פאניקה? אין זמנים טובים מאלו לבנות תיק אג"ח קונצרני

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות בע"מ, מתייחס לתחום האג"ח האמריקני. הכל הפוך בארה"ב, תופעות מעניינות בשוק האג"ח קונצרני וכמה פרטים שלא ידעת על בעלי שליטה ושוק ההנפקות
קובי שגב | (13)

הדירוג המושלם של ארה"ב ירד ל-AA+. למרות שחיכינו לזה מספר חודשים זה עדיין הכה בנו. הרי תפקידה של סוכנות הדירוג לקבוע את ההסתברות לקבל בחזרה את הקרן והריביות, אז איך מורידים דירוג למי שאמתחתו מכונה להדפסת דולרים?

התשובה הדי הגיונית של S&P לעניין, היא רמות החוב והדפסות הכסף האדירות בארה"ב שיביאו להחלשות הדולר או כשאלה: מי מתושבי העולם רוצה להמיר את המטבע שלו בדולר ולרכוש אגרות חוב ממשלתיות בתשואה נומינלית שנתית של 2.5% לעשר שנים כשהבנק המרכזי מציף את ארה"ב בדולרים?

במילים אחרות S&P חוזים החלשות בשוויו של הדולר אם לא תעלים את ה-2.5% האמורים. לא נתפלא אם למרות הורדת הדירוג, הטלטלה בשוק המניות תביא לירידת תשואות נוספת ולהתחזקות הדולר בטווח הקצר. אצלנו צופים כי האינפלציה תרד ל-2.7% ומעבר לכך. להערכתנו, על רקע המחאות בנוגע ליוקר המחיה, עקום המק"מ מגלם שהריבית תישאר ללא שינוי עד לינואר 2012.

לעומת זאת, בשוויץ הורדת ריבית על רקע התחזקות הפרנק השוויצרי. מה שמביא אותנו לאסטרטגיה המומלצת בהשקעה באג"ח - פיזור גלובלי באג"ח של מדינות בעלות כלכלות חזקות ותשואות גבוהות (לא ארה"ב ולא אירופה). שם התשואות גבוהות והמטבע המקומי במגמת התחזקות. דוגמאות: אוסטרליה, קוריאה, שבדיה.

בשוק הקונצרני אצלנו - אין רגע דל. ידענו שיגיע היום בו קרנות הנאמנות ימכרו מכל הבא ליד, ובצד הקונים, מאומה. טרום ועדת חודק חיכו גופי הגמל והפנסיה לימים מסוג זה, בהם ניתן לרכוש אגרות חוב במחירי מבצע (70,80,90 אגורות) ולשפר את התשואות לאין ערוך.

בפועל בשוק הקונצרני, אגרות חוב שעונות לדרישות ועדת חודק נרכשות על ידי גופי הגמל והפנסיה והמרווח ביניהן לבין אג"ח ממשלתי נשאר זעום. לדוגמא, מזרחי (פער ממוצע של 0.7% מאג"ח ממשלתי), כיל (0.5%), שופרסל (1.1%), לאומי (0.9%). אילו באגרות חוב שבהן הגופים הנ"ל לא משקיעים, התשואות לפדיון זינקו, החל ממרווחים של 4.5% מאג"ח ממשלתי באג"חים של תשובה (קבוצת דלק, אלעד קנדה,דלק ישראל) למרווחים של 8%-9% באג"ח של פטרוכימיים ופלאזה סנטרס וכלה במרווחים של 16%-20% מאג"ח ממשלתי באג"ח של אלביט הדמיה. על אחת כמה וכמה באג"ח בדירוג נמוך/לא מדורגות, שם חוסר הנזילות בשוק הביא לזינוק אדיר בתשואות לפדיון ומספיק שנזכיר מספר אג"חים בתשואה לפדיון דו-ספרתית כגון: מועדון 365 ב' והכשרת הישוב 12ו-15.

על מנייתה של הכשרת היישוב התפרסמו מס' המלצות קניה בחודשים האחרונים. אבל אנחנו שואלים, אם מקבלים 9% צמוד באג"ח, למה להשקיע במניה?

נסכם ונאמר ששוק האג"ח בדירוגים A ומטה עלול להיות תנודתי בתקופה הקרובה. אולם, אין זמנים טובים מאילו לבנות תיק אג"ח בעל תשואה ממוצעת דו ספרתית וברמת סיכון סבירה. להערכתנו אחזקת מזומן ובנייה הדרגתית של תיק אג"ח מנותח ומפוזר, תייצר תשואה עודפת על תיק אג"ח קונצרני בדירוג גבוה במעניק רק כמה פרומילים מעל אג"ח ממשלתי.

בשוק ההנפקות - הדברים החשובים באמת, בנק הפועלים מנפיק היום (ראשון) 1.5 מיליארד ש' בשתי סדרות צמודות חדשות (31,32). ההנפקה הצליחה במכרז לגופים המוסדיים בשבוע שעבר כמעט ללא השתתפות של קרנות הנאמנות. מתוך 1.3 מיליארד ש' שהובטחו למוסדיים רק 67 מיל' ש' לקרנות נאמנות (66 מתוכם לחברה אחת). להערכתנו הירידות הצפויות באגרות החוב האחרות של פועלים עשויות להפוך את הסחורה בהנפקה ללא אטרקטיבית. כדאי לקבל החלטה לקראת סוף המסחר.

בנוסף אינטרנט זהב מבצעת הרחבה בסדרה ג' בהיקף של 200 מיל' ש'. מעניין לראות שאגרת חוב זאת נסחרה במרווחים של כ-2% מאג"ח ממשלתי עד יוני השנה, בדומה למרווח שנסחרה חברת הבת בי-קום המחזיקה בבזק. את סוף השבוע סיימה אג"ח ג' של אינטרנט זהב בתשואה לפדיון של 5.4% ובמרווח של 3.6% מאג"ח ממשלתי. כנראה שהמשקיעים התחילו להבין שהם מחזיקים באג"ח הארוך ביותר באינטרנט זהב. שהיא החברה הרחוקה ביותר מנכס הבסיס של הפרמידה שבנה שאול אלוביץ מעל הבסיס האיתן - מניית בזק. מרווח של כ-4% מאג"ח ממשלתי בהחלט הולם את הסיכון באג"ח של אינטרנט זהב.

לסיום פרק ההנפקות נקודה ראויה לציון ומשעשעת. בשבוע שעבר קיבלנו הודעה על הרחבת סדרה ג' של חברת הנדל"ן רוזבאד (בשליטת דודי ויסמן) בהיקף של 12 מיל' ש' בלבד ובמחיר מינימלי של 92.5 אג'. אכן מפתיע בהתחשב בכך שהאג"ח נסחר במחיר של כ-88 אג'. בשורה התחתונה, ההנפקה הצליחה, התקבלה הזמנה אחת (של דודי ויסמן בעצמו) במחיר 92.5 אג' שגרם לחשבונו האישי הפסד קטן אבל הזרים לחברה 7 מיל' ש' לתשלום הריבית על אג"ח ב' ו-ג' עד סוף השנה הנוכחית.

אם כבר בענייני הבעת אמון, נסיים ברכישות עצמיות שבוצעו השבוע: סאנפלאואר הגדילה את תוכנית הרכישות ל-20 מיל' ש' וביצעה רכישות של אג"ח ג' ו-ד' לעיתים תכופות השבוע. סה"כ נרכשו כ-3 מיל' השבוע, קרדן NV רכשה 15 מיל' ש' מסדרה א' ומחזיקה כבר 46 מיל' ש' מהסדרה. כל זאת כחלק מתוכנית הרכישות בסך 25 מיל' אירו עליה הודיעה ביולי השנה.

הכותב, קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות בע"מ

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הברבור הירוק 08/08/2011 07:44
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד כך היה גם 2008 מי שאסף סחורה זכה בגדול
  • 11.
    את ההפסדים במניות של 2008 החזרתי דרך האגח" ים (ל"ת)
    אוהב אג" ח 07/08/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
  • השוק יודע משהו! (ל"ת)
    פרידה קאלו 07/08/2011 22:56
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אהבתי, מעניין (ל"ת)
    רקפת 07/08/2011 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מעריצה אלמונית 07/08/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו שמבין משהו בשוק ההון! יישר כוח, אני איתך! לקנות כמו משוגעים!!!!
  • 8.
    מעריצה אלמונית 07/08/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו שאומר דברים נכונים! זה בדיוק הזמן לאסוף ללא הכר! אני איתך
  • 7.
    5 צודק!!! (ל"ת)
    בובי, השכן של לואיס 07/08/2011 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ללא שם 07/08/2011 14:50
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שהכתבה מציגה לי דברים באור שונהוגורמת לי לחשוב אולי אחרת, תודה.
  • 5.
    לואיס השכן 07/08/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
    בתקופה כזו תחזיקו ממשלתי במקום קונצרני וקונצרני במקום מניות. תחשבו על זה שניה ותראו שזו הדרך להרויח כסף שהצמיחה במשק נעצרת
  • 4.
    משקיע באג" ח קונצרני 07/08/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    מאוד עם שגב. מי שימכור היום בצורה חסרת אחריות יצטער מאוד בעתיד! יש הבדל מהותי בין מניה לאג" ח קונצרני. אנשים מתבלבלים וחבל. אג" ח קונצרני מבטיח תשואה וריבית (קופון), ופידיון האג" ח בסוף המח" מ, תנודתיות במהלך התקופה צפויות וחלק מהתנהלות האג" ח.
  • 3.
    להיכנס לאג" חים קונצרניים בארץ זאת ממש התאבדות (ל"ת)
    לא שמים עלי 07/08/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עומר 07/08/2011 11:15
    הגב לתגובה זו
    ההמלצות שלך עד כה לא אכזבו נעקוב ונבדוק גם הפעם..
  • 1.
    אז תבנה לך תיק (ל"ת)
    אני אמכור לך 07/08/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".