אירופה סגרה בירוק: מדד מנהלי הרכש ירד אך היכה את הצפי - הדקס עלה 1.1%
המדדים המובילים באירופה נסחרו בעליות, ברקע לעליות השערים שנרשמות בחוזים העתידיים על המדדים בוול סטריט בשיעורים של עד 1.8%, ובעקבות הסגירה הירוקה בשוקי אסיה, שם סגרו המדדים את יום המסחר בעליות נאות של 1.5%-3.86%.
המשקיעים באסיה הושפעו משיפור מסוים שנרשם במגזר היצור בסין, ומתוצאות דו"ח מקדים על מדד מנהלי הרכש בסין לחודש אוגוסט. על פי הערכות עלה מדד זה ל-49.8 נקודות לאחר שביולי עמד על 49.3 נקודות. אף שהמדד נמצא עדיין מתחת לרף ה-50 נקודות, הנתון סייע להפיג חששות לגבי הכלכלה הסינית.
מדד ה-STOXX 600 האירופה (הכולל את 600 המניות הגדולות באירופה) סגר בעלייה, לאחר שבסוף השבוע שעבר נפל לשפל של שנתיים. מדד הדאקס בפרנקפורט הוסיף כ-1.1% לערכו, בלונדון מטפס מדד הפוטסי בכ-0.7% ובפאריז מתחזק מדד הקאק בכ-1.1%.
לאופטימיות היחסית באירופה תרמו גם כמה דו"חות מנהלי הרכש בעולם. מדד מנהלי הרכש בגרמניה (PMI) אמנם לא השתנה מיולי והוא עומד על 52 נקודות, אבל הוא היכה את קונצנזוס התחזיות שצפה 50.8 נקודות. המדד הושפע ממניות חברות הטכנולוגיה והרכב, שכללו עלייה של כ-4.2% במניית ב.מ.וו. ושל 3.5% במניות אינפיניון טכנולוג'יס. מנגד, מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים בגרמניה, ירד מ-52.9 נקודות ל-50.4 נקודות.
בגוש האירו כולו נפל, אמנם, מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור מ-50.4 נקודות ביולי ל-49.7 נקודות באוגוסט, אבל התייצב מעל תחזיות הכלכלנים שצפו 49.5 נקודות. מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים ירד מ-51.6 נקודות ביולי ל-51.5 נקודות באוגוסט. מדד מנהלי הרכש המשולב נותר ללא שינוי ברמה של 51.1 נקודות.
מסקר של מכון ה-ZEW הגרמני, שנערך בקרב 350 כלכלנים מובילים ואומד את הסנטימנט הכלכלי במדינה עולה, כי מדד הסנטימנט הכלכלי צפוי להמשיך ליפול באוגוסט למינוס 26 נקודות לאחר שביולי עמד על מינוס 15.1 נקודות. בכך השלים המדד שלושה חודשים רצופים בהם שהה בטריטוריה השלילית, תופעה שלא נראתה במדד זה מתחילת 2009.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
