דוחות

אל על מסכמת רבעון: למרות עלייה של 6% במכירות החברה דיווחה על הפסד של 19.7 מ' דולר

עליה בשיעור של 47% במחיר הדס"ל ותיסוף השקל בשיעור ממוצע של כ- 9% מול הדולר, גרמו להוצאות נוספות של 80 מיליון דולר והסבו לחברה ברבעון השני הפסד של כ- 19.7 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-14.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד
סתיו שירייב | (2)

חברת אל על פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון החולף בו דיווחה על עלייה בהכנסות אולם עברה להפסד בגלל העלייה במחיר הדלק הסילוני.

אליעזר שקדי מנכ"ל אל על: "אל על רושמת גידול בהכנסות ברבעון השני, המצביע על ההתמודדות עם האתגרים והשינויים בענף התעופה העולמי והמקומי. החברה התמודדה ברבעון השני, בין היתר עם האמרת מחירי הדלק לשיא חסר תקדים לאורך זמן ועם השינויים בשערי המטבע.

ההכנסות ברבעון הנוכחי הסתכמו ב- 530.5 מיליון דולר לעומת 502.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-6%. ההכנסות מנוסעים גדלו בכ-6% כתוצאה מהגידול בנוסע ק"מ ומהגידול בתשואה לנוסע קילומטר. גם ההכנסות מהובלת מטענים גדלו ב- 6% והסתכמו ב- 51.3 מיליון דולר בהשוואה ל- 48.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מהגידול בתשואה לטון קילומטר.

הוצאות ההפעלה ברבעון הנוכחי הסתכמו ב-470.2 מיליון דולר לעומת 400.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 17%. שיעור הוצאות ההפעלה מהמחזור עלה מכ- 79.8% ברבעון השני של שנת 2010 ל- 88.6%. עיקר הגידול נרשם בהוצאות הדס"ל שהסתכמו ב- 183.5 מיליון דולר (כ-34.6% מהמחזור) בהשוואה ל- 155.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (31% מהמחזור).

הוצאות החברה עבור דלק סילוני גדלו בעיקר כתוצאה מעלייה של כ- 47% במחיר הממוצע של הדס"ל ביחס לרבעון המקביל אשתקד מ-227.4 ל-334.6 סנט לגלון .(מחיר חבית מסוג ברנט התייקר בתקופה זאת בכ- 49% מ-78 ל- 117 דולר לחבית)יצויין, כי מחיר חבית הנפט נכון לאמש עומד על כ-109.6 דולר.

ההפסד הנקי ברבעון השני של שנת 2011 הסתכם ב-19.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של כ-14.8 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2010.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    avi 17/08/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
    מר שקדי היקר, אני עדיין רואה באל על חברה לאומית שרצוי שכל ישראלי יטוס עמה, יחד עם זה נא בדוק את הקו לדרום אפריקה ותיווכח כמה מסורבל הקו הזה כך שאני מנסה למצא אלטרנטיבה דרך אירופה, חבל שבאל על לא מתיחחסים לתלונות הטסים. המטוסים לדרום אפריקה הנם המטוסים הישנים ביותר עם תקלות טכניות כמעט בכל טיסה כך שלרב גם מאחרים, בהמשך יש להחליף מטוסים ביוהנסבורג ושוב לעשות צק אין כאשר האלטרנטיבה הנה טיסה עם טרקיש אירליינס או חברות דרך אירופה.
  • שמואל מתל אביב 17/08/2011 20:15
    הגב לתגובה זו
    שקדי והסמרטוטים שהביא מח" א גוזרים בונוסים ומשכורות עתק- די לחגיגה!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.