמלה - החברה מכרה לקבוצת עזריאלי את מלוא הזכויות בקרקע ברמלה (המיועדות להקמת קניון) תמורת 100 מיליון שקלים (בתוספת מע"מ). הרווח הנקי במחצית 2011 הסתכם לסך של 20.5 מיליוני שקלים לעומת הפסד של 14.1 מיליוני שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, והפסד כולל של 28.5 מיליוני שקלים בכל שנת 2010.
ההון העצמי של החברה, נכון ליום 30 ביוני 2011, הסתכם ב-31.2 מיליוני שקלים בהשוואה להון עצמי של 24 מיליוני שקלים ליום 30.6.2010 וסך של 9.5 מיליוני שקלים בלבד ליום 31 לדצמבר 2010. עיקר השינוי נובע מדוחות החברה למחצית שנת 2011 בו כאמור, הציגה החברה רווח של 20.5 מיליוני שקלים - כלומר הצליחה להגדיל את ההון העצמי שלה ב-228% תוך חצי שנה בלבד. הונה העצמי של החברה בתום הרבעון השני של 2011 מהווה 5% מסך המאזן לעומת 2% בלבד בסוף שנת 2010.
אשר לאג"ח מסידרה ג':
החברה הציעה לציבור המשקיעים בדצמבר 2009 אגרות-חוב מסדרה ג' צמודות למדד בסכום כולל של 60 מיליון שקלים. אג"ח עומדות לפירעון (קרן) ב-4 תשלומים שנתיים, אינם שווים, אשר ישולמו בדצמבר בשנים 2013-2016 (כולל).
ב-2013 ישולמו 13% מסך מהקרן, ב-2014 ישולמו 22% מסך מהקרן, ב-2015 ישולמו 28% מסך הקרן וב-2016 33% מסך הקרן. הריבית על אג"ח תשולם פעמיים בשנה, בחודשים יוני ודצמבר בשנים 2010-2016 (כולל). שיעור הריבית המקסימלי במכרז שנקבע לבסוף כשיעור הריבית הקובע, עמד על 7.9% צמוד מדד ברוטו. מאז הספיקה החברה להרחיב את סידרה ג' העומדת כיום על כ-166.6 מיליוני שקלים, כאשר כ-50 מיליון שקלים מוחזקים ע"י החברה עצמה.
להלן הנתונים העיקריים לגבי אג"ח זו:
תשואה לפדיון ברוטו:
התשואה לפדיון ברוטו גבוהה בכ-41% מהריבית על אג"ח. הדבר נובע בעיקר מפדיונות עתק של הציבור בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות. גינדי השקעות נכללת בקב' האג"ח הלא מדורגות של חברות הנדל"ן אשר סבלו מפדיונות הציבור.
מח"מ:
מח"מ האיגרת קצר - בינוני כאשר תחילת תשלום הקרן בעוד כשנתיים.
דירוג האג"ח:
גינדי השקעות אג"ח ג' אינה מדורגת, כמו גם גינדי השקעות אג"ח ב'.
בטחונות והתניות פיננסיות:
עד למועד הפירעון המלא והסופי של גינדי אג"ח ג', שיעבדה החברה את כלל נכסי החברה לטובת מחזיקי אג"ח בשעבוד צף יחיד ראשון בדרגה ללא הגבלה בסכום.
- עד למועד הפירעון המלא והסופי של גינדי אג"ח ג' שיעבדה החברה לטובת מחזיקי אג"ח, בשעבוד קבוע ראשון, יחיד בדרגה, ללא הגבלה בסכום את כל החזקותיה (מניותיה) כפי שתהיינה בחברת "גינדי השקעות ישראל בע"מ".
החברה התחייבה כי כל הפרויקטים החדשים בישראל שיתבצעו, לאחר מועד פרסום תוצאות ההנפקה, למעט פרוייקט השוק הסיטונאי והקרקע למגורים ברמלה, יבוצעו ע"י חברת "גינדי השקעות ישראל בע"מ", עד להשקעת סכום תמורת ההנפקה. גינדי השקעות מתחייבת שחברת "גינדי השקעות ישראל בע"מ" לא תפעל מחוץ לגבולות ישראל.
+ עד למועד הפירעון המלא והסופי של גינדי אג"ח ג' מתחייבת החברה:
- לא לחלק כדיבידנד רווחים שנצברו בה עד למועד הנפקת אג"ח ("רווחים אסורים לחלוקה")
- לא לחלק כדיבידנדים רווחים בשיעור העולה על 35% מסך רווחי החברה, שאינם הרווחים האסורים לחלוקה, על פי דוחות כספיים אחרונים שפורסמו ע"י החברה. חריג לאיסורים אלו הינה מכירה של קניון רמלה שייצור תזרים מזומנים חיובי, בשל המכירה עפ"י דוחות החברה.
במצב זה תהיה החברה רשאית לחלק דיבידנד בתוך הרווחים האסורים לחלוקה, בסכום שלא יעלה על הנמוך מבין 35% מסכום תזרים המכירה או 20 מיליון שקלים. במקרה זה תדאג החברה להפקיד בחשבון מיוחד של החברה שני תשלומי הריבית הקרובה למחזיקי אג"ח.
- מחזיקי אג"ח מסידרה ג' יוכלו להעמיד את אג"ח לפירעון מיידי במקרה של העברת שליטה בחברה.
רכישה עצמית של אג"ח:
בתאריך 14.8.2011 אישר דירקטוריון החברה תכנית רכישה עצמית של אג"ח סידרה ב' ו-ג' עד לסך כולל של 33 מיליוני שקלים. תכנית הרכישה העצמית תסתיים בתאריך 30.11.2012. דירקטוריון החברה נימק את החלטת החברה לרכישה עצמית של אג"ח, בניצול הזדמנות בתנאיי השוק ושער אג"ח בבורסה. שני אלה יוצרים את כדאיות כלכלית לחברה ברכישה. דירקטוריון החברה סבור שקניית אג"ח אינה עלולה לפגוע ביכולת החברה לעמוד בהתחיבות החברה למחזיקי אג"ח.
פער מממשלתי במח"מ דומה:
לאור הביטחונות של אגרת-החוב, תכנית הרכישה העצמית של אג"ח ע"י החברה, הדוחות המצויינים למחצית השנייה של שנת 2011 ובהלת הציבור שמכר את אגרת-החוב, אני מוצא את הפער מממשלתי במח"מ דומה כגבוה מדי ולא מאפיין כראוי את הסיכון בהחזר הריבית והקרן באג"ח.
לאור כל הנתונים שפורטו, האם כדאי לרכוש את גינדי השקעות אג"ח ג'?
התוצאות הכספיות של גינדי השקעות במחצית הראשונה של שנת 2011 מראות על גידול ניכר בהכנסות, מעבר של החברה מהפסד בשנת 2010 לרווח ועלייה ניכרת בהון העצמי. בנוסף הודיעה החברה על רכישה עצמית של אג"ח מסדרות ב' ו-ג' בסך כולל של עד 33 מיליוני שקלים. דבר המעיד על כך שהחברה בטוחה ביכולת החזר החוב שלה למחזיקי אג"ח.
הביטחונות וההתניות הפיננסיות וכן העובדה שהחברה מחזיקה כ-30% מכלל סידרה ג' מוסיפים אף הם ביטחון למשקיעים בדבר יכולת החזר החוב של החברה. כל הנתונים שפירטתי מביאים אותי למסקנה שהתשואה לפדיון ברוטו של גינדי ג' גבוהה למדי ומהווה הזדמנות השקעה מעניינת.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 15.יפתח 21/02/2013 12:35הגב לתגובה זושמתי לב שזה נהיה מאוד טרנדי לצאת על גינדי. למה? רעיון מעולה, שישנה את פני המצב בשוק הנדלן, ולא בהכרח לרעה. יעיל, שימושי ומהיר. אני אוהב את זה. במילא כל ענייני הנדלן במדינה יכולים לקחת שנים על גבי שנים. כל הכבוד להם!
- 14.ניתוח מעניין ואחד המקצועיים שקראתי (ל"ת)אחד שמבין 01/09/2011 10:35הגב לתגובה זו
- 13.דורי 31/08/2011 23:19הגב לתגובה זווזה מרגיש כבר כמו עובדה
- 12.לא נוגע עם לייזר 31/08/2011 10:36הגב לתגובה זואני לא מלווה כסף למי שברח בזמן שהיו צרות. גינדי לא יקבלו ממני שקל בחיים. עדיף לקנות מק״מ ולא לתת כסף לשושלת גינדי
- יפתח 21/02/2013 12:36הגב לתגובה זואז אל תיתן את השקל שלך. וואו. ממש גרמת להם לשקשק.
- מאיר 31/08/2011 17:25הגב לתגובה זומאז עברו הרבה מים בנהר גינדי היום היא חברה יציבה עם גב פיננסי חזק לכן כדאי להשקיע בה ולא בחברה קיקיונית שאף אחד לא מכיר
- 11.שחל המשחיל 31/08/2011 09:28הגב לתגובה זואו שהוא תקוע בתיקים של הלקוחות עם האגח, או שהוא מחזיק ללקוחות ורוצה שיקנו אחרים כדי להראות תשואה על הנייר. בגדול, חסרון ענק בזה שהחברה לא ציבורית. במקרה של חדלות פרעות מחזיקי אגח יקבלו מניות חברה פרטית בהליך פירוק. מניות לא סחירות, דבר שהופך את שווין לחמישית ממניות סחירות. סכנה.
- 10.דדי 31/08/2011 09:14הגב לתגובה זושיעול הכי קטן בענף הנדלן, וזוהי החברה שנופלת ראשונה, וכן ,גם לפי מה שקוראים בין השורות של המאמר המגמתי הזה.
- 9.מקסימום שטויות במינימום זמן. (ל"ת)יועץ השקעות 30/08/2011 20:59הגב לתגובה זו
- 8.יועץ השקעות 30/08/2011 20:58הגב לתגובה זומדהים עד כמה ניתוחים פשטנים,חובבנים, ולא מקצועיים חוזרים על עצמם עם אותו יועץ . מעניין כמה ביזפורטל מקבל עבור הפרסומים הנ" ל -הרי בכל זאת יש כאן פגיעה במוניטין של האתר.
- 7.ניסן 30/08/2011 16:41הגב לתגובה זועד היום,נתת בדר"כ סקירות כלליות.היה נחמד,לא רע.קבל עצה ידידותית משועל ותיק :אל תתן המלצות ספציפיות באתר פן תהיה חשוף בשלב כלשהוא לתביעות אישיות.זה לא שווה את זה.יום טוב.
- 6.שחר 30/08/2011 14:36הגב לתגובה זוהמכה הולכת לכאוב. השוק לפני האטה משמעותית!
- 5.בר דעת 30/08/2011 14:35הגב לתגובה זוגינדי ממונפים חזק. שילמו 1.6 מיליון ש" ח פר יחידת דיור רק עבור קרקע ברמת השרון. כדי להרוויח, צריכים למכור בלמעלה מ-3 מיליון ש" ח. אם ויותר נכון כאשר תהיה פה צלילה במחירי הנדלן, הם יתקעו עם חובות גדולים. ראו הוזהרתם.
- יפתח 21/02/2013 12:37הגב לתגובה זוI doubt it תן להם קצת קרדיט
- 4.זה ניתוח זה? (ל"ת)דביבון 30/08/2011 13:36הגב לתגובה זו
- 3.אתה טועה-כדאי למכור לפני שתבוא נפילה (ל"ת)מאיר 30/08/2011 10:18הגב לתגובה זו
- 2.חברה שלא מאמינה 30/08/2011 10:09הגב לתגובה זובמקום לשאול איך חברה עם הון עצמי זעום של 9.5 מיליון מגייסת ככ הרבה חוב? ומה יקרה כרגע כששוק הנדלן עצר בעוצמה? כתבת טור מגמתי ללא כל התייחסות לגורמי הסיכון העצומים של המודל ההזוי שנקרא : " כסף של אחרים" כל המאזן והשיטהשל גינדי בנויים על כסף של אחרים בנקים, רוכשי דירות ורק בסוף באים בעלי האגח עם השיעבוד הצף שבמקרה של סערה יטבע בקלות!!! למה להיות כל כך מגמתי וחיובי בתקופה קשה שבה דירות לא נמכרות ופרוייקטים נתקעים? האם תשואה של 11% תציל אותך מיום קשה? ברור שמשהו פה לא בסדר
- רו" ח זוהר 30/08/2011 13:57הגב לתגובה זושלא לדבר על חוסר מקצועיות
- 1.אריק 30/08/2011 10:06הגב לתגובה זושווה קנייה
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
